שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אשה עובדת? כך תאזני קריירה ומשפחה

    החברה מצפה שתהיי אמא מושלמת, המעסיק מצפה שתשקיעי את אותן שעות כמו עמיתייך הגברים, ובן הזוג לא תמיד מתפקד כהורה שיוויוני. מה עושים, כיצד מתקדמים, ואיך מתגברים על רגשות האשם על "הזנחת" המשפחה? המומחים עונים

    קשה להיות אם עובדת; החברה מצפה ממך להיות אמא מושלמת לילדים, המעסיק מצפה שתשקיעי את אותן שעות כמו עמיתייך הגברים, ובן הזוג לא תמיד מתפקד כהורה שיוויוני בכל הנוגע למטלות הבית.

     

    פנינו לפסיכולוגית תעסוקתית, יועצת ארגונית, אם קרייריסטית, ולמנכ"ל עמותת נטע לקידום נשים בעבודה - ושאלנו אותם כיצד מצליחים ללהטט בין כל אותן דרישות. אנשי המקצוע מנו לא מעט עצות שימושיות שיכולות לסייע בשילוב המוצלח והדגישו את הצורך בבן זוג תומך ובגמישות במקום העבודה. וכן, יש גם יתרונות בהעסקת אמהות.

     

     

    "אין דרך אחת או תשובה אחת נכונה לכיצד לאזן קריירה ומשפחה, כך שעלייך לפעול לפי סדריי העדיפויות שלך", אמרה בינה בן דב, יועצת ארגונית למגזר הפרטי והעסקי, בעלת תואר שני בסוציולוגיה ארגונית ותואר שני בלימודי נשים. בן דב, שעבדה שנים רבות בניהול משאבי אנוש, הוסיפה כי גם הצרכים של כל אם עובדת בפני עצמה משתנים באופן תדיר: "מה שהתאים לך כשהילד היה תינוק, לא יתאים לך בהכרח, עתה כשהוא בוגר יותר".  

     

    אז איך עושים זאת?

    בחרי והשלימי עם הבחירה שלך. היי נחושה ומוכנה לוויתורים באפיק המשפחתי - אם הקריירה היא בראש סדרי העדיפויות שלך. האם חשוב לך לגדל את הילדים בעצמך או לרוץ עם הקריירה בשנים הקרובות? במצב שבו יש העדפה ברורה לקריירה יש צורך למצוא מסגרות לילדים ובנוסף לגייס את בן הזוג, הסבים