שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בשפלה ובהר יהודה בעקבות לוחמי הל"ה

    השבוע ימלאו 62 שנה לנפילתם בקרב של 35 לוחמי המחלקה שיצאה לתגבר בינואר 1948 את יישובי גוש עציון המותקפים. נצא לסיור לזכרם, שבו נלמד על גבורתם ועל האתרים לאורך מסלולם

    אחת המכות הקשות במלחמת העצמאות הייתה נפילתם של 35 לוחמים שנשלחו ברגל לתגבר את ארבעת יישובי גוש עציון המבודדים בינואר 1948.

     

    מסלול הליכתם של הל"ה ברגל מהמושבה הרטוב לעבר גוש עציון הסתיים בקרב קשה שבו נפלו כולם. הפעם, בטיול, נכיר את האזור שבו הלכו, נגיע לגבעת הקרב, ונרד ברגל לעבר כביש שלא היה אז, ומשם כנראה טיפסו הלוחמים לגבעה שעליה נפלו.

     

    ממש בעת כתיבת מסלול זה התפרסמו דברים אלה: "תושבי בית שמש וחובבי הטבע בארץ, אנחנו מבקשים את עזרתכם להציל את אזור הגבעות הירוק והיפהפה בין רמת בית שמש וקיבוץ נתיב הל"ה, שייחודו בשילוב המרתק בין בוסתנים נטושים, חורבות עתיקות, ושטחי בתה - סירה קוצנית וחורש ים תיכוני טבעי.

     

    "האזור מהווה בית גידול מעניין ומגוון לבעלי חיים, עופות דורסים וציפורים, והוא חלק מן המסדרון האקולוגי החיוני לנדידת חיות הבר. אנחנו, קבוצת אזרחים שאכפת להם, נלחמים בתכניות הבנייה המיועדות לאזור זה, ללא התייחסות סביבתית, שתגרומנה להרס גבעות בית שמש, כולל ח'רבת בית נטיף, רכס הל"ה ותל ירמות. זה גם אזור של 'שביל ישראל' ושבילים אחרים שמאוד אהובים על המטיילים ברגל, על רצים ורוכבי אופניים". אז זו ההזדמנות להכיר חבל ארץ זה.

     

    סיפור שנודע על פי עדויות של ערבים וקצין בריטי

    האירוע קרה השבוע לפני 62 שנה. ערבים חמושים מכפרי האזור נקהלו ותקפו את ארבעת יישובי גוש עציון המבודדים ששכנו מדרום לירושלים, והיה צורך לתגבר אותם. קצת קשה במונחים של היום להבין שתגבורת של 35 לוחמים לארבעה יישובים מבודדים עשויה הייתה לשנות את פני מערכה, אבל פיקוד ההגנה החליט לתגבר את כפר עציון, רבדים, משואות ועין צורים, וארגן כוח, חציו אנשי חי"ש (חיל שדה) וחציו מהפלמ"ח (פלוגות המחץ), סטודנטים ואנשי שטח.

     

    מסעם הראשון ב-14 בינואר 1948 מירושלים דרומה לא עלה יפה, והם חזרו לירושלים. למחרת ירדו 40 לוחמים להרטוב (היום היישוב נחם) כדי ללכת במסלול אחר. לאחר התארגנות יצאו לדרכם בשעה מאוחרת רק 38 לוחמים, כי לא היה נשק לכולם... הם עקפו את בניין המשטרה הבריטית ליד הרטוב, את תל בית שמש והגיעו למרגלות בית ג'ימל עד לעיינות דקלים.


    עיינות דקלים. מקום הגעתם של הלוחמים ביום השני (צילומים: אורי דביר)

     

    כשאחד הלוחמים נפגע ברגלו הוחלט להחזירו להרטוב עם שני מלווים, ומספר ההולכים לגוש עציון ירד ל-35 (מכאן הכינוי מחלקת הל"ה או מחלקת ההר). המשך מסלולם המשוער היה מזרחה לנחל זנוח ולעבר בית נטיף, שם פנו לכיוון רוגלית (ליד נווה מיכאל) של היום, ירדו לנחל גדור (ואדי ג'אדור), מקום שבו פנו חדות צפונה כדי להתחמק כנראה מהערבים, וליד גבעת חפורית טיפסו על מדרון תלול לנקודת גובה 573, שם נערך הקרב (היום בתחום שמורת סנסן).

