שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הורים, כך משווקים לילדיכם מוצרים באינטרנט
    מסתבר ששיווק באינטרנט זה משחק ילדים. באמצעות משחקי רשת, חברות גדולות משווקות חטיפים, ותמורת עגבניות מצויירות - ילדים קונים מוצרים אמיתיים בקניון וירטואלי. כך הפכו משחקי האינטרנט לאמצעי לקידום מכירות לילדים

    מה בסך הכל ילדים רוצים? ממתקים, חטיפים ולשבת שעות מול המחשב ולשחק. וגם שייכות, ואולי קצת להרגיש טוב עם עצמם. המאווים הללו הם אולי חלקיים מאוד וסטריאוטיפיים להטריד, אבל הם ניצבים יחידים, ברורים ונחשקים לנגד עיניהם של אנשי השיווק.

     

    הילדים של היום נולדו עם משחק אינטרנט ביד. אנגלית אינה מכשול עבורם, כי הם מדברים בשפה הבינלאומית: שפת משחקי הרשת. במגרש המשחקים הזה, בו הילד הוא ריבון לעצמו והורה לא נראה באופק, רוצות לשחק חברות מסחריות גדולות.

     

     

    הן מבקשות לחסוך מעצמן קמפיינים מחסלי תקציבים, על-ידי השקעה באדוורגיימס: משחקים מבוססי רשת כמקדמי מכירות, או כפי שאנשי השיווק מגדירים זאת, משחקים יוצרי אווירה, הזדהות ונאמנות למותג.

     

    בעבר, חברות נהגו לחלק תקליטור בקופסת דגני הבוקר שלהן, עליו נצרב משחק שדרש מבן דמותו המשחקי של הילד לאסוף כמה שיותר אריזות דגני בוקר מצוירות, כמה שיותר מהר. כשאתרי החברות השתכללו, אותו משחק צץ באתר של חברת הדגנים ולצידו לבלבו משחקים רבים נוספים. הכל כדי שהילד ידבק לכיסא ויתמכר למותג, סליחה למשחק. אבל הילדים נטשו את המשחקים הסוּפר שקופים האלה מהר מאוד.


     

    בשטראוס עלית, שלאחרונה יצרה דמויות פייסבוק שנקראות "עליתים", השיקו לפני כחודש את אתר המשחק "מיקמק", עבור מבצע לגרסה חדשה של החטיף צ'יטוס. לטענתם, הם מצאו דרך כיצד להדביק את הילדים לאתר, והם עושים זאת באמצעות מורשת שהנחילו הוובקינז.

     

    הוובקינז, כך יודע כל הורה, הן בובות שקונים בחנויות צעצועים. על הבובה מצוי קוד כניסה לאתר. באתר מככבת בת דמותה הוירטואלית של הבובה, ועל הילד להאכיל ולהלביש ולקנות לה דברים כטמגוצ'י בשעתו. ולמרות שכולו באנגלית, ילדים יכולים לבלות באתר הזה שעות, וזה בדיוק מה שהריחו בשטראוס עלית.

     

    אם תקנו יותר צ'יטוס תקבלו יותר קודים

    "בעולם החדש, ילדים כבר לא צופים בטלוויזיה שעות, אלא יושבים מול האינטרנט", מסבירה אריאלה שיפנבאור-וייס, מנהלת שיווק בשטראוס פריטו ליי, את הקרקע שהיוותה מצע גידול לאתר.

     

    "הרשת היא עולם מאוד מובן להם, ולכן כל חוויית המותג צריכה להתקדם ביחד עם הטכנולוגיות הללו. החלטנו לעמוד בחזית התופעה הזאת, כי עד עכשיו היו אתרים כאלה רק באנגלית. כדי לשחק באתר שלנו, קונים חטיף צ'יטוס קפיצים. בדופן השקית ישנו קוד שאותו מזינים לאתר, ואז מטפלים בבובת מיקמק ויכולים גם לשחק, וגם לזכות בפרסים".


     

    בניגוד לוובקינז, שם כל המטרה ברכישת הבובה היא לשחק באתר, כאן האתר משרת את הקנייה. יש מדרג של פרסים. קוד משקית אחת בלבד מעניק פרס מסוים, אבל החל מהקוד ה-4 שהילדים אוספים, נפתחות בפניהם אופציות נוספות לפנק את הבובות שלהם בבגדים וחפצים מרובים יותר "ובפעילויות יותר נחשקות", לפי אריאלה. "נוצרת סינרגיה בין הילד לדמות שייצר. יש לי ילדה בת 7 שמבלה שם שעה שלמה. הרבה מדי זמן".

     

    הילדים המתמידים גם מקבלים קופונים הביתה שמזכים אותם באריזות צ'יטוס נוספות שישדרגו את מעמדם באתר, ובמתנות אחרות, שאינן וירטואליות. בטווח הקצר, המכירות של צ'יטוס עולות. אבל מה בטווח הארוך?

    .

    "החיבור הוא דרך החוויה, מסבירה אריאלה "אם היא טובה, מעצימה ומערבת, היא תותיר רושם חיובי וכיפי שיתקשר עם המותג. אבל יש גם סיכון באתרים האלה - אם הוא לא מתפקד ויש בו תקלות הוא עלול ליצור תוצאה הפוכה. זה מדיום מהיר ומסוכן, אבל ילדים ובני נוער חיים שם".

      

    איך הילדים שמעו על הקמפיין? ובכן גם דרך קמפיין אינטרנטי, אבל בעיקר הודות לשקית המוצר, שעוטרה בסטריפ שבישר על האתר. נראה כי מדובר בשיטה מתוחכמת פי כמה מוובקינז: החטיף כאמצעי מדיה חזק, שבישר על המבצע לאלפי ילדים שקונים צ'יטוס. רק משום מה, צ'סטר הצ'יטה, שמזוהה עם המותג, הוא לא הדמות שהילדים מתבקשים "לטפח". הסיבה היא כנראה שהאתר עצמו לא נבנה על-ידי שטראוס, שקנתה אותו במחיר מציאה.


     

    "הדמות שלו שם, אבל ברקע", אריאלה מתנצלת. "בעולם החדש צריך להיזהר עם חשיפת יתר למותג. אם עוברים גבול מסוים, זה יוצר סלידה. חייבים למצוא את המינון הנכון, לא לתקוע את המותג בכל מקום. הנה, למשל, תוכן שיווקי היה פעם לגיטימי, והיום הוא מייצר אנטגוניזם, כי אנשים מזהים את זה ומתעצבנים על זה. העולם הוירטואלי של מיקמק נקי ולצ'יטוס יש איזו פינה שם".

     

    קלאב פינגווין: 100 שקל לבובה, ואפשר לאסוף 60 כאלה

    לצד המיזם הזה, בובות חדשות מאיימות להשתלט על עולמם של הילדים ולהחליף את הוובקינז: הקלאב פינגווין, שהחלו כדמויות וירטואליות באתר שנרכש על-ידי דיסני ב-2007 ב-350 דולר בלבד וכיום הוא שווה מיליונים.

     

    לאפייט, נציגת דיסני בישראל תמכור מעל 60 סוגים של בובות פינגווין כאלה. כל בובה תעלה 100 שקל ותכיל, כמו הוובקינז, קוד כניסה לאתר. אבל רק מי שיירשם לאתר במחיר של 5.90 דולר, יוכל ליהנות מאפשרויות מתקדמות. ואפשר גם לרכוש בובות מחמד לפינגווין (!) ב-60 שקל לחתיכה, ואפשר לאסוף את כולן.


     

    (צילום: רויטל אקילוב)

     

    לא פלא, אם כך, שחברות מסחריות רוצות לבצוע לעצמן נתח מהטירוף הזה. ילדים היום חיים בעולמות וירטואלים "אומרת דלית רוזן מדיפלומט והאישה מאחורי המיזם "הקניון של היינץ". "וגם המשחקים שלהם וירטואליים. המטרה שלנו היא לקשר בין העולם האמיתי לוירטואלי".

     

    קוראים על סלבס ועל קטשופ

    לכן ב-2009 בהיינץ התחילו "לתקשר לילדים", כפי שמכנים זאת בעגה השיווקית. בתחילת השנה היינץ לקחו חסות על הסדרה "האי", והבקבוקים שלהם נמלאו במדבקות שאפשר היה לקלף. בקיץ אנשי המותג ערכו פעילויות בבריכות ברחבי הארץ, וגדשו אותן בקירות טיפוס ומתקנים מתנפחים. "אבל אין מה לעשות - הילדים באינטרנט", אומרת רוזן.

     

    "אז הקמנו את אתר היינץ-קידז בפורטל המוביל לילדים שנקרא טיפו. לקחנו שם חסות על כל עולם הסלבס הבינלאומי,כך שכל כתבות הסלבס שם מובילות לאתר של היינץ כל ילד שגולש בטיפו וקורא כתבה בינלאומית, נכנס אוטומטית לאתר שלנו".

      

    למה סלבס?

     

    "ילדים קוראים את זה בכל מקרה. היינץ הוא מותג בינלאומי, שנמצא ב-200 מדינות בעולם ואך טבעי שניקח חסות על משהו בינ"ל. זה תוכן שילדים אוהבים.

     

    "יש בו גם אזור עם ידיעות היינציות למשל 10 דברים שלא ידעתם על היינץ, וגם הוא כולל סלבס, כמו וידיאו של מיילי סיירוס שחולה על היינץ משפריצה לעצמה בטירוף קטשופ היינץ ישר לפה. זה מתחבר מעולה".

     

    קטשופ היינץ כקונסולת Wii

    מסתבר שאלפי ילדים קוראים ומדרגים את הכתבות האלה. כל שבוע עולה כתבה כזאת, וגם מתכון עם קטשופ, שכולל דברים שילדים אוהבים לאכול. יש גם את השטאנצים הרגילים: הורדות לאייסיקיו, למסנג'ר ושומרי מסך, וגם משחקים שמתגוונים, אבל בהיינץ משתדלים להדביק את הקצב ומדי פעם מעלים משהו שהאחים שלהם לא ראו כבר ב-2004.


     

    "ברבעון השני של 2009 עלה לראשונה בישראל משחק מצלמה", מספרת רוזן. "הילדים נתבקשו לקנות קטשופ היינץ ומצלמת הוובקאם זיהתה את התווית הייחודית של הקטשופ, והילד יכל לשחק מול המצלמה ובאמצעות הבקבוק, להקפיץ עגבניות מחנות לתוך משאית. זה נחמד - אתה קונה מוצר ב-10 שקלים והוא הופך לקונסולת Wii".

     

    אבל כמעט כמו אצל ילדי שנות ה-90 - מגנט הילדים הכי גדול באתר הוא הקניון. "ילדים תמיד משחקים באינטרנט ולא יוצא להם מזה שום דבר", טוענת רוזן. ":באתר שלנו, הנקודות שהם צוברים במשחקים מומרות לעגבניות, שהן כסף וירטואלי שאפשר להשתמש בו בקניון הוירטואלי".

     

    קונים בגדים אמיתיים תמורת עגבניות וירטואליות

    הקניון הוירטואלי הוא מיזם מחוכם, דרכו היינץ יכולה למשוך מפרסמים אחרים שיקנו מקום באתר, ודרכו ילדים שאינם מחזיקים בכסף משל עצמם ובטח שלא בכרטיס אשראי, יכולים להתנסות ברכישה אונליין.

     

    "יש בו חנויות ממותגות יפהפיות", היא מסבירה. "יש שם חנות של קדס קידס, חנות סופרגול קלפי וחולצות כדורגל, חנות של כרמית, חנות משחקי מחשב וחנות אופניים ועוד מעט יפתחו שם גם מסעדה ובית קולנוע -כלומר, כל מה שילדים מחפשים בקניון".

     

    דברי אלי במספרים.

     

    "ילדים נמצאים באתר זמן ממושך יחסית, של 9 דקות לגלישה. כבר למעלה מ-100 אלף ילדים נכנסו לאתר, למעלה מ-50 אלף ששיחקו במשחקי היינץ, למעלה מ-20 אלף שזכו בעגבניות וקרוב ל-900 מתנות שנרכשו בקניון ונשלחו לילדים. ואנחנו רק בגל הפרסום השני לאתר, שקיים כבר מאוגוסט".

     

    מה ממוצע הגילאים שגולש באתר?

     

    "האתר מתוקשר בעיקר לגילאי 12-8, אבל גולשים בו גילאי 14-6 ויש גם גדולים יותר: מי שרכש את המחשב הנייד בקניון של היינץ היה בחור בן 19".

     

    הקניון הוירטואלי: לילדים כיף לקנות לבד

    הקניון הוא דרך שיווק מתוחכמת מאוד. הילדים זוכים בעגבניות ומקבלים סוכריות, ובדרך, כך מקווים בהיינץ, מפתחים נאמנות למותג. על השאלה: האם ספגו ביקורת על שהם מעודדים ילדים לצרוך, רוזן עונה ב"לא" מודגש.

     

    "אנחנו לא נותנים הנחה, ואין אצלנו הגרלה וזאת לא תחרות מול ילדים אחרים. הילד פשוט משחק ואז 'קונה' לעצמו מתנה", היא מתעקשת. "ככה יוצא לו משהו מפעולה שבמילא היה עושה.

     

    "ועוד יותר מזה, ילדים שנכנסים לחנות בקניון יכולים לתת עגבניות גם כתרומה לקהילה ולרכוש באמצעותן בקבוק קטשופ. על כל בקבוק שילד רוכש, היינץ שולחים 2 בקבוקים דרך ארגון לתת לילדים שלא יכולים לקנות קטשופ לעצמם כי עבורם זה מותרות. והרי יש ילדים שלא אוכלים בלי קטשופ. וכן, הילדים בהחלט מוותרים על פרסים עבור עצמם ונותנים את העגבניות האלה כתרומה לקהילה".

     

    גם התרומה היא עוד דרך לשווק קטשופ.

     

    "לא, כי אין לי כוונה להפוך את הילדים הנתרמים ללקוחות עתידיים. אני רוצה לעזור להם לאכול טוב. כל אחד תורם מה שהוא יכול, אנחנו משווקים קטשופ אז אנחנו תורמים קטשופ".  


     

    אלו מתנות יכול הילד שלכם לקנות באתר? לאלה שמחפשים את הסיפוק המהיר: זוג קוקיות לשיער עולות 120 עגבניות. יש את אלה שישקיעו בבובת טיי שעולה 500 עגבניות, והדפסה אישית על חולצה שעולה כנ"ל. למשקיעים יש דגמ"ח בנים שעולה 1,200 עגבניות. או זוג כרטיסי VIP ל-yes פלאנט באמצע השבוע תמורת 1,500 עגבניות. ולדוחי סיפוקים: חנות אופני טרקס עכשיו במבצע: 3,000 עגבניות יביאו לכם גם אופניים וגם קסדה עם נצנצים.

     

    "הפעילות הזאת מאוד מתחברת למגמה החווייתית ששולטת היום בעולם השיווק", אומרת רוזן, " הרי ילדים בדרך כלל קונים עם ההורים ופה הם הרוויחו כסף במו ידיהם ויכולים לקנות מה שבא להם. יש דברים שקונים לבד ואז בכלל יש סביבם טירוף כמו הסופרגול, אבל גם כיף לילדה לקנות לעצמה שמלה מהממת".

