היפר-לוקאלי: איך הבריאות של דידי הררי?
"אני היפר," אומר דידי הררי על עצמו, אבל אחד כזה שמוצא זמן לקריירה, לפרויקטים עתידיים, לריצות במושב, לארוחות משפחתיות, לטיולים עם הבנות ואפילו לדהירה בטרקטורון בין הפרדסים. מומחי "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" מפרגנים ורק מבקשים שידאג לבריאות הקרחת
מי אני: "דידי הררי, מגיש 18 שנה את תוכנית הרדיו 'דידי לוקאלי' המשודרת בסינדיקציה בשבע תחנות בארץ, מגיש בערוץ 24 תוכנית בשם 'חוזרים לשכונה' ועובד על שלוש-ארבע תוכניות טלוויזיה במקביל. נוסף על כך, אני עושה פרסומות, שותף ברשת בתי הקפה 'קקאו' ומופיע בהנחיית אירועים. אני עובד קשה ואעבוד עוד יותר קשה בשנתיים הקרובות. נשוי למירית, עד לא מזמן מאמנת כושר וכעת קואוצ'רית, ואב למאיה ,(19) מש"קית ת"ש, אבישג (17) ונועה .(12) גר במושב בצרה. בן ,53 גובה 1.83 מ,' משקל 80 קילו."
יום העבודה שלי: "בדרך כלל אני קם בסביבות תשע. לפעמים, כשהילדות רוצות להתפנק ולא בא להן לנסוע בהסעה, אני מתעורר בשבע כדי לקחת אותן לבית הספר בשפיים. אני חייב חצי שעה שקט בבוקר, שבה אני אוכל ועובר על העיתון, ספורט בעיקר. אחר כך הולך להתאמן ומשם ממשיך לקפה שלי, נפגש עם השותפים ועוברים בין הסניפים. לקראת הצהריים אני מגיע לאולפן הרדיו בגבעתיים ומתחיל לעבוד על התוכנית. אני עובר על העיתונים, כי אני חייב לשלוט בחומר ולהוציא סיפורים שנוכל לדבר עליהם, כותב מערכונים יחד עם צוות שלם שעובד איתי, ממציא קטעים לדמויות, חושב על מתיחות שנעשה בשידור. אני חושב שזה הצוות הכי מיומן שיש בארץ - בשעתיים אנחנו מנפיקים תוכנית בידור עם משחקים ואקטואליה. אחרי השידור אני אוכל צהריים מאוחרת בבית קפה ומשם קופץ לטלוויזיה לשבת על פיתוח התוכניות או נוסע הביתה ומתארגן לפני הופעה. לפעמים אני לוקח את הבנות לסרט. אני חולה על סרטי בנות. אתה יודע מראש איך זה ייגמר, ובכל זאת זה מרגש אותי.
בערב אנחנו יושבים לארוחה משפחתית ואם אין לי הופעה אני נמרח מול הטלוויזיה או מבלה עם חברים. צריך סיבה טובה כדי להוציא אותי מהבית. נמאס לי מחיי הלילה התל-אביביים. אני קורא ליד האח, כותב דברים שעולים לי בראש. לאחרונה כתבתי שיר למאיה בוסקילה. הייתי יכול לכתוב יותר, אבל אני עצלן בערב. אני הולך לישון בסביבות אחת בלילה, ואם אני עובד אני יכול ללכת לישון גם בשלוש לפנות בוקר. בסוף השבוע לא יושבים ורובצים ליד המטבח, אלא יוצאים לטיולים."
התזונה שלי: "אני גרגרן, אוהב לטעום ולנסות, אבל לא אוכל הרבה. בבוקר אני שותה קפה ומכין לי קערת צ'יריוס או בננה עם יוגורט. הצהריים שלי זה סנדוויץ' עם אבוקדו, ביצה קשה וחסה. לפעמים מאזינים מפנקים אותנו ושולחים לאולפן דברים טובים ואני טועם, אבל זה לא קורה הרבה. אחרי השידור, בארבע, אני אוכל ראפ חזה עוף וירקות, בלי קינוחים, לא אוהב. מבחינתי קינוח זה פרי. בערב אצלנו מקפידים על ארוחה משפחתית. מירית מכינה אוכל טעים וחם - מרקים, אורז ותמיד עוף. מירית היא אויבת התרנגולות, יש תמונה שלה עם הכיתוב WANTED בכל הלולים. לפעמים אנחנו אוכלים ארוחה קלה של חביתה, טחינה ביתית על סף הגולמית, גבינות וירקות.
יאיר לפיד סדק לו את הצלע. הררי בבריכה (צלם: שמוליק שוורץ)
"אני מאוד אוהב חלבה. עוגת שמרים חלבה זו החולשה שלי, וכשרוצים לפנק אותי נותנים לי כדור גלידת וניל, עליו חלבה מגוררת ומעל טחינה גולמית. זה חצי אורגזמה. גם לחם אני מאוד אוהב - שחור עם אגוזים ודגנים. יש מאפייה ליד האולפן ועד שאני לא טועם משהו אני לא נרגע. יש דברים שאני לא יכול לעמוד בפניהם, כמו פירות - אני אוכל ישר מהעצים אצלי בחצר. כל יום אני דופק ארבע קלמנטינות, קרמבולות, אפרסקים. אני חולה על פסטה ומאוד אוהב ירקות, חוץ מבצל. אני לא אוכל חריף בכלל. גם משקאות חריפים אני לא אוהב, כוסית אחת מסובבת לי את הראש. יין אדום אני דווקא שותה מדי פעם. במהלך היום אני שותה בערך שלוש כוסות קפה הפוך והרבה מים עם נענע ומרווה."