     

    מה שקרה מכאן והלאה מסתמך על עדויות ערבים שנגבו רובן אחרי מלחמת ששת הימים, ומעדותו ככלי שני של קצין בריטי. מסתבר שכשנודע לערבים על ישראלים חמושים הצועדים באזור, נקהלו כפריים רבים מזוינים, יצאו לשטח וצרו על 35 הלוחמים שלחמו עד כלות תחמושתם וטיפת דמם האחרונה. בגופות הנופלים נתגלו סימני התעללות קשה. לאחר יומיים, בהתערבות הבריטים שעדיין היו בארץ, פונו החללים לקבורה בגוש עציון והועברו מאוחר יותר לבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

     

    במחצית חודש מאי 1948 הקיפו ותקפו את יישובי הגוש מאות ערבים חמושים, שאליהם נצטרפו מאוחר יותר חיילי הלגיון הערבי, ולאחר קרבות קשים נפלו ארבעת היישובים, רבים נהרגו ונפצעו והאחרים נלקחו בשבי למחנה שבויים בירדן. סיורנו ברכב יהיה כללי באזור וסמוך ככל האפשר לידוע לנו על מסעם הרגלי של הל"ה.

     

    שרידי באר ואמת מים בין העצים

    נצא ברכב מהמושבה הרטוב כשפנינו דרומה בכביש 38, עד לפנייה שמאלה לבית ג'ימל בין סימני ק"מ 16-17. נפנה שמאלה ומיד שוב שמאלה לקבוצת הדקלים בעינות דקלים. בין העצים יש שרידי באר ואמת מים ששימשו כנראה את נזירי בית גי'מל. קצת גבוה יותר ניצבת חורבה ליד תצפית לעיר בית שמש ולחלק מרמת בית שמש.

     

    כאמור עקפו 38 הלוחמים את בניין המשטרה ואת תל בית שמש והגיעו לכאן. מכאן חזרו להרטוב הלוחם הפצוע ברגלו ועמו שני מלווים. ככל הנראה המשיכו הל"ה מכאן מזרחה, חצו את השטח שעליו יושבת היום רמת בית שמש, ירדו לאפיק נחל זנוח והלכו דרומה כדי לעקוף את הכפר הערבי בית נטיף.


    צל ותצפית ליד בית נטיף

     

    במקום לחצות את היישוב הגדול רמת בית שמש, נדרים מעט בכביש 38 ונפנה שמאלה (לדרום-מזרח) בין סימני ק"מ 15-16, לדרך עפר בערוץ המסומנת בכחול (9441), סטייה קלה אולי ממסלול הליכתם של הל"ה אך היכרות יפה עם הנוף.

     

    הדרך נכנסת לתוך החורש המקיף אותה משני הצדדים. אחרי כקילומטר פונה ממנו שמאלה (צפונה) דרך שמסומנת באדום, המטפסת לתל ירמות. אפשר לפנות בדרך זו ולעלות עד לתל, לצפות ממנו על עבודות הפיתוח במזרחו ולהבין עד לאיזה גודל צומחת רמת בית שמש. מהתל נחזור למטה בדרך שבאנו בה עד למפגש בחזרה עם הדרך הכחולה. כאן נאפס מונה ל-00 ונפנה שמאלה בכיוון כללי מזרחה עם דרך העפר המסומנת באדום (בעבר הייתה דרך זו מכאן מסומנת בכחול בחלקה).