     

    קדס קידס: פונים להורים וילדים

    ושמלה כזאת אפשר כנראה לקנות בקדס קידס ש"פתחו" חנות בקניון הוירטואלי. קדס קידס היא אחת המצטרפות המאוחרות לקניון. אולי בגלל שלפי סבינה דן, מנהלת השיווק בחברה הם בדרך כלל "פחות פונים לילדים, אלא מעדיפים מקומות שההורה משתלב בהם. קניון היינץ הוא היוצא מן הכלל. כאן אנחנו כן פונים לילדים פרופר, ומזמינים אותם לזכות במוצרים של קדס קידס. ויש לזה היענות מדהימה - הקצבנו לעניין 100 מתנות וכולן חוסלו, אחרי קמפיין שהיה כלום זמן באוויר".


     

    אבל לרוב, קדס ממקדים את פעילותם האינטרנטית במועדון החברים של קדס, שקיים כבר שנתיים, וכולל למעלה מ-100 אלף משפחות.

     

    "כיוון שאנחנו באים מפילוסופיה של זמן איכות של הורים וילדים", מסבירה דן, "החלטנו לתרגם זאת הלכה למעשה והקמנו אתר אינטרנט משלנו, שיש בו שאלון: עד כמה אתה מכיר את הילד שלך ועד כמה הוא מכיר אותך. המערכת עושה הצלבה בין הנתונים.

      

    למרות שאין באתר פן מכירתי, יש בו כמובן הגרלת טיסה ליורו דיסני וקישורים לסניפים ולקולקציות. האם הורים קונים לילדיהם יותר קדס בגלל זה? זו שאלת מיליון הדולר, שאין איש שיווק שיודע לענות עליה, אולי כי הם מתעסקים בשיווק ולא במכירות והצלחתו של שיווק נמדדת בהיכרות עם המותג, ולא בשורה התחתונה בחשבוניות.

     

    "אתה לא יודע למדוד את זה", מסבירה דן. "אנחנו מרגישים שהלקוחות שלנו אומרים 'וואלה, יש פה ערך מוסף שהמותג נותן לי, הוא לא סתם בא למכור בגדים. הוא נוגע ברגש. ומעורר בהורים סוג של הכרת תודה.

     

    אבל בסופו של דבר, אתם רק מוכרים בגדים. אין מה להתבייש בזה.

     

    "גם פוקס והוניגמן מוכרים בגדים אבל כל אחד צריך לומר מה הייחודיות שלו. אצלנו זה עולם פילוסופי של זמן איכות ויחס שווה לילדים".


      

    גם האתר של יופלה שטוזים, מותג של תנובה שמיועד לגילאי 5-1, מיועד להורים. והם מתנפלים. בעיקר על חולצה ממותגת לילדים שילקו שם. "התחלנו עם 50 חולצות ועברנו ל-200 ביום", אומרת דפנה מילר מנהלת יחידה עסקית יוגורטים ומעדנים.

     

    "יש בו משחקי צביעה פשוטים וקיבלנו מעל ל-80 אלף כניסות למשחקים. כבר נוצרו לו למעלה מ-17 קבוצות מעריצים בפייסבוק, לא רע למותג שנולד לפני חודש".

     

    מפתח משחקים: משחקי הרשת הם נורא שנות ה-90

    אביב היילווייל, מפתח משחקים, מכיר מקרוב את עולם משחקי הרשת. הוא עצמו עובד עכשיו על פיתוח דומה: "אינטראקטיב רידר", ספר וירטואלי שמקריא ספרים לילדים, עבור הוצאות ספרים.

     

    "הרעיון הוא שאפשר להוסיף בו עולם תוכן שקשור לספר", הוא מבטיח, "לקבל קוד בתוך הספר שמחבר אותך לעולם תוכן שלם שקשור בו ומספר לך גם על ספרים אחרים של ההוצאה. הרעיון צמח מהביצים של קינדר. בשלב כלשהו קינדר הוסיפו קוד לאתר שלהם לצד המשחק הפיזי, באמצעותו אפשר לשחק במשחק באתר. זה הרחיב לך את חווית הביצה".

