שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האם נכון לומר - "פעם בוגד תמיד בוגד"?

    יש בוגדים מטבעם, ויש בוגדים בניגוד לטבעם. הבוגדים אינם מהווים קבוצת התייחסות אחת. מקובל לחשוב על כל הבגידות במונחים של כיף. זה לא ככה תמיד. בגידות יכולות להיות תוצאה של לבטים ארוכים, והן יכולות להיות כרוכות בכאב גדול. אז אפשר להאמין לבוגד שלא יבגוד יותר ?

    "שלום לך איש", כותבת טל (כנראה שם בדוי) בתגובות לרשימה קודמת שלי בנושא של ריבוי אהבות, "רוצה לשאול אותך אם אתה, אבינועם, מאמין באהבה? אתה, בתור גבר, מאמין בזוגיות לאשה אחת? יש גברים שלא בוגדים באשה שלהם ?אפשר להאמין לגבר שבגד שלא יבגוד יותר ?! אשמח לתשובה".  

     

    השבתי לה ש"יש גברים שבוגדים באשה שלהם ועדיין אפשר להאמין להם, תלוי באופי ובמניעים של כל אחד מהם", והיא ביקשה הסברים.

     

    טל שואלת לגבי גברים בלבד, ואני מתייחס בדברי ההסבר שלי לשני המינים. יש אמנם הבדלים מסוימים בין המינים, אבל מעניין אותי לכתוב על שאלה כללית יותר, של עד כמה בגידה בפועל מסמנת בגידות בעתיד. עד כמה, אם בכלל, ניתן לתת אמון במי שמי שבגדו כבר בעברם? האם בגידה בעבר היא הוכחה לכך שאין לתת בהם אמון במסגרת של זוגיות?

     

    מצב של חוסר בגרות נצחי

    מקובל להתייחס אל הבגידה על דרך השלילה. אני לא מנסה להתווכח. בגידה היא מעילה באמון. ללא ספק. יחד עם זאת, לא כל בגידה היא סימן לבגידה הבאה. לא כל בוגד הוא תוצאה של אופיו הבוגדני, החרמני, או הנצלני.

     

    האם אפשר לתת אמון באחת ששמה אנה קרנינה, גיבורת הרומן של טולסטוי? אנה קרנינה היתה נשואה לגבר שהיא אינה אוהבת ונעתרה,לאחר דחיות והיסוסים רבים, לחיזוריו של הגראף ורונסקי. סיפור האהבה בינה לבין ורונסקי ידע עליות וירידות, בעיקר מצדו של הגראף, והסיפור הזה, על כל השלכותיו, מוביל את אנה לזרוק עצמה אל מתחת לגלגלי הרכבת. אנה קרנינה בגדה, ויחד עם זאת היא מצטיירת כדמות לא בוגדנית.

     

    הסיפור נכתב על רקע חברה אחרת, עם נורמות וזכויות חברתיות שונות משלנו, אבל ניתן לתרגם אותו, בחברה שלנו, לסיפורי אהבה בלתי אפשריים ועצובים שמקורם בבגידה שאינה מכערת את גיבוריה.

     

    הנה סיפור נוסף, מתוך ספר חדש בהוצאת ידיעות אחרונות – "דברים שלא סיפרתי" (תרגום: צילה אלעז), מאת אזאר נאפיסי, סופרת איראנית שספרה הראשון, "לקרוא את לוליטה בטהרן", היה לרב מכר עולמי. נאפיסי מספרת סיפורים אמיתיים על בני משפחתה באיראן, ובתוך כך היא מספרת על היחסים בין הוריה.

     

    עזב אותה לאחר שנים ארוכות לטובת אשה אחרת

    "מערכת יחסים כושלת", כותבת נאפיסי בהתייחס להוריה, "משאירה אותנו, כפי הנראה, במצב של חוסר בגרות נצחי". אבא שלה "התנהג כבחור בן עשרים ומשהו שעומד לשאת את נערת חלומותיו" ואמא שלה "התנהגה כמו כלה צעירה שננטשה". הוא חלם על נטישת אשתו, והיא חלמה על התקוות שתלתה בו בעבר הרחוק. הוא כתב ביומנו על הפחד שלו למות בלי להתנסות ביחסי אהבה אמיתיים, בעוד שבשבילה המריבות היו מובן מאליו, משהו שאפשר לחיות איתו. הוא עזב אותה לאחר שנים ארוכות לטובתה של אשה אחרת. האם הוא אדם שאין לתת בו אמון?  

     

    אבא, כותבת נאפיסי, היה "לכוד בדימוי העצמי שלו כאדם טוב. ואיזה אדם טוב עוזב את אשתו?" היה לו קשה לעזוב את האשה הנשואה לו. "בהתחלה היו ילדים רכים", ואחר כך "לא הוגן לעזוב אשה שחלקה איתו את הזמנים הקשים", ואז הוא חשב שלעזוב אשה שסבלה איתו זה בגדר כפויות טובה. האם העובדה שבסוף הוא עזב בכל זאת, מספיקה כדי לאפיין אותו כחרמן בוגדני?

     

    לאו דווקא חרמנות לשם חרמנות

    בגידה יכולה להיות תוצאה של מספר סיבות, לאו דווקא חרמנות לשם חרמנות ולאו דווקא ציד נשים, או גברים, לשיפור הדימוי העצמי ואז גם לרוץ לספר לחבר'ה. יש להתייחס לכל סיבה בנפרד.

     

    הבוגדים אינם מהווים קבוצת התייחסות אחת. מקובל לחשוב על כל הבגידות במונחים של כיף. זה לא ככה תמיד. בגידות יכולות להיות תוצאה של לבטים ארוכים, והן יכולות להיות כרוכות בכאב גדול. הכאב יכול להופיע לאחר זמן מה, או כבר בהתחלה, כשמבינים מראש שהולכים לקראת קשר שאין לו עתיד. יש, למשל, בוגדים ששמחים להיכנס לקשר חסר סיכוי בעתיד, כי כך הם מתחייבים פחות, ויש אחרים שעצובים להיכנס לקשר כזה. הם נכנסים אליו בכל זאת, כי קשה להם שלא להסתפק אפילו בפירורי אהבה.

     

    אדם (אשה, או גבר) שבשבילו בגידה היא רק כיף, יכול בהחלט להיחשד כמי שאין לתת בו אמון. הוא מוכן בשביל הכיף למכור את הזוגיות הקבועה שלו, שאולי כוללת כבר ילדים. במקרה של בגידה כואבת, הסיפור אחר לגמרי. זה סיפור של פצעים פתוחים, בעצם סיפור שהרע שבו לא מקבל הכשר, אבל הוא גם לא חד ממדי.

      

    יש בגידות שהן מתוך אהבה טהורה

    השאלה הבסיסית היא, למה לתת אמון באדם שכבר הוכיח שהוא מסוגל לבגוד בזוגיות שלו? אם הוא כבר בגד פעם אחת, למה שלא יבגוד שוב? ההיגיון אומר שאם הוא לא היה טיפוס בוגדני מטבעו, הוא לא היה בוגד גם בפעם הראשונה.  

     

    אבל, כאמור, יש בגידות ויש בגידות. לא כל הבגידות מבוססות על אופי בוגדני. יש בגידות שפותרות בעיה מסוימת, כמו מערכת יחסים כושלת, ואז אין צורך להמשיך לבגוד עם כמה בני אדם במקביל, או בעתיד. אשה שנישאה נישואים של נוחות, להבדיל מנישואים מתוך אהבה, קצת בדומה לאנה קרנינה, עלולה לבגוד בבעלה בגלל הצורך באהבה שלא סופק מעולם. קשה, במקרה כזה, לייחס לבוגדים, שהם בכל זאת בוגדים, אופי בוגדני שיוביל בעתיד לבגידות נוספות.  

     

    יש גם בגידות שהן מתוך אהבה טהורה, בלי קשר למערכת כושלת של יחסים. אהבה טהורה דומה במידה מסוימת לווירוס קטלני - היא מדביקה גם את האנשים הטובים ביותר. פתאום, ללא כוונה וללא צעדים מקדימים, אנחנו מוצאים עצמנו מאוהבים. ניתן להיות חולים מאהבה כזו, ועדיין מתקשים לחמוק ממנה. ואז נוצרת בעיה שמסבכת את החיים. גם אוהבים כאלה הם בוגדים לכל דבר ועניין, ועדיין קשה לייחס להם אופי בוגדני.

     

    ויש עוד הרבה דוגמאות בהן הבגידה היא בכל זאת בגידה, אבל בהחלט לא כזו שקל להכתיר את גיבוריה כחסרי ערכים.

      

    הסיפור הערכי המבולבל של הבוגדנות

    הזוגיות של ההורים של נאפיסי הם בעצם הסיפור הערכי המבולבל של הבוגדנות. "אביך אדם מקסים", אומר בעלה של נאפיסי,"אבל הוא גם משתמש בקסמיו כדי להצדיק את התנהגותו הרעה". ונאפיסי מתחילה להבין, אם כי במאוחר, את הצד המכוער של הבגידה של האב. "במשך שלושים שנה", היא מספרת, "הזדהיתי עם אבי, וקיוויתי שיום אחד הוא יחיה באושר במחיצת מישהי שתדע להעריכו. לא חשבתי על אמי ועל מה שיקרה לה. ועכשיו משעזב, חשתי כלפיה רגשות שמעולם לא חשתי לפני כן... בעלה יכול לעזוב אותה ולהתחיל חיים חדשים עם אשה צעירה ממנו בהרבה, אבל לה הרי לא היתה אפשרות כזאת. לא היתה לה שום דרך להגשים את כיסופיה וחלומותיה".

     

    מה אני אומר בעצם? בגידה היא רעה. כמוה גם הבוגדים. לא כתבתי את הרשימה הזו כדי להצדיק בגידות. רציתי בסך הכל להבהיר שיש כאלה שבוגדים על פי אופיים ויש כאלה שבוגדים בניגוד מוחלט לאופיים. יש כאלה שבוגדים כצעד ראשון באלף הבגידות הבאות שלהם, ויש כאלה שדווקא בגלל הבגידות הקודמות נשבעים שלעולם לא עוד. הרע הוא לא תמיד חד ממדי.

     

    יש לכם דילמה שקשורה ביחסים? כתבו לנו ואולי נתפלסף עליה כאן.

     

    • מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על בגידה

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סיפורים אמיתיים על היחסים בין ההורים
    עטיפת הספר
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים