שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שידוך עם אהבה
    "סרוגים" הביאה למסך את הרוקות הדתית, אך רחוק מהפלזמה המהבהבת מתקיימת ביצה בודדה יותר, זו של הרווקים החרדים, שם השעון הביולוגי המתקתק נשמע חזק יותר. קחו את ד', אשת תקשורת מהמגזר בת 34, שסוגרת 200 דייטים לא מוצלחים ועדיין מאמינה ביעילות שיטת השידוכים החרדית

    אם אפשר להגדיר במילה אחת את ד' התשובה תהיה - עסוקה. גם את השיחה בינינו היא נאלצה לדחות פעמיים, תוך הבטחה לנסות "ולדחוס" את הראיון בין שמחת נישואין של חברה ליום הולדת של אחרת. במהלך היום היא מתחזקת קריירה בנבכי התקשורת החרדית ובערב מנהלת בוירטואוזיות מרשימה חיי חברה פעילים ותוססים. אין ספק שאצל ד' אין רגע דל.

     

    גברים הם אאוט

    היא עוקבת בעניין רב אחרי הסדרה "סרוגים". ולמרות שמדובר בעולמות שונים ד' מוצאת לא מעט מהמשותף עם הדמיות שעל המסך. הקוטביות בין האידיאל הרוחני לחיים עצמם קיימת לדבריה גם אצל רווקים חרדים: "את רואה כאלה שהרווקות משכה אותם החוצה. אפשר להיתקל בבחור החרדי, שלא מהסס לצאת לבלות במועדונים תל אביבים ולקרוע את העיר אך במקביל שומר את הכוונות 'הרציניות' והחלומות על נישואין לבחורה חרדית 'מבית יעקב' ולא לזו שרוקדת איתו שם על הרחבה".

     

    וביצת, רווקים "רשמית" כמו בסדרה יש אצלכם?

     

    "לא. למרות שרציתי לארגן איזושהי קבוצה שנמצאת באותו סטאטוס. גם גרושים לצורך העניין. חשבתי לעשות שבת לבנות ולהביא מרצים שידברו על 'נושאים בוערים' כמו הפחד מזוגיות, ואיך מוצאים אהבה, אבל זו קבוצה שמאוד קשה לגבש. בשורה התחתונה כל אחת נשארת לעצמה. בכל מקרה, בניגוד לסדרה, גברים הם אאוט. לא מבלים איתם בצורה כזו, אצלנו כל מין לעצמו".

     

    ומה מפריע לאיחוד בין הבנות?

     

    "בתור אנשים

    שמסתכלים על החברה החרדית מבחוץ אנחנו נראים מקשה אחת. אבל את ואני יודעות שיש הרבה מאוד סוגים של חרדים. לא קל למצוא מכנה משותף שיתאים לכולן. יש את מי שנשארו אותו דבר כמו שיצאו מהסמינר. עם הלבוש והכול. הן בדרך כלל גם אלה שעובדות 'במקצועות הקלאסיים' של נשים חרדיות כמו הוראה וגננות. ויש את השאר שבמהלך הרווקות עברו שינוי בין עם מרצון ובין אם לא".

     

    ד' לא מהססת לדבר בכנות על העובדה שככל שגדל המרחק בין הרווק למסגרת הלימודית-החרדית, הוא מרשה לעצמו לבחון את הגבולות. "כבר לא מפחדים ממה יגידו", היא אומרת בכנות. "הלבוש לא מה שהיה ויש היסחפות לצורות בילוי שפחות מקובלות במגזר. אך חשוב להדגיש", היא ממהרת להבהיר "מדובר במיעוט. רוב הרווקים החרדים נשארים בישיבה. בשביל הדמי כיס הם מעבירים שיעורים פרטיים לילדים מתקשים בגמרא, או מכינים נערי בר מצווה לתורה".

     

    ממספרת דייטים

    השעון הביולוגי שמתקתק באוזני הקולגות החילוניות נשמע מעט חזק יותר באוזנה של רווקה חרדית. גיל השלושים המאיים מקבל במגזר בו אופציית הריון מחוץ לנישואין לא קיימת משמעות הרת גורל. ד' שבקרוב תציין יום הולדת 34 מספרת על הדאגה שהתחילה לכרסם. "עד לפני ארבע שנים ממש לא הייתי בלחץ. אבל השלושים, התחיל ממש להדאיג אותי", היא מודה. "המשמעות של זה, שפחות פוסלים הצעות. יותר מוכנים לתת הזדמנות לדייט אחד לפחות.ועדין לצערי אני לא מקדישה לזה את תשומת הלב הראויה. אני בפירוש צריכה יותר להתאמץ. אבל כשאנחנו מדברים על דייט ה- 200 יש כבר סוג של תשישות".

     

    את ממספרת דייטים?

    "מיספרתי", מתוודה. "בסביבות ה-180 הפסקתי כך ש-200 זה רק השערה, זה יכול להיות גם יותר. עכשיו אני חושבת שחבל שלא עשיתי ספר פגישות כזה ורשמתי בכל פעם שחזרתי מדייט מי הבנאדם ולמה לא המשכנו הלאה. גם ככה תמיד הייתי חוזרת הביתה למשפחה עם סיפור מצחיק או חיקוי ששפך את כולם מצחוק. עדיף תמיד לצחוק מאשר לבכות מתסכול".

     

    היו, מה שנקרא, 'דייטים מהגהנום'?

    "את מתכוונת חוץ מהמוזרים 'הרגילים' או אלה עם היציאות לא במקום?", היא מגחכת. "בואי נראה, אחד שיבש אותי במשך יותר משעה ואז הגיע נוטף זיעה ומתנשף. זה שהריח שנדף לו הפה גרם לי לא לנשום כל הדייט. ולמעשה, לא יכולתי ממש להסתכל עלי כי הייתי עסוקה יותר בלהפנות את הראש הצידה לטובת אוויר צח. היה גם אחד שעשה עם הקשית רעשים מטורפים וכל הלובי הסתכל עלינו".

     

    "בעבר הייתי מגיעה לפגישה בגישה לשל 50-50 או שכן או שלא. היום אני באה מראש בגישה שלילית לדייט, ומפילה על המועמד התורן את התפקיד לשכנע אותי שהוא 'שווה את המאמץ'. כי בשלב מסוים כבר אי אפשר להתאכזב יותר, זו מעין מגננה. אני גם יוצאת ליותר מדייט אחד בערב. אין לי זמן עודף לבזבז. ועם כל ההכנות שגוזלת לא מעט אנרגיות לחצי שעה עד שעה, עדיף לנצל את הערב עד הסוף".

     

    לא עושה סקס, מחכה לאהבה

    תגובות החברה החרדית, לרווקה בים של זוגות נעות מהחלפת נושא בכל פעם שסיפורים על ילדים או בן זוג עולים בשיחה. ולחלופין, דרך מהירה להפוך "לכותל הדמעות", של קשיים אישיים. "עבור "חברות אמיתיות", ד' הפכה לסוג של בת בית. זו שאפשר לסמוך עליה שתעזור להעביר דירה. בתיק שלה יושבת באופן קבוע מברשת שיניים יחד עם בגדים להחלפה, כי רוב הסיכויים שהלילה היא תגמור על הספה אצלם בבית.

     

    אך גם לחיים הסופר פעילים

    האלה, יש מחיר. מתחת למסכת המרץ מסתתרת תשישות רגשית. ד' רוצה את הבית, שלה. רוצה להפסיק לשוטט ולהתחיל להתביית: "אני כבר לא יכולה לחכות להיות עם הבן אדם שיהיה באמת שלי ואני שלו. יש חור, יש חלל כזה שצריך להתמלא ועד אז אין את המנוחה האמיתית".

     

    "גם ככה יש כל הזמן תגובות מחילונים בסגנון 'את לא נורמאלית, את לא עושה סקס? את לא יודעת מה את מפסידה!'. או 'את לא באמת נהנית מהחיים'. העניין הוא שאני יודעת בדיוק כמה זה חסר. רק שאצלי זה צריך להיות בתוך המסגרת של הנישואין. ואני לא מוכנה להתפשר על אהבה, וקשר זוגי רציני רק כדי להרגיש 'שעשיתי חיים".

     

    אפשר היה לחשוב שאחרי אין ספור פגישות ד' תטיל ספק ביעילות שיטת השידוכים. אך מסתבר שאין מעריצה נלהבת ממנה. "כשבחורה חילונית אומרת לחברה שלה 'יש לי משהו להכיר לך', זה לא שידוך? זה אותו דבר בדיוק. אני לא מאמינה שאיזה שדכנית מקצועית תמצא לי בסוף את בן הזוג שלי. יום אחד תבוא ידידה ותגיד לי 'יש לי משהו להכיר לך, וזה יהיה זה. האחד".

     

    השם המלא של ד' שמור במערכת. בשבוע הבא - פרק נוסף בסדרה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים