החברים הכי טובים של הנערים בסיכון
בעזרת שני בוגרי יחידת הכלבנים של צה"ל, לומדים נערים ונערות במרכז מיוחד כיצד לפתח אחריות ושליטה. הכל בעזרת ידידו הטוב של האדם
אפילו גשם הזלעפות שניתך על העיר רחובות, לא הפריע לקבוצת נערים ונערות להתקרב לרכב המסחרי שגרר אחריו קרונית כחולה ממנה בקעו נביחות רמות. רגע לפני כן עוד חשדו אותם נערים בכל אדם שנכנס למתחם הקטן, ל"בית השני" שלהם – מרכז שמהווה מסגרת יום לנערים בעלי קושי התנהגותי ורגשי.
עוז כהן (29) יצא מן המכונית והחל לכנס את הנערים. זה המפגש החמישי של פרויקט "מגן – כלבים למען האדם". כהן, לשעבר לוחם יחידת עוקץ, יחידת הכלבנים של צה"ל, הדריך בעבר בארגון "אחרי!" קבוצת הכנה לצה"ל. לאחר שהקים עם חברו ספי סהר (30), לוחם ומפקד ביחידת "עוקץ", חברת אבטחה שמשלבת כלבים, הכינו השניים תוכנית מיוחדת לבני נוער ללימוד אילוף כלבים, להעצמה ולחיזוק עצמי שתאפשר שילוב בחברה. מטרת התוכנית ללמד אותם מושגים כמו אחריות, כבוד הדדי, התמדה, שליטה על כעסים, פיתוח יכולות הנהגה חיוביות, כשבסיום התוכנית מקבלים הנערים תעודת אילוף בסיסית.
הנערים הסתדרו במעגל מול כהן, שתדרך אותם לקראת הפעילות. הנערים החלו לשאול: "היום אהיה עם סאלי?", "היום נחזק תקיפה?", "אפשר לטייל אחרי ההרצה קצת?". כהן הרים מעט את הקול ופירט מה בכוונתו לעשות.
נראה שהכלבים מזהים את בעליהם. צילום עוז כהן
הקרונית הכחולה נעה מצד לצד ללא הפסקה ונביחות של התרגשות בקעו ממנה. הנערים כבר ממש על סף שבירה, אחד מהם אפילו החליף חולצה - שלא תתלכלך. חסרי סבלנות הקיפו את הקרונית. כהן פתח אותה ומשה ממנה פוינטרית גורה, רועה גרמנית, רועה יוגוסלבית ענקית, בוקסר שרירי, מלינואה ועוד.
נראה שהכלבים מזהים את בעליהם, וחברי הקבוצה כבר מכירים את אופן הפעולה: הם מקבלים את הרצועה ומתחילים לטייל מעט באזור הפתוח שליד המרכז. כהן מסביר: "רוב הילדים שמגיעים לפרויקט הם בעלי עבר טעון ולא פשוט, לחלקם יש תיקים במשטרה, חלק נעצרו בעבר. כדי לשלהב אותם חייבים לגרום להם להתעניין.
"בפעילות הראשונה אני רואה מול מי אני עובד ומנסה לעניין אותם. מנסה כל מיני תרגילים עם הכלב האישי שלי: הדגמת תקיפה, סריקה וציוויים אחרים".
ס' (16) נער שקט ביותר, סיפר שכבר שלוש שנים הוא במרכז וזוהי מסגרת אחר הצהריים היחידה שאי פעם טרח להגיע אליה: "יש לי שני כלבים נוספים בבית, אסקי ומעורב. אבל אני מגיע לפה כי אני אוהב את הפעילות. אני לומד אילוף, אחריות ודברים אחרים", סיפר תוך שגרם לוואן, נקבת האלפא לבצע תרגילים ולהצמיד אותה אליו ב"רגלי".
"חכה, חכה, אני אריץ אותו עד למכונית, אני קושר אותו והוא רץ", קרא ש' ונראה שהיוצרות התהפכו שכן אספוואר, מלינואה ענק וזכר האלפא המוחלט של הלהק, הוא זה שהצליח להריץ ולהתיש את ש' על-אף שלצווארו של אספוואר מוצמד קולר דוקרני. מאחר שאספוואר הוא כלב אבטחה מאולף לכל דבר, ש' מנסה להראות שהוא מסוגל לשלוט בו מבלי ללחוץ על צווארו יותר מידי ושולף מעט בונזו עבורו, אספוואר מציית וש' מחייך מרוצה.
בין יאוש לתקווה
חלק גדול מהנערים עומדים לפני גיוס. ש' נשאל אם הוא מכיר את "עוקץ" ומשיב בחיוב, אך מדריך נוסף בשם עדי (דידו) עיני (28) גוער בי שלא לשאול, כדי לא לפתח ציפיות שווא בנערים משום שתנאי הקבלה ליחידה גבוהים, והוא לא מעוניין שיתאכזבו.
לעומתו, חושב כהן אחרת: "יש הרבה אכזבות בתחום. יום אחד עובדים עם ילד ובטוחים שהוא מצליח, ויום אחר כבר שומעים שהוא היה במעצר. הדרכתי ב'אחרי' נער עם 44 תיקים פליליים וצה"ל לא רצה לגייס אותו. אני ושאר המדריכים נלחמנו יחד איתו כדי שיתגייס ולבסוף הוא הצליח ואפילו יצא לקצונה בגבעתי, לכן אני אומר שישאפו. זה טוב לשאוף גבוה. גם אם הם לא יגיעו לזה, לפחות הם יגיעו למקום שהוא מדרגה אחת פחות מזה".
הגורה הקטנה רק רצתה לשחק ולהתלטף. צילום: עוז כהן
נראה כי יש התאמה בין הכלבים לנערים, מאשרים דידו וכהן. א', נער בעל מימדים מרשימים, צוות לבוקסר השרירי אחרי שמצא את עצמו נגרר אחריו כשהוא נגעל- מוקסם מכמות הריר שנפלטת ממלתעות החיה. ס' שתואר כנער מופנם ביותר שלאחרונה רק השתחרר ממעצר, החליט להתבודד עם סופה, רועה בלגית וזקנת השבט, בפינה המרוחקת של המגרש ופשוט ישב וליטף אותה ברוגע שהתאים לשניהם. ו' שתוארה כחסרת ביטחון צוותה לגורת הפוינטר הקטנה שרק רצתה לשחק ולהתלטף וגילתה ביטחון עצמי כשניסתה לקבוע לגורה גבולות.
רק דבר אחד שבר את ההרמוניה. גברת בשנות ה-60 לחייה ירדה מהבניין הסמוך להתלונן: "אתם מבריחים את החתולים, הם נכנסים ללחץ. אתם חושבים שאני לא רואה איך הם תוקפים עם הכלבים את החתולים פה? תראה, כולם ברחו". הנערים לא אהבו את הרעיון והם החלו להקיף בעצבנות את הגברת.
ש' ניגש אליה וניסה להסביר שאלו כלבים מאולפים אך הגברת לא התרגשה. שאר חברי הקבוצה החלו להשתלהב. כהן כינס את הנערים ובון את המצב החדש, דידו מחליט לנסות לגשר וניסה להסביר לה מה מטרת הפרויקט: אין עניין בתקיפת חתולים, המטרה היא ללמד את הנערים ריסון עצמי וקבלה של האחר.
לפני שהרוחות נרגעות הצטרף לקלחת הרותחת פקח עירוני, שטען שהתלוננו על כלבים משוחררים בשטח. חברי הקבוצה כבר חסרי סבלנות ומנהלת המרכז נזעקה והסבירה לפקח ולגברת כי יש בידם כל האישורים הנדרשים מהעיירה וממחלק הביטחון.
אחרי הדרמה הקטנה הצליח כהן להחזיר את הפעילות לסדרה ולהתחיל בחלק שכל הנערים חיכו לו, האילוף המעשי. וואן, נקבת האלפא, הדגימה את פקודת "הסרוק" (כשהכלב מוצא את מה שצריך, הוא נובח) וכעת על הנערים לבצע אותה בעזרתה, ואחר-כך ללמד את הכלבים שצוותו להם. כל נער ניסה להפגין את יכולת האילוף שלו בעצמו.
חלק מהכלבים הם כלבי תקיפה ואבטחה ועל כן הם יודעים לתקוף בפקודה ויש מעט חשש, אבל א' השיב בזהירות: "תקיפה זה עניין רציני. אנחנו מבינים שהם יכולים והם מאומנים, וברגע שאומרים להם 'תפוס' הם לא יפסיקו. זה מאוד מסוכן ואנחנו מאוד נזהרים. זה לא משחק. אנחנו מבינים שהם פה בשביל שנעבוד איתם". גם כהן רגוע: "אני מאוד סומך על הילדים. הם מבינים את המהות של הכלב ואת מה שהוא יכול לעשות ולכן הם לא משחקים עם זה".
כל מפגש אורך לפחות שעתיים ומחולק לשלושה קטעים; חלק ההתפרקות של הנערים והכלבים שכולל ריצה והטיול, לימוד תיאורטי על אילוף ושיחת סיכום או אמצע ולבסוף לימוד מעשי.
דידו וכהן בחרו לדבר הפעם על יצרים ותכונות כדוגמת יצר הציד ויצר הרבייה. בניגוד למצופה קבוצת הנערים ניהלה דיון רציני על הנושאי מבלי להתלוצץ. אחרי השיחה כהן העביר ביקורת על ביצועיו של כל אחד מהם במהלך הפעילות: "את לא וויתרת", "לא היית קשוב", "ראיתי חיבור יותר חזק לכלב".
כשהשמש מתחילה לשקוע, מחזירים הנערים את הכלבים לתוך הקרונית. כהן הסביר ש"יש נערים שכל יום היו הולכים מכות ומעורבים בארועים אלימים. אם יש אפשרות לשנות ולעזור להם, אפילו רק לגרום להם לשאוף למקום יותר טוב, אין סיבה שלא נעשה זאת". אחד הנערים סיכם: "זה לא הולך לשנות עולמות אבל לפחות למדתי דברים חדשים".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
