קדחת הג'ונגל
אליפות אפריקה שתיפתח היום באנגולה היא לא רק פרומו למונדיאל שייערך בקיץ ביוהנסבורג, אלא גם הזדמנות לראות כדורגלנים עם חלום משותף: לברוח כבר מהיבשת המסריחה הזאת
אליפות אפריקה היא קוץ משונן בישבניהם של מועדוני הכדורגל העשירים בעולם. בדיוק בשלב הקריטי של העונה באות כל מיני נבחרות נידחות ושודדות מהם את היהלומים, ולכו תדעו איך הם יחזרו. צ'לסי למשל תיפרד לחודש מדרוגבה, אינטר תישאר בלי אטו, ובארסה תשחרר את סיידו קייטה לטובת נבחרת מאלי במאבקיה העיקשים מול בורקינה פאסו. קשה להניח שהמתח יאיץ את נשירת השיער של גוורדיולה, אבל איך מתייחסים לזה במאלי? ובכן, מאוד מאוד ברצינות. וזה מפני שהכדורגל באפריקה, ממש כמו שראינו לאחרונה במפגש המחושמל בין מצרים לאלג'יריה, עובד על טורים אחרים לגמרי. ואין ספק שזה יורגש גם באליפות שתיפתח היום (א') באנגולה.
בצד הזה של הציוויליזציה למדנו לרוץ רק בעקבות הכסף. גם כדורגלנים אפריקנים רצים בהישמע הקצ'ינג, אבל למקרה שלהם אפשר לגלות קצת יותר סימפטיה: מה שהם באמת רוצים זה לצאת מהדיכאון של היבשת השחורה, ומבחינתם שיהיה אפילו ליעד אקזוטי כמו האורווה. וכשאתה יודע שבקהל יושבים כמה אנשים שמסוגלים למשוך אותך מהבוץ, אתה רץ ועושה גליצ'ים כאילו חייך תלויים בזה. לפעמים זה אפילו עובד. הנה, תראו את זאקי.
עד 2006 שיחק זאקי בקבוצה שולית בארצו, מצרים, אבל אז הוא נתן טורניר מעולה עם הנבחרת ושיכנע את לוקומוטיב מוסקבה להוציא עליו 1.7 מיליון יורו. בסופו של דבר הוא לא ממש קיבל את הצ'אנס שלו בקבוצת הרכבות הרוסית, וב־2008 חזר לשכונה. באותה שנה הוא הוכיח את עצמו שוב עם ארבעה כיבושים וזכייה נוספת באליפות אפריקה, והפעם קלט מישהו בוויגאן האנגלית את גודל הכישרון. בעונה הבאה כבר נדרשו כמה מתפרות בלונדון לתקן רשתות שעברו אצלו טיפול.

אם למנות כמה מועמדים להגר לאירופה מהאליפות הנוכחית, אז שימו לב לשוער דניאל אדג'יי בן ה־20 מגאנה (שכבר נתן כמה הופעות נהדרות במדי הנבחרת הצעירה) ולקשר הזמבזי קליפורד מלונגה (שזכה לפני שנתיים בתואר הצעיר המבטיח של היבשת, ויחפש שוב מועדון שישלם לו ביורו). אבל הסיפורים האישיים הם רק חלק מהקטע: החלק השני והמשמעותי לא פחות הוא הצ'אנס שמקבלת אנגולה, המדינה המארחת, להשתחרר מלפיתת הנאחס האפריקני.
ב־2002 הסתיימה מלחמת האזרחים שהשתוללה באנגולה במשך 27 שנים. מאז עובדים שם חזק על שיקום, וכמו שדיווח כאן עמנואל רוזן לפני חודשיים, היום המדינה היא מהמתקדמות ביבשת. אירוח אליפות אפריקה הוא זריקת מרץ נוספת שתכניס עוד כמה מטבעות לקופה, ובאנגולה ממש רוצים שהיא תהיה מוצלחת. גדול הכדורגלנים בהיסטוריה של המדינה, פבריס אקווה, אומר שזאת "הזדמנות גדולה להראות את אנגולה לעולם". אמנם הוא אומר את זה לאתר האליפות, שכולל גם סקרים כמו "האם תהיה אליפות מרתקת?", אבל למה להיטפל לקטנות. העיקר שהאפריקנים באמת רוצים שזה יצליח, ושהתיירים יבואו.
אם לשפוט לפי האליפות הקודמת שנערכה במצרים, כדאי לבוא. האליפות ההיא הניבה ממוצע של יותר משלושה שערים למשחק - יותר מכל טורניר גדול אחר בעשור הנוכחי. חוץ מזה, קחו בחשבון שגם המונדיאל יתקיים בהמשך השנה ביבשת. ישנה הרגשה שהפעם, כשזה בחצר האחורית, נבחרת אפריקנית יכולה לעשות את זה בגדול - ואליפות אפריקה היא הזדמנות לשחרר הצהרה בכיוון. אין מקום כמו הג'ונגל לנופף בו בזנב.