שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בתי הדין הרבניים: דיינים מוסמכים לבטל גיור
    הנהלת בתי הדין בתגובה לעתירה נגד ביטולי הגיור: "לפי הפוסקים, אם מתברר שהמתגייר לא שינה את אורח חייו, ניתן להסיק מכך שלמרות הצהרתו לא קיבל על עצמו עול המצוות - ולפיכך הגיור בטל או שהוא בחזקת ספק"

    לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בשאלת ביטול גיור שנערך על ידי בית דין מיוחד לגיור או על ידי כל בית דין רבני אחר – כך קובעת הנהלת בתי הדין בחוות דעת משפטית שהגישה לפרקליטות המדינה. במסמך, שגובש כתגובה לעתירה נגד ביטולי גיורים על ידי הדיין הרב אברהם שרמן, טוען היועץ המשפטי לשיפוט רבני בבתי הדין, עו"ד הרב שמעון יעקובי, כי "סמכות זו קיימת כאשר שאלת תוקף הגיור עולה אגב ענייני נישואין וגירושין, שהינם בסמכות השיפוט הייחודית של בתי הדין הרבניים".

      

    עו"ד יעקובי מציין כי יהדותם של המתדיינים הינה תנאי לסמכות בית הדין הרבניים לדון בענייני נישואין וגירושין, וכי לדעת הכל, אם המתגייר לא התכוון לנטוש את דתו הקודמת, הגיור בטל. "ניתן לבטל גיור אם מתברר כי כוונת המתגייר בעת הגיור הייתה לרמות את בית הדין", הוא קובע, "לדעת הזרם המרכזי של פוסקי ההלכה, אם מתברר שהמתגייר לא שינה את אורח חייו כבר בסמוך לגיור, ניתן להסיק מכך שהמתגייר – למרות הצהרתו – לא קבל על עצמו את המצוות, ולפיכך הגיור בטל או שהוא ספק-גיור".

      

    היועץ מזכיר כי גם במשפט האזרחי קיימים מקרים בהם ניתן לבטל פסקי דין כאשר מתברר בדיעבד כי הם ניתנו על סמך העלמת ראיות או מרמה, ובית המשפט אף רשאי להתעלם מתעודות משפטיות שהן בגדר שינוי סטטוס. לדבריו, גיור פיקטיבי לעניין נישואין כדת משה וישראל כמוהו כנישואין פיקטיביים של לא-יהודי עם יהודיה לצורך קבלת מעמד לפי חוק השבות. "התעודה הינה רק בבחינת ראיה ואין היא יוצרת את הגיור", כתב, "על פי ההלכה, חייב כל דיין לדון על פי האמת המתבררת בפניו בהתאם לשיקול דעתו, והוא אינו כפוף לשיקול דעת חיצוני".

      

    על פי חוות הדעת, דווקא לבית הדין המיוחד לגיור אין סמכות שיפוטית כזו משום שכל עיסוקו בנושא הוא מתוקף סמכות מינהלית בלבד. ההסבר: "בבית הדין לגיור מכהנים רבנים שאינם דיינים לפי חוק הדיינים, ותעודת כושר לדיינות אינה מהווה תנאי למינוי ... התעודה שמוענקת על ידי בית הדין לגיור, וכך גם תעודת גיור של כל בית דין רבני אחר, אינה יוצרת 'חזקת יהדות' ... לכן אין התנגשות בין בתי הדין המיוחדים לגיור לבין בתי הדין הרבניים בעת שעולה שאלת תוקף הגיור".

     

    "גיור ממלכתי לא מעניק חסינות מפני פיקפוק"

    בחוות הדעת, המתפרסת על פני למעלה מ-100 עמודים, סוקר יעקבי את נושא גיור עולי ברית המועצות לשעבר, וקובע כי גיור ממלכתי בחסות הרבנות הראשית לישראל אינו מעניק חסינות מפני פקפוק על תוקפו ההלכתי, משום ש"אין דרך אובייקטיבית טהורה לדעת קודם הגיור מהי באמת כוונת המתגייר בהצהירו כי הוא מקבל על עצמו עול מצוות". כדי להמחיש את גודל הבעיה ציין כי פחות מ-3% מהגרים שהתגרשו בבתי הדין בשנים 1996-2008 קיימו אורח חיים דתי, אף שהתחייבו לכך בשעת הגיור.

     

    עו"ד הרב יעקבי מנצל את

    המסמך המשפטי להביע את הסתייגותו מהמצב בו הגיור הוא "פתרון מאחד, הוליסטי, להתערות וטמיעה הדדית" עבור למעלה מ-300 אלף האזרחים חסרי הדת החיים בישראל, ויוצא נגד מה שהוא מכנה "גיורי אינסטנט", "גיורי קפיצה" ו"גיורי קריצה". היועץ טוען כי "חלקם הגדול חסרי מוטיבציה דתית אך בעלי זיקה אדוקה לאתוס היהודי, בתוך העם היהודי שבו קיימת זהות דת-לאום במובן האורתודוקסי, וקובע: "גיור יכול להוות פתרון רק לאלו אשר מתוך שכנוע פנימי עמוק מוכנים לקבל על עצמם את ה'מחיר שהוא עול מצוות".

      

    "גיור המוני ללא קבלת מצוות כנה ואמיתית עלול להביא למציאות קשה מזו המוכרת לנו", מזהיר יעקובי, "היווצרותה של קבוצת 'פסולי חיתון' מסוג חדש – אוכלוסיה של 'ספק-גרים' בדיעבד, שלפי ההלכה לא יוכלו להינשא – לא עם יהודים, לא עם ספק-גרים ולא עם חסרי-דת... (זהו) מדרון חלקלק אשר עלול להוביל חלילה מ'פיצול סטטוס' דה-פקטו של יחידים אל 'פיצול סטטוס' של רבים, שאחת היא משמעותו: פיצול העם היהודי לשני עמים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נטע סלע
    הפוסל. הרב שרמן
    צילום: נטע סלע
    צילום: אורי פורת
    הנפסל. הרב דרוקמן
    צילום: אורי פורת
    חותמת גיור של הרב דרוקמן
    מומלצים