ישחקו ילידי הניינטיז לפנינו: הצעירים המבטיחים

הופעות ראשונות בליגת האלופות, כדורסלן ראשון ב-NBA, מדליית זהב אולימפית ראשונה. ישראל השיגה את כל אלו בעשור האחרון, בנוסף לשלוש מדליות בצבעים אחרים, שלוש זכיות ביורוליג ואחת ביול"ב קאפ, והעפלה לחצי גמר גביע דייויס.

מה צופן לנו העשור הבא? אנחנו לא נביאים ולא בני נביאים, אבל כדי להעריך בכל זאת מה יקרה בשדה הספורטיבי בעשר השנים הקרובות, כדאי להכיר כבר עכשיו את מי שיעשו כותרות בעתיד. בכתבה זו בחרנו בעשרה ענפים בולטים את ספורטאי העתיד, אלו שעדיין לא הגיעו לגיל 20, כדי לראות מה מתכננים לנו ילידי הניינטיז בעשור השני של המילניום השלישי.

אייל גולסה (7/10/1991, כדורגל)

בגיל 16 הוא עוד שיחק בבית"ר נס טוברוק, בגיל 17 שימש כמחליף קבוע במכבי חיפה ובגיל 18 קרא שבאיירן מינכן רוצה אותו. גם אם הגרמנים לא ירכשו אותו, אייל גולסה לא צריך להרגיש מאוכזב - הוא כבר עלה מזמן על דרך המלך.

גולסה וגאדיר. הפוטנציאל אדיר (צילום: דודי ועקנין)

הקשר הירוק הבקיע שני שערים קריטיים במוקדמות ליגת האלופות, השתתף בקמפיין הצ'מפיונס (הלא מוצלח) ויחד עם מוחמד גאדיר הראה שלחיפה (וגם לכדורגל הישראלי) יש עתיד ורוד. גם בליגה גולסה מככב - הוא הבקיע חמישה שערים בשמונה משחקי ליגה העונה, הוליך את האלופה לפתיחה כמעט מושלמת, וכבר קיבל זימון לנבחרת הבוגרת.

נשארו בחוץ: גאדיר, החצי השני של גולסה, עוד יככב הרבה פעמים בכותרות עם המלה אדיר. גיא אסולין, הישראלי של ברצלונה, הפך לפני שנה לשחקן הצעיר ביותר שמשחק בנבחרת - בגיל 17 פחות שבועיים.

נמרוד טישמן (12/5/1991, כדורסל)

להבדיל מבכדורגל, שם גאדיר, גולסה ואסולין הם כבר מזמן שמות מוכרים, בכדורסל הטינאייג'רס הישראלים עדיין מקווים לקבל דקה או שתיים של פרקט, אחרי גדודי הזרים. זו אחת הסיבות העיקריות שהביאו את נמרוד טישמן, רכז בגובה 1.95 מ' עם פוטנציאל מכאן ועד מיאמי, לנדוד למכללת פלורידה.

טישמן, שגדל בהפועל גבעתיים ומכבי תל אביב והיה מלך הסלים של נבחרת הנוער באליפות אירופה האחרונה (בה היא סיימה במקום ה-15 וירדה דרג), אולי לא יילך בדרכו של עומרי כספי וייבחר בדראפט, אבל גם התקדמות בסגנון גל מקל יכולה לתרום לכדורסל המקומי.

נשארו בחוץ: גם הכוכב השני של נבחרת הנוער, כרמל בוכמן, בחר לשחק בקולג'ים (במכללת טמפל). בוכמן מתנשא לגובה 2.05 מ' ויחד עם רם אליאספור (בן 16, 2.04 מ') יכול להיות שיצליח להחזיר סוף סוף את הגבוה הישראלי למרכז העניינים.

דמיטרי קרויטר (18/2/1993, אתלטיקה)

אלוף העולם לקדטים בקפיצה לגובה, שיאן ישראל עד גיל 18 בקפיצה משולשת, שיאן ישראל לילדים בקפיצה לרוחק. דמיטרי קרויטר הוא כנראה הכישרון הגדול ביותר בארץ, ואולי התקווה האמיתית לזכייה במדליה אולימפית באתלטיקה.

דמיטרי קרויטר. מרחף מעל כל מכשול (צילום: אלי אלגרט)

קרויטר בן ה-16, שמתמחה בקפיצה לגובה וניתר ל-2.21 מ', תוצאה מדהימה לגילו, קיבל רק ב-2009 דרכון ישראלי, עשר שנים אחרי שעלה מסיביר עם אמו. הבעיות הכלכליות והביורוקרטיות לא מנעו ממנו להתעלות פעם אחר פעם - ולהראות את הניצוץ שכולנו מקווים שייהפך לאש אמיתית בריו דה ז'נירו 2016.

נשארו בחוץ: פרט לקרויטר ולניקי פאלי, האתלטיקה הישראלית לא ייצרה אף כוכב בשנים האחרונות. ביובש היחסי אפשר בכל זאת לקוות שאחד משלישיית הרצים למרחקים בינוניים יוצאי אתיופיה - אינדלאו טקלה, ימר גטהון ודניאל מולוסאו - יעשה בקרוב את הפריצה הגדולה, ושאולגה לנסקי תצליח לצעוד בדרכיה של אמא אירנה.

נמרוד חייט (2/1/1991, שחייה)

גל נבו, גיא ברנע ונמרוד שפירא בר-אור, שלושה סמי-פיינאליסטים אולימפיים, הם כולם בני 20 עד 22. הבולט בדור הבא של שחייני ישראל הוא נמרוד חייט, שחיקה את שפירא בר-אור ועבר ללמוד בתיכון אמריקאי. בשנה הבאה חייט כבר ישחה במדי אלופת המכללות אובורן, הקולג' של איתן אורבך, יואב ברוק וגם של צ'רלס בארקלי.

יוליה בנך. שיאנית ישראל במשחי החזה (צילום: אורן אהרוני)

חייט תפר את הישג השיא שלו ביולי השנה, אז זכה במדליית הכסף באליפות אירופה לנוער ב-200 מ' פרפר, תוך שהוא משפר את השיא הישראלי לבוגרים במשחה. אם ימשיך בקצב הזה, יוכל חייט להזמין מהר מאוד כרטיס טיסה ללונדון 2012.

נשארו בחוץ: יעקב טומרקין, רק בן 17, שבר שיא לאומי לבוגרים באליפות אירופה האחרונה, בת גילו האילתית יוליה בנך חתומה על שיאי ישראל לבוגרות במשחי החזה.

ולריה פטיוק (5/11/1996, טניס)

שחר פאר ודודי סלע אמורים להיות מספרי 1 של נבחרות הפדרציה והדייויס במהלך רוב שנות העשור הקרוב, אבל מאחוריהם - שממה. כדי למצוא את הכישרון הגדול הבא של הטניס הישראלי צריך לדלג כמעט עשרה שנתונים ולהגיע עד ולריה פטיוק, שהחלה לא מזמן את חטיבת הביניים.

יוליה גלושקו. שבוע אחרון בתור טינאייג'רית (צילום: יועד כהן)

חניכתה של אנה סמאשנובה עדיין רחוקה מאוד מהסבב המקצועני, אבל בטורנירי הנוער היא כבר הראתה את הפוטנציאל הענק שלה. פטיוק העפילה בשנה שעברה לרבע גמר האורנג' בול, תחרות הנוער החשובה בעולם, ושבוע לאחר מכן הגיעה עד לגמר הפרינס קאפ, טורניר גדול נוסף במיאמי.

נשארו בחוץ: יוליה גלושקו, שתחגוג ב-4 בינואר את יום הולדתה ה-20, נחשבת כבר שנים ליורשת של פאר, אבל על המגרש זה עדיין לא נראה כך. בר בוצר (15) הוא המקבילה של פטיוק בבנים, וגם הוא כמוה הפסיד בגמר הפרינס קאפ ב-2008.

נעמה שפיר (28/4/1990, כדורסל נשים)

כבר לפני יותר מחמש שנים נעמה שפיר פרצה דרך, והפכה לשם מוכר. הילדה מהושעיה שיחקה מול בנים ושמרה על איסור נגיעה, היתה לכוכבת של נבחרות ישראל הצעירות ואחר-כך לדתייה הראשונה שמקבלת מלגה למכללה ב-NCAA, טולדו.

שפיר, שנאלצה ללכת לעתים קילומטרים ארוכים למשחקים בשבת ולהתמודד עם הוראות מוזרות כאיסור ללבוש חולצה מעל גופיית משחק, כנראה לא תהיה הכדורסלנית הישראלית השנייה ב-WNBA (אחרי שי דורון), אבל לנבחרת היא בטוח תתרום, והרבה.

נשארו בחוץ: אביגיל כהן בת ה-17 הובילה את נבחרת הנערות למקום הרביעי באליפות אירופה דרג ב' האחרונה, שירה שכט (קפטנית אותה נבחרת) קיבלה את יסודות הכדורסל שלה מרלף קליין ז"ל, וזה בטח לא מזיק.

יובל פרייליך (24/1/1995, סייף)

בגיל 14, יובל פרייליך הוא סייף הדקר הטוב ביותר בארץ לגילו, ולמרות שהתחרה מול יריבים מבוגרים ממנו, סיים במקום ה-21 באליפות העולם לקדטים. אבל לא בגלל זה הוא כאן.

יובל פרייליך. הילד שניצח את איגוד הסייף

פרייליך הדתי לא הסכים עם העובדה שהתחרויות בארץ מתקיימות בשבת, הגיש בג"ץ נגד איגוד הסייף והראה שגם ילדים יכולים להביא לשינוי. דרכו לצמרת העולמית עדיין ארוכה, אבל את הצעד הראשון, המאפשר לו להתחרות שווה מול שווים באליפויות ישראל, הוא כבר עשה.

נשארו בחוץ: ענף הסייף נמצא בפריחה לאחרונה, ובין השמות שעשויים לבלוט בעשור הקרוב ולהתמודד על הכרטיס האולימפי אפשר למצוא את מדליסט הארד מאליפות אירופה לנוער, עידו הרפה, את חברו לנבחרת דמיטרי פרוחורוב ואת דנה סטרלניקוב בת ה-14, שזכתה לאחרונה בתחרות בסבב גביע העולם לנוער.

נטע ריבקין (19/6/1991, התעמלות אמנותית)

היחידה ברשימה שכבר השתתפה במשחקים האולימפיים היא נטע ריבקין, שהיתה הספורטאית הצעירה ביותר במשלחת ישראל לבייג'ינג 2008. ריבקין היתה גם אחת ממפתיעות האולימפיאדה - היא דורגה במקום ה-14, גבוה מהציפיות המוקדמות, והראתה שאירה ריסנזון לא לבד בצמרת העולמית.

נטע ריבקין. הצעירה ביותר במשלחת לבייג'ינג (צילום: AFP)

ריסנזון עדיין איתנו, ויכולה להיות אפילו מועמדת למדליה בלונדון 2012, אבל ריבקין צפויה לתת לה פייט ולהתחרות לפחות על ההעפלה לגמר באולימפיאדה הבאה.

נשארה בחוץ: גם אלונה דבורניצ'נקו, חברת נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית שהעפילה לגמר בבייג'ינג, עדיין לא בת 20, וגם היא מקווה לרשום הופעה אולימפית שנייה ברציפות.

שחר לוי (16/4/1990, ג'ודו)

בעוד ארבעה חודשים תחגוג שחר לוי את יום הולדתה ה-20, והיא לא תהיה היחידה - גם המתחרות שלה יחגגו. הג'ודאית הצעירה זכתה פעמיים ברציפות בתואר סגנית אלופת העולם לנוער בג'ודו עד גיל 20, ופעם שלישית כבר לא תהיה. לוי, מה לעשות, תעבור את הגיל עד אז.

שחר לוי מציגה את המדליה לשר הספורט דאז פינס (צילום: ששון תירם)

המעבר לבוגרות אף פעם לא קל, אבל אם אליס שלזינגר הצליחה לבצע אותו בהצלחה גדולה, אין סיבה שלוי לא תעשה זאת. אולי ארד באליפות העולם 2010, המדליה ששלזינגר הביאה הביתה ב-2009, היא משימה קצת גדולה עבורה, אבל אנחנו מכוונים לכל העשור, ולא רק ל-365 הימים הקרובים.

נשארו בחוץ: טומי ארשנסקי, אלוף אירופה לקדטים ב-2007, יקווה למצוא בקרוב שוב את הנוסחה המנצחת. יעקב ממיסטבלוב, שזכה באותו תואר השנה, עדיין לא איבד אותה. שניהם (ורבים אחרים) ינסו למלא את החלל הענק שישאיר אחריו אריק זאבי, עם פרישתו הקרובה.

שחר יעקב (3/1/1992, שייט)

ענף הספורט המצליח ביותר של ישראל במשחקים האולימפיים, גלשני הרוח, יהיה נתון בשנים הקרובות לשליטת שני צעירים שכבר עברו את גיל 20 -

המדליסט האולימפי ואלוף אירופה שחר צוברי, וסגן אלוף העולם נמרוד משיח. אבל בלייזר, סירה שלא הובילה אף גבר ישראלי לאולימפיאדה עד כה, מתפתח ספורטאי על, ובינתיים אלמוני לגמרי.

שחר יעקב זכה ב-2008 באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער בלייזר, ושנה אחר-כך סיים במקום השני באליפות היבשת. למושבניק מגן שומרון בארץ אין כמעט מתחרים בארץ, והמבחן שלו יהיה לשעתק את ההצלחה מהלייזר הקטן לנוער (4.7 מ' בריבוע) לסירה האולימפית הגדולה (7.06 מ' בריבוע).

נשארו בחוץ: רון אסולין, שכמו שחר צוברי גדל באילת, זכה ב-2009 בסגנות אליפות העולם לנוער בגלשני רוח. ליאור שמעוני, שתתחרה בשנות העשרה מול מעיין דוידוביץ' על תואר הגולשת הבכירה בארץ, סיימה שנייה באליפות אירופה לנוער השנה.