     

    לפי היילווייל, שכרגע בונה משחקים לא שיווקיים ומפיץ אותם "משעמום, סתם בשביל לקבל 500 אלף צפיות", יש בעיה עם משחקי רשת.

     

    "עשינו משחק למילקי ולאר.סי קולה במטרה לחזק קמפיין", הוא מספר. "אבל חברות האינטראקטיב מתקשות לתחזק את המשחק אונליין.

     

    "באינטרנט יש המון אלטרנטיבות לילדים, אינסוף מגרשי משחקים, אז למה שיגלשו דווקא לאתר של שטראוס? קשה לבנות משחק שיגרום לילדים להמשיך להיכנס אליו והם בדרך כלל זונחים אותו. כי בחברה פוצצו בבאנרים, הכניסו ילדים ואז הכל נעלם".

     

    מה חסר במשחקים האלה?

     

    "ממה שאני רואה, המשחקים נורא דלים, נורא שנות ה-90. ואני לא חושב שצריך לבנות משחק מורכב מאוד. ברשת, המשחק הכי מטופש יכול להפוך למצליח מאוד, רק כי יש בו משהו נכון ברמת המשחקיות, באיך שהוא מרגיש, בכיפיות, מוזיקה נחמדה, תגובות נכונות של הדמות לשחקן. לא משקיעים בזה. לוקחים דברים קיימים, מעתיקים וזה יוצא רע. הססאונד גרוע, הממשק קשה אתה צריך להיכנס לכמה קישורים במקום שהם יבנו אפליקציה שהמשחק ישב על הדסקטופ ואפשר יהיה להפעיל אותו משם. כל זה כי חברות האינטראקטיב לא מבינות במשחקים".

     

    מנפחים שקית שוקו באייפון

    דוגמא טובה למשחק פשוט שמצליח, מגיעה מבית היוצר של המותג שוקו שוֹק: אפליקציית אייפון שהגיעה למקום ה-1 בדירוג אפליקציות חינמיות באפסטור העולמית. הודות למסך המגע של האייפון, אפשר לנשוף עליו ובכך "לנפח" כך שקית שוקו ולראות "מה קיבולת הריאות שלך".

       

    גם היילוויל מפתח כעת משחק פשוט, של זריקת אבנים באגם, שמחקה את הזריקה באופן די מוצלח והוא מקווה למכור אותו לחברת מים מינראלים. "החוויה מחזקת את ערכי המותג ולכן כמעט כל משחק יכול להתאים, אם הוא בנוי טוב", הוא אומר.


      

    יש לך דוגמא למשחק רשת טוב של חברה מסחרית?

     

    "המשחק של במבה. רואים שהושקע בו המון מאמץ, זו גם דמות נורא מזוהה נורא פרנדלי והם הצליחו לעבור את המכשול הזה. כי יש מדרגה שצריך לעבור בשביל שמשחק באתר של מוצר יהיה אתר משחקים והם הצליחו, הרבה בזכות הדמות הזאת. הילדים ששיחקו עם במבה בשנים הראשונות יזכרו את המשחק כחוויה המעשירה מעבר לשקיות במבה שאכלו או לא אכלו. 

     

    במבה: משחק שעומד בפני עצמו

    ואכן אסם היו ראשונים ביצירת חיבור בין משחק רשת ונאמנות למותג. יש להם נכס: השם במבה והתינוק של במבה. שניהם מזוהים עם החטיף של אסם באופן מושלם. "במבה היא מותג מסחרי שהוא אייקון תרבותי", אומרת איילת רוזן, האחראית על החטיפים באסם. "התינוק של במבה הוא המיקי מאוס של ישראל.

     

    אסם יצרה 3 משחקי רשת מושקעים: "קווסט 1", "בעקבות החטיף החטוף" ו"במבה בממלכה הקסומה", שהפכו לפופולריים בזכות עצמם, אבל בה בעת הם מזוהים מאוד עם במבה. לכן משחקי במבה הם דוגמא טובה להצלחה שאנשי שיווק יצרצו לשעתק.


     

    "ב-2008 העלינו את משחק הקווסט הראשון", סמפרת איילת רוזן, האחראית על תחום החטיפים בבמבה. "מאז העלינו שלושה משחקים כאלה לאתר של במבה, שהוא אתר ותיק. הם מוצלחים כי הם בנויים טוב, ויחד עם זה, הכל בהם נורא במבאי. למשל המשחק 'במבה בממלכה הקסומה' אתה במבון כזה שהולך ומחפש אתגרים. האופי הוא מאוד ילדי ותמים, אבל לא ילדותי. וכמו הבמבה החטיף, שהוא משהו שפונה לכולם, כך גם האתר".

     

    מה זה נותן לבמבה?

     

    "שהמותג מקיים בדיוק את מה שהוא מבטיח לצרכנים שלו. זה לא אתר מכירתי הוא מאוד נקי ונאיבי. ואם המשחק היה לו נעים וכיפי, הוא הופך לחלק מחווית הילדות שלו, כמו במבה, ואין דבר יותר טוב מזה לתדמית של במבה".

     

    ומה אומרים הילדים?

    הורה לילדה בת 7 אמר לנו שבעיניו זו "תופעה מבחילה, שלא דומה לוובקינז, אבל אני מניח שלא אוכל למנוע ממנה לגלוש לאתרים כאלה".

     

    עובד לשעבר, שעבד באחד מפורטלי הילדים, יכול להעיד על התגובות שלהם מאחורי הקלעים. "כשעלה האתר של היינץ, המסחוּר זעק לשמיים", הוא אומר. "המתכונים היו: 'בורקס עם קטשופ' ובעצם הם נתנו חסות לעמוד הסלבס.

     

    "יש לפורטל גרעין ילדים נאמן שחשו פגועים מאוד, והחלו לשגר טוקבקים עם תלונות: 'התמסחרתם, נמאס שאתם מנסים למכור לנו כל הזמן, אנחנו לא רוצים את הקטשופ שלכם'.

     

    "כמובן שלא הרשו לנו להעלות לפחות 50 טוקבקים כאלה, שגם   אמרו 'תפסיקו, לא מספיק שוגי והוניגמן'? כי זה התחיל עוד הרבה לפני היינץ. ברור שאין ברירה לאתרי ילדים אלא להתמסחר במידה כלשהי, אבל חשוב לעשות זאת בצורה עדינה וחכמה. לא עם התוכי של שוגי מרוח בענק".

     

    מתי התגברו המחאות?

     

    "שוגי היה קמפיין גדול שרץ שם שנתיים. קראו לו 'שוגי - הכוח להצליח' והיו בו משחקים ושאלות כמו 'איך תצליח להיות תלמיד טוב'?

     

    "אחרי תקופה, על כל קמפיין שהעלנו, גם קמפיין תמים של ענבי טלי, זרמו טוקבקים כמו: 'מספיק עם השוגי הזה. די עם זה, ואתם לא יכולים לכתוב פשוט על דברים שמעניינים אותנו? למה אתם מנסים לדחוף לנו מוצרים'? אבל לא העלנו אותם.

     

    "מצד שני הטראפיק הכי גבוה באתר היה באתר של הוניגמן, כי זו היתה עיר וירטואלית, שם אתה מסתובב עם חברים ואוסף הנחות בהוניגמן קידס. למרות המחאות, מסתבר שזה קנה אותם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    גם הורים גולשים פה. קדס
    צילום: אלון שפרנסקי
    אפליקציית אייפון. שוקו שוק
    יש לו חיים גם מחוץ למותג. במבה
    צילום הדמיה: אידיאולוג'יק
    מומלצים