כושר: "משתדל להתאמן ארבע-חמש פעמים בשבוע: ריצה והליכה במשך 45-30 דקות, ואחר כך זמן דומה במשקולות. לפעמים אני רץ במושב כמעט שעה, 6-4 ק"מ בדרך כלל. עשיתי קיקבוקס פול קונטאקט המון שנים והורדתי את תדירות הפעילות בגלל פציעות. יאיר לפיד אחראי על שתיים מהן - סדק בצלע ונקע בכף הרגל."
לנפש: "בגלל אופי העבודה שלי אני ממוקד מאוד. אני יכול לקרוא תחקיר על זמר ערב לפני, ולמחרת הוא נגנב איך אני שולט בכל פרט בחיים שלו. מצד שני, בקטע האישי אני נורא מפוזר. שוכח פגישות, מאחר. רק לרדיו אני מגיע בזמן. יש לי תזכורות בסלולרי, אבל זה על רטט ואני לא מסתכל. כל דקה נכנס לי משהו חדש לראש, אני כל הזמן בפעילות מוחית. אם יש איבר שמתעייף לי בגוף זה המוח.
"כשאני רוצה להירגע אני לוקח את הטרקטורון ויוצא לשדות במושב, נוסע לי בין הפרדסים והאבוקדו, עוצר, אוכל תפוז ונהנה מהשקט. לראות כדורגל בלילה מרוקן לי את הראש ממחשבות, לא משנה אם זה נבחרת סרי לנקה נגד סקציית אזור. מרגיע אותי לראות את הדשא הירוק, לרוץ בים מדי פעם, לברוח לאיטליה. אם היה אפשר הייתי נוסע כל חודשיים לסיציליה. אני חולה על האוכל, היין, האווירה. אני גם נורא אוהב את אילת, זה חופש עבורי.
"אני מנסה מדיטציות מדי פעם, אבל בדרך כלל נרדם באמצע. פעם אירגנתי ערב תרומה בהיכל נוקיה מול 5,000 איש. עבדתי נורא קשה על המופע ורגע לפני שזה התחיל רציתי פינה שקטה לעצמי. הלכתי לחדר השופטים, הצמדתי שני כיסאות על העוקם, נשכבתי עליהם ואמרתי 'זה הזמן לעשות מדיטציה.' פתאום אני שומע את משה פרץ שר למעלה"... טיפוח: "קרם של אחרי גילוח, אפטרשייב. לא שם קרם הגנה מהשמש, אני מרוקאי מדימונה - אחרי שגדלתי כל החיים ליד הכור האטומי, עכשיו יעזור לי קרם הגנה? עבדתי קשה על כל קמט, קמטים אלה דברים שעשיתי בחיים, זה כמו ספר."
שורה תחתונה: "אני מרוצה, אבל כל הזמן בחוסר. הייתי רוצה להתאמן יותר, יותר שקט, יותר זמן לעצמי. כל פעם אני נשבע שאחרי הפרויקט הזה אני נכנס לסתלבט, אבל באופן קוסמי פרויקט נגמר ומיד מתחיל חדש. האמת היא שאני היפר. אם יש לי יותר מדי מנוחה אני שובר משהו. לפני 12 שנה הפסקתי לעשן, ומאז לא נגעתי בסיגריות - הנשימה השתפרה לי ועליתי 15 קילו. הייתי שחיף לפני כן. כשאני רואה את עצמי בטלוויזיה או במראה תמיד אני אומר 'יש בטן שצריך להוריד.' אני אף פעם לא לגמרי מרוצה מעצמי."
"פרויקט נגמר ומייד מתחיל חדש". עם גאידמק (צילום: תומריקו)
מה אומרים המומחים?
צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ברשת 'גו אקטיב:' "שילוב של אימון כוח ואירובי ביחד הוא מקובל, ובלבד שהאימון לא יימשך יותר משעה ורבע. הייתי מציע להתחיל באימון כוח של חצי שעה ולאחר מכן חצי שעה אירובי, ומדי חודש להחליף את הסדר בין השניים. מבחינת משקל-גובה דידי נמצא בנורמה. האימון שלו
צריך להתרכז בשיפור כושר אירובי, ולכן עליו להמשיך בריצות שלוש פעמים בשבוע. במשך 25-20 דקות הוא צריך פשוט לרוץ בקצב מהיר יותר, ואם דרושה מנוחה, לעבור לדקה או שתיים של הליכה ושוב לחזור לריצה מהירה בדופק .150-140
"קיקבוקס הוא אימון משולב בין כוח, אירובי, גמישות ויכולות מנטליות. האימון הגופני הוא מצוין, אבל כפי שדידי נוכח על בשרו, סכנת הפציעה מרחפת. אני נוטה לחשוב שלא כדאי שימשיך עם סוג כזה של פעילות. את האגרסיות כדאי לתעל למקום אחר, כמו אימון משקולות. אגב, אכילה לפני האימון היא הכרחית כדי לספק אנרגיה ולהימנע מצניחת סוכר במהלכו. בננה ויוגורט זה מצוין. דידי יכול להמשיך להיות מרוצה מעצמו, אבל עם היד על הדופק, כי בגילו הקפדה על תזונה ועל פעילות גופנית היא חשובה ביותר."
ד"ר מרינה לנדאו, מומחית ברפואת עור: "דידי לא מרבה בטיפוח ובשמירה על העור ואפילו קצת גאה בכך. כמי שגילח זה מכבר את שערו והשאיר קרחת נוצצת, חשוב שיידע שבכך בעצם הסיר את שכבת ההגנה החשובה מעל ראשו. הוכח כי גברים קירחים מתחילים לפתח נזקי שמש על עור הקרחת 15-10 שנה לאחר ההתקרחות. זאת משום שהעור בקרחת מקבל קרינת שמש ישירה. מרוקאי, לא מרוקאי - אני מציעה לדידי להתחיל למרוח מסנן קרינה ולא לדלג על הפדחת, כי גם לכהי עור יש סרטן עור."
רחל גרנות, מרכזת סדנאות לירידה במשקל: "דידי נראה הרבה פחות מ80- הק"ג שהוא מדווח עליהם. עם קצת מודעות ותכנון הוא יכול בקלות להוריד כמה קילו, בלי לחזור לעשן. למזלו, הוא שייך לאלה שמסתפקים בטעימה (הלוואי על כולנו.( הוא גם לא זקוק למתוק. קערת דגנים וחלב בבוקר זו בהחלט התחלה טובה, הדגנים מספקים אנרגיה לטווח ארוך ויחד עם החלב הם יוצרים חלבון שלם.
"בסנדוויץ' של הצהריים יש אבוקדו. זה אמנם בריא ומומלץ, אבל מכיל הרבה קלוריות. הביצה היא מקור נהדר לחלבון שלם ואיכותי. ארוחת הראפ מספקת לו את הפחמימה שנותנת אנרגיה להמשיך את היום.
"משפחת הררי היא מהזן הנכחד של משפחות ששומרות על ההרגל הנהדר של ארוחת ערב משפחתית. אני מברכת אותם על כך. הארוחה המשפחתית מאוזנת וכוללת את כל קבוצות המזון.
"כדאי לדידי לא להגזים עם הפירות. הם אמנם נתפסים בציבור כשיא הבריאות, אבל פרט לוויטמינים, למינרלים ולסיבים תזונתיים, פירות מכילים גם הרבה מאוד סוכר פשוט. בין עוגת השמרים שהוא אוהב לבין כדור הגלידה עדיפה האפשרות השנייה. אם לא מגזימים בכמות החלבה והטחינה, הרי זה קינוח מדהים. אגב, אם דידי יוותר על שתיית שלוש כוסות קפה הפוך ביום 150 - קלוריות כל אחת - הוא יירד חצי קילו בשבוע."
מיכל שמש-ענו, מאמנת להצלחה אישית ועסקית: "דידי מלא אנרגיות וחיוניות, יודע לנהל אורח חיים בריא ומאוזן, יש לו קריירה מרשימה, הוא משקיע ומפנה זמן למשפחתו, עוסק בפעילות גופנית ומפרגן לעצמו גם בשעות פנאי ומנוחה. נראה כי דידי מכיר את עצמו היטב, יודע להגדיר את סדרי העדיפויות שלו, והחשוב מכל - הוא מחויב להם.
"עם זאת בכל מה שקשור בעמידה בלו"ז, הגעה בזמן לפגישות, סדר וארגון - הצד הזה לוקה אצל דידי בחסר. הוא יכול להשלים עם הצד הזה באישיותו ולקבל אותו בהומור ובאהבה, או להבין שברגע שאתה מאחר או לא מגיע לפגישות אתה
פוגע גם במקצועיות שלך.
"דידי מעיד על עצמו שהוא חי כל הזמן בחוסר. זו הצהרה שמאפיינת בדרך כלל אנשים שאפתנים ומצליחים, ולמעשה זו התכונה שמניעה אותם קדימה. רק אנשים שכל הזמן יכולים לזהות את הפער בין המקום שבו הם עכשיו למקום שבו הם רוצים להיות, נמצאים כל הזמן בתהליך של צמיחה ושדרוג. אבל לכל חוזק יש גם צד שלילי, ובמקרה של דידי זו הרגשה תמידית של חוסר שביעות רצון. הייתי מזמינה אותו לאמץ הרגל קבוע של הוקרה של מה שיש. בכל פעם שעולה אצלו תחושה של חוסר, שיחשוב על מה הוא רוצה להגיד תודה בחיים שלו."
לפנייה לכתב/ת 
