הרצח ב"ברנוער": שברים בארון
קשה להאמין, אבל חצי שנה אחרי הטבח, הפענוח לא נראה באופק - למרות הוצאות של מיליונים על כיווני חקירה מגוונים, בחלקם הזויים. פעילים בולטים בקהילה הגאה מעידים כי הרוצח השיג דווקא את ההיפך: הרבה יותר אמפתיה מהציבור, הרבה יותר בני נוער שמעיזים לספר. אבל גם פחד מוות שלא מרפה: מי מבטיח שהוא לא ישוב?
למרות המאמצים הרבים שהשקיעו המשטרה והשב"כ בחקירת הפרשה, טרם פוענחה התעלומה מי היה אחראי למעשה. על רקע הדברים, יש שמטיחים ביקורת נוקבת בגורמי החקירה, בעוד שאחרים מגלים הערכה למאמציה ומבינים את המצב הקשה שאליו נקלעה. למרות המחלוקות, מאוחדים כולם סביב חשש אחד: מה יקרה אם הרוצח ישוב?
המשטרה עדיין מגששת בחשכה
הזירה המדממת שהותיר אחריו הרוצח נראתה תחילה ככזו שתוכל לספק תשובות רבות לחוקרי המשטרה. זמן קצר אחרי המקרה, הוצא צו איסור פרסום גורף על כל פרטי הפרשה - שבאופן טבעי, גרר חרושת שמועות אינסופית.
לצורך יישום ההוראה, הוחלט שלא להעמיס על חוקרי הימ"ר חקירות אחרות, ולכן הועברו כמה מקרי רצח במחוז לטיפול המרחבים, בתקווה שעבודה סיזיפית וממוקדת תצליח להניב תוצאות.
"אחרי תקופה כל כך ארוכה, ברור שיש לחץ ורוצים לדעת כיוון. את זה בינתיים אין", הסביר קצין בכיר במשטרה. "בשלב זה אף אחד לא מחפש אשמים, אבל מדובר כאן בחקירה שכבודה של המשטרה מונח על כף המאזניים".
אותם מבקרים, שדבריהם הגיעו גם לבניין המטה הארצי, הצביעו על תיקים גדולים אחרים ששוכבים בימ"ר ולא פוענחו, אולי מתוך תקווה שהטיפול בסוגיה יעבור לידי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל).
עד כה עמדו הוצאותיה של המשטרה בחקירת הרצח על מיליוני שקלים, תוך ניסיונות להגיע לכיווני חקירה הזויים. נוסף על כך, מסתייעים ראשיה באנשי מקצוע מחוץ למשטרה ואף בגורמים בחו"ל.
המל ב"ברנוער". "מי מבטיח שהרוצח לא יחזור?" (צילום: ג'ורג' גינסברג)
"בצמרת המשטרה לא רוצים להלחיץ את היחידה החוקרת, ונותנים לה את כל הגיבוי הדרוש בשביל להצליח", אמר הבכיר והדגיש: "יחד עם זאת, גם הם יודעים שיכול לבוא שלב שבו היא היא תועבר ליחידה אחרת, עם כוחות אחרים ומחשבות אחרות - מתוך רצון לפעול לטובת החקירה".
לפני מספר חודשים, עם תפיסתו של ג'ק טייטל, התפזר ענן של אופטימיות בקרב בכירי המחוז. תחילה סברו כי הממצאים שאיתרו והעדויות שגבו ממנו יובילו לפתרון התעלומה, או לפחות לבירור האחראי לרצח. אלא שאותן תקוות התפוגגו במהירות. עם או בלי קשר ללחץ, מקפיד מפקד המחוז, ניצב שחר איילון, לקיים הערכות מצב שבועיות עם קציני היחידה באשר להתקדמות בכיווני החקירה.
נציגי הקהילה עצמם מוזמנים לעתים קרובות למשרדי גורמי החקירה, בניסיון להסתייע בהם לנסות ולפתח כיוונים אחרים ונוספים. רק השבוע נערך ב"ברנוער" מפגש שאליו הוזמנו נפגעי הירי ובני משפחותיהם, אך גם חוקרי המשטרה.
"אנחנו חיים בפחד"
אחד מנציגיה הבכירים של הקהילה, איתי פנקס, אמר כי "לזכות המשטרה ייאמר שהם מנסים הכל כדי לפתור את התעלומה, אבל עד עכשיו זה לא ממש עזר". עם זאת, הוא מיהר להוסיף כי "מצד שני, כל עוד נותר המקרה לא מפוענח, הרוצח מסתובב חופשי וזאת בעיה. הקהילה עדיין מאוימת והתחושה קשה מאוד".
כמו פנקס, הבחין גם יו"ר הוועד המנהל של אגודת ההומואים והלסביות, מייק המל, כי מאז המקרה - שרויה הקהילה בחוסר שקט. "לא קל להתמודד עם העובדה שהאיש הזה מסתובב חופשי", אמר המל, האחראי מתוקף תפקידו על ה"ברנוער".
הוא הוסיף: "אני יודע כמה במשטרה משקיעים ורוצים, אבל תכל'ס אין חדש וזה עצוב. ההרגשה שלי היא שתשומת הלב שלהם למקרה עדיין גבוהה, בדיוק כמו יום למחרת הרצח, אבל זה לא מקל על התחושה".
לדברי המל, "ברור שזה נעשה על רקע של שנאה לחברי הקהילה. מי מבטיח לנו שאותו אחד לא יחזור שוב? הרי לא מדובר פה באיזה פושע מהעולם התחתון".
