שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מה לא מספרים במשטרה
    המשטרה נוטה להתגאות בירידה בפשיעה, אך שיטת המדידה שלה לקויה. התמונה שהיא מציירת רחוקה מלשקף את המציאות

    כמדי שנה מקיימת צמרת המשטרה מסיבת עיתונאים, בה היא מציגה לאומה את מה שהיא מכנה "תמונת הפשיעה בישראל", ובמסגרתה מנסים להרשים את הציבור בהישגי השנה שחלפה: מספרים ואחוזים המצביעים לכאורה על הצלחות, כמו ירידה בכמויות תיקים פליליים, בביצוע עבירות מסוימות או עלייה בשיעור התיקים המפוענחים - ישמשו את הדוברים.

     

    מספרים אחרים שלא מחמיאים כמו עלייה בפשיעה בתחומים מסוימים או ירידה בשיעור התיקים הגלויים, יתורצו במחסור במשאבים וכתלויים בגורמים אחרים שאינם בשליטת המשטרה או באחריותה.

     

    אך הסטטיסטיקה המשטרתית לא משקפת את מצב העבריינות במדינה. לכל היותר היא יכולה לשמש ככלי להעריך את עומסי העבודה במשטרה ואת תפוקתה. כדי לקבל תמונה מהימנה על תופעה שמרביתה נעלמת מהעין כמו העבריינות, נדרשים כלים ונתונים נוספים שאינם נמצאים בידי המשטרה והיא אינה אחראית עליהם.

     

    משטרת ישראל אינה הרשות היחידה לאכיפת חוק במדינה. קיימים גופים רבים נוספים הפותחים במצטבר עשרות-אלפי תיקים פליליים בשנה נגד רבבות עבריינים, אולם נתונים אלה לא מתפרסמים במלואם. איש גם אינו טורח לשקלל את הנתונים לתמונה אחת כוללת. בין הגופים האלו ניתן למנות את רשות המסים; משטרת צבאית חוקרת; הרשות לניירות ערך; הרשות להגבלים עסקיים; רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, המחלקה לחקירות שוטרים ועוד.

     

    סטטיסטיקה פלילית יכולה להיות חומר ביד היוצר. לדוגמא, אם נשווה בין כמות התיקים הפליליים שפותחת המשטרה ביחס למספר התושבים, הרי המדינה בה שיעור הפשיעה הוא הגבוה בעולם על-פי מדד זה היא הוותיקן. שם נפתחים מדי שנה יותר תיקים פליליים ממספר תושבי המדינה (כ- 800 תיקים לעומת כ-600 תושבי המדינה. רובם תוצאה של התיירות העצומה).

     

    לעומת זאת, אם נשתמש במדד אחר להערכת מצב העבריינות במדינה, כמו שיעור התיקים ביחס לאלף תושבים, שהוא מדד מקובל ואף חביב במקרים והוא מצביע על ירידה בשיעור התיקים כמו בישראל, ניווכח לדעת כי המדינה בעלת שיעור העבריינות הגבוה בעולם היא פינלנד. כן, כן, אותה מדינה קטנה וחביבה, שמספר תושביה אינו קטן בהרבה מישראל. אחוז הדיווח שם למשטרה הוא עצום, ככל הנראה על רקע של אמון רב שרוחשים הפינים למוסד המשטרה.

     

    התופעה לפיה נפגעי עבירה רבים אינם מדווחים למשטרה על קורבנותם, ידועה ומוכרת. אחת הדרכים לגלות את הפער בין שיעור הדיווח למשטרה ובין כמות העבירות שבוצעו בפועל, היא על ידי סקר קורבנות. אמנם יש לו מגבלות רבות והוא דורש משאבים רבים, אולם ממצאיו מאלפים.

     

    ממקומות שעורכים סקרי קורבנות שיטתיים, ניתן ללמוד כי שיעור הנפגעים בעבירות מסוימות שאינם מדווחים למשטרה יכול להגיע לכדי 50% ויותר מכלל הנפגעים. לאמור, בעבירות מסוימות המשטרה מדווחת רק על כמחצית ממספר האירועים שהתרחשו בפועל. כך גם מדווחים מרכזי הסיוע לתקיפה מינית בישראל: כ-70% מהפונים אליהם אינם מדווחים למשטרה על קורבנותם גם אחרי הפניה למרכז הסיוע.

     

    ישראל בתחתית הדירוג

    נתונים מחוץ לסטטיסטיקה המשטרתית שופכים אור נוגה על מצב העבריינות והאכיפה במדינה. ישראל אינה יכולה להתקבל כחברה ב-OECD בעיקר בגלל העדר חקיקה לאיסור הכרה בתשלום שוחד לפקידי ציבור במדינות זרות כהוצאה לצורכי מס.

     

    בדירוג של הארגון Transparency International (העוקב אחר מצב השחיתות בעולם) דורגה ישראל בשנת 2009 במקום 32 הלא מחמיא (עליה של מקום אחד לעומת השנה הקודמת). הבנק העולמי דירג את ישראל בשנה האחרונה במקום ה-68, על פי תבחינים שמרביתם נוגעים לשלטון החוק, ובכלל זה שחיתות ואכיפת החוק.

     

    בלשכת המסחר האמריקני ממוקמת ישראל בקטגוריה Priority Watch, דרגה אחת לפני החמורה ביותר, שפירושה תביעה בארגון הסחר העולמי. מחלקת המדינה של ארצות-הברית המפרסמת דו"ח שנתי על מצב ההתמודדות של המדינות בעולם עם תופעת הסחר בבני אדם, ממקמת את ישראל בדרגה השנייה מבין שלוש.

     

    המשרד לביטחון הפנים מפרסם הערכות על הנזקים הכלכליים של הפשיעה בישראל, לפיהן בין השנים 2001-2008 עמדו נזקי הפשיעה על כ-121 מיליארד שקל. זהו סכום המתחיל להתקרב לתקציב השנתי של ישראל בשנים האחרונות. סקרים

    של המשרד לביטחון הפנים על הערכת תפקוד המשטרה מספקים ממצאים מטרידים. כך לדוגמא בסקר משנת 2007, ציינו רק 38% מהנשאלים כי המשטרה ממלאת את תפקידה בצורה מוצלחת או מוצלחת מאד.

     

    ואמנם, כל אזרח ואזרחית במדינה מכיר מקרוב וחש היטב את נזקי הפשיעה ואת הפחד מפניה באמצעות תשלומי הפרמיות המשולמים עבור ביטוח לרכב ולבית, אמצעי המיגון בבתים, הטלפונים הסלולריים שניתנים לילדים על מנת שהוריהם יוכלו לוודא בכל רגע נתון ששלום להם, נעילת דלתות המכונית בעת נסיעה, בעיקר בלילות, מחשש לתקיפה או גניבה.

     

    אין אלא לומר כי התמונה שמציירים לנו קברניטי המשטרה על מצב הפשיעה בישראל, רחוקה מלשקף את המציאות.

     

    ניצב-משנה (בדימוס) אבי דוידוביץ, התוכנית ללימודי תעודה בפרופילאות, אוניברסיטת בר-אילן


    פורסם לראשונה 29/01/2010 09:28

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מי מדווח למשטרה?
    צילום: עמית מגל
    אבי דוידוביץ
    מומלצים