     

    "כמה גדולה רמת בית שמש"

    נמשיך לנסוע בחורש, ואחרי 1.2 ק"מ מתחילים להתגלות במזרח יישובים השוכנים בדרום הר יהודה וצפון הר חברון, בהם יישובי גוש עציון, החורשה הבולטת שליד בית אומר ועוד רבים אחרים. אחרי עוד כ-300 מ' מימין (מדרום) יורדת דרך לא מסומנת לקיבוץ נתיב הל"ה. הדרך מתחילה לטפס, וב-2.3 ק"מ עוברים קבוצת עצים ולא רחוק חורבות ושוב תצפית: "כמה גדולה רמת בית שמש" נפלט כמעט מפי כולנו במבט לעיר ולנוף שאחריה.

     

    מהתצפית יורדים בדרך הפונה מעט לצפון-מזרח ולידה למטה שרידים נוספים. ב-2.7 ק"מ יש פנייה חדה ימינה ותחילת טיפוס בקטע קשה מעט יותר (למי שהחליט להגיע עד כאן שלא ברכב קשוח או שטח). עוברים על פני שרידים רבים בשוליים הצפוניים של הכפר הגדול בית נטיף, שהיו בו למעלה מ- 2,000 תושבים. בשטח הכפר מעט שרידים ביזנטיים, ואחרי שנעזב במלחמת העצמאות ישבו בשטחו מקימי קיבוץ נתיב הל"ה. היום מנסים לשמר את השטח שבו אנו נוסעים שלא ייכבש לגמרי בהתרחבותה של רמת בית שמש.

     

    אם נשוטט מעט ברגל ובזהירות בין החורבות שמשמאל לדרך נגלה בור מים ושוקת. מעט הלאה, ב-3.2 ק"מ, ממש ליד הדרך נראה גת גדולה השווה ביקור. מהגת עולה הדרך לחורשה יפה של אשלים גדולים, יופי של מקום! ב-3.3 ק"מ היא מתחילה לרדת, ומיד משמאל נראים שרידי בית בד. עוד מעט ועוברים ליד משוכות צבר.


    הגת בסמוך לבית נטיף, ממנה יוצאת דרך לחורשה יפה של אשלים גדולים

     

    ב-3.7 ק"מ יש פנייה שמאלה, ואנחנו ממשיכים עם הסימון. מרחוק רואים את מישור החוף. ב-4.0 ק"מ עלייה קטנה ומתגלה נוף הר חברון, שם שכנו במלחמת העצמאות יישובי גוש עציון. ב-4.7 פוגשים בתוואי המסומן של "שביל ישראל" ואחרי עוד 200 מ' בור מים, וגולשים לצומת עציונה, שם כביש 375 העולה לכיוון מבוא ביתר וצור הדסה.

     

    נמשיך מהצומת בכביש 367 דרומה לכיוון רוגלית ונווה מיכאל. לפי ההנחה היום המשיכו הל"ה עוד מעט ופנו שמאלה לנחל גדור, ומשם או ממקום סמוך הצפינו וטיפסו בהר. היום לא נוכל לחצות ברכב את השטח, ונפנה על כן שמאלה (מזרחה) בכביש 367, ואחרי פחות משני ק"מ נעצור בין סימני ק"מ 2-3 ליד דרך היורדת שמאלה למחצבות.

     

    אם יש בנו הרוצים לטפס ברגל בעקבות התוואי המשוער של הל"ה שטיפסו לגבעה שם נערך הקרב המכריע, נסיע אותם עוד כארבעה ק"מ מזרחה בכביש 367, שם ליד מעבר הל"ה הצה"לי יחפשו את שביל הולכי הרגל המסומן באדום (9434), העולה בתלילות ונמשך קצת למעלה מקילומטר עד גבעת הקרב.

     

    הרכב המסיע את האחרים יחזור מערבה עד סמוך לסימן הק"מ 3, שם נאפס מונה ל-00 ונפנה ימינה (צפונה) לכביש המסומן בכחול, היורד לכיוון מחצבה גדולה ולאפיקו של נחל עציונה. מרחק קצר מהכביש, ליד המקום שבו מתעקל כביש הגישה למחצבה ימינה, נראה דרך עפר המסומנת בשחור (9435), הפונה מעט שמאלה ומתעקלת ימינה לצפון-מזרח לעבר חורבת בית בד הנמצאת ממזרח למושב אביעזר. אחרי עלייה לא ארוכה אנחנו למרגלות חורבת בית בד, שם מסתעפת דרך גישה קצרה למבנה.

     

    גבעת הקרב - מקום נפילתם של ל"ה הלוחמים

    מחורבת בית בד נמשיך בדרך הפטרולים לשעבר המסומנת בשחור לכיוון צפון-מזרח והעולה לכיוון הר וחורבת סנסן. אחרי כשישה ק"מ, מרחק קצר לפני חורבת סנסן, יורדת דרומה דרך שמסומנת באדום (9434), לגבעת הקרב, שם נפלו במלחמת העצמאות ל"ה הלוחמים. הדרך טובה, ואחרי כמה דקות וכשני ק"מ אנחנו ליד רחבה קטנה ושלט המצביע על השביל הממשיך לפסגה הקרובה.

     

    מטפסים מרחק קצר בשביל המסומן על גבי סלעים ומגיעים לרום של 573 מ' מעל פני הים - ואנחנו על גבעת הקרב! אם הורדנו למטה ליד המחסום את החברים ההולכים ברגל, ניפגש עמם כאן.


    האנדרטה בגבעת הקרב. הלוחמים איבדו כאן את חייהם במלחמת העצמאות

     

    מי שלא ביקר כאן זמן רב ימצא במקום אנדרטה נוספת, מיוחדת במינה, ושלט אבן חדש שהוצב כאן במלאות 60 שנה לנפילת הלוחמים, המסביר בקצרה את אשר אירע במקום. במערב נראה ההר פגוע במחצבה גדולה, ומדרום לנו מתנהלת תנועה בכביש 367 העולה לגוש עציון, שלא היה קיים באותם ימים, וכך גם כל היישובים העבריים הנראים מסביב.

     

    לסיום, אפשר גם להמשיך בדרך השחורה לעבר צור הדסה - דרך יפה מאוד, אך להסתכן בכך שהשער ליישוב יהיה סגור. כדאי לברר בטלפון ולצלצל לחוות הסוסים הרי יהודה השוכנת ממש ליד השער בצור הדסה. הטלפון הוא 02-5791355 או-4020061/60 -050. אם לא הצלחנו לפתוח את השער, נצטרך לחזור את כל הדרך בחזרה כשהנוף נראה מזווית שונה.

     

    חשוב מאוד:

    סוג הטיול: רוב המסלול ברכב שטח, אם כי פגשנו כלי רכב רגילים אך גבוהים. הקטע הראשון עד בית נטיף קשה להם. אפשרי בנהיגה זהירה הקטע מכביש 367 עד גבעת הקרב, לא כשיש בוץ ואחרי גשם ולא עד לצור הדסה. ברכב קל יש לחזור לכביש 367.

    נקודת התחלה: ליד נחם (היא הרטוב לשער) על כביש 38, קצת יותר מקילומטר מדרום-מערב לצומת שמשון.

    נקודת סיום: בצור הדסה או בכביש מספר 367 שממנו עלינו לשמורת סנסן.

    אורך המסלול: כ-50 ק"מ, כולל גישה עד מעבר הל"ה (לעולים ברגל לגבעת הקרב) ושינוי קל באם מסיימים בצור הדסה או חוזרים לכביש 367.

    משך הטיול: כחצי יום.

    מים: יש להצטייד.

    קושי: קל לרכב שטח.

    מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מספר 9 - מבואות ירושלים ("הפרוזדור").

    עונה מומלצת: כל השנה, לא בימי גשם ולא אחרי גשם כשהשטח מלא בוץ.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קטע מהדרך היורדת לשרידי בית נטיף
    צילום: אורי דביר, טבע הדברים
    מומלצים