העובדה שזהות היורה טרם התבררה הביאה את האחריות לטיפול בנפגעים ליפול בין כיסאות הגורמים השונים. "אם היה זה פיגוע טרור אפשר לגשת לביטוח הלאומי ולדרוש תגמול לפי חוק נפגעי טרור. עד כמה שזה ישמע אבסורדי, אפילו כשנפגעים בתאונת דרכים יש את מי לתבוע וגם מי שידאג שתקבל פיצויים", הסביר פנקס.
הוא הוסיף: "במקרה הזה נפגעו ילדים שאין מי שאחראי על הטיפול בהם. חלקם תבעו את ה"ברנוער" ואת העירייה. אם אותו אדם היה נתפס, זה היה פותר הרבה בעיות גם מבחינת השיקום. הרי אין ספק שמדובר פה בפשע שהוא סוג של טרור, ולא משנה מי עשה את זה".
פנקס סיכם את דבריו ואמר: "אין לנו קצה חוט ולמי ללכת. לא לביטוח לאומי הפועל על פי חוק, וגם לא לגורם אחר, כי החוק לא מצא פתרון בנוגע לאותם נערים ונערות שנפצעו".
אופטימיות, למרות הכל: "הרוצח השיג מטרה הפוכה"
מבצע הרצח ניסה ככל הנראה לגדוע את חייהם של אנשים שלא הסכים עם דרכם, אך כבר כעת ברור כי מטרתו לא רק שלא הושגה, אלא הביאה לתוצאה הפוכה מכפי שציפה.
מאז המקרה הלך ה"ברנוער" והתפתח, ובקהילה אף העריכו כי הוא אף הביא רבים לצאת מהארון. "אין ספק שמאז המקרה קיבלנו יותר אמפתיה, אם זה מהקהילה עצמה ואם זה מהממסד", קבע פנקס. "נכון שביום יום נותרו הפצעים פתוחים, אבל ניתן להגיד בפה מלא שאותו אדם שביצע את המעשה השיג בדיוק את המטרה ההפוכה".
ה"ברנוער", אחרי הרצח. בקרוב בערים חדשות? (צילום: ג'ורג' גינסברג)
הוא הוסיף: "היום יותר אנשים מגיעים ל'ברנוער' ומעזים לצאת מהארון, וגם הסביבה מקבלת אותם בהבנה רבה יותר. כל זה לא היה לפני האירוע".
המל, מצדו, הוסיף כי "למרות כל הפחדים, מגיעים היום יותר אנשים לפעילויות, ואנו נערכים לפתוח מקומות דומים בבאר שבע ובקריית שמונה. מדובר בצורך קיים של הקהילה".
סממן נוסף לאהדה שזוכה בה הקהילה מאז הרצח הוא התפתחותו של ארגון תהיל"ה, ארגון המרכז הורים לילדים שיצאו מהארון.
בראשות הארגון בתל אביב עומדת כיום איילה כץ, ששכלה באירוע את בנה ניר - במה שנראה כסגירת מעגל. כץ מונתה לתפקיד בחודש דצמבר האחרון, ובמסגרתו העיד המל כי היא "מתעלת את כל האנרגיות מהשכול לטובת בני הקהילה, בעיקר לתמיכה בבני משפחותיהם של הנערים והנערות".
אמו של ההרוג: "לא אבזבז אנרגיה עד שהרוצח ייעצר"
בשיחה עם ynet אמרה כץ כי למרות המחיר האישי הכבד ששילמה, אין בכוונתה לשבת בחיבוק ידיים עד לאיתור הרוצח. "ברור לי שאם זה מישהו שפעל לבד יהיה קשה מאוד לתפוס אותו. אין ספק שיש חשיבות ציבורית לכך שהוא ייעצר, אבל יחד עם זאת אני לא אשב ואבזבז את האנרגיה שלי עד שזה יקרה".
על החלטתה להתמנות לתפקיד ב"תהיל"ה", אמרה כץ: "הבנתי שיש מצוקות שקשה לתאר אותן. אמרתי לעצמי שאם יש משהו שבו אוכל לתרום ולעזור לאנשים - אז קדימה. נוצר מצב שאחרי הפיגוע, פגשתי הורים שפתאום החלו לדבר: 'הבן שלי הומו, הבת שלי לסבית' - וראיתי איך הוקל להם".
היא הוסיפה כי "אחרי השבעה נוצר קשר עם שתי נשים שאיתן נפגשתי בעבר באחת ההרצאות שנשאתי. הן הציעו לי להיות לשמש יושב-ראש, ומהרגע שהגעתי לשם גיליתי אנשים מדהימים". כץ אמרה כי מאז רצח בנה, "הכרתי כל כך הרבה אנשים שמוכנים לתרום ולעזור. זה מדהים אותי. מלבד הכאב שלי שנשאר, אני שמחה שיש אפשרות לעזור לי - ולאחרים".
למרות כל האופטימיות, מודים בקהילה שעד לפענוח המקרה והאחראים לו, ימשיכו חבריה לחיות תחת מעטה של חשש גדול. "אסור לשכוח שהרוצח מסתובב חופשי. לא מדובר בסתם אחד. אם עד עכשיו הוא הצליח להתחמק מהמשטרה, כנראה שהוא באמת בעל יכולות", אמר פנקס. לדבריו, "ברור שמדובר באדם נחרץ מאוד, כמו גם האפשרות שהוא יחזור להשלים את המלאכה שלו".
לפנייה לכתב/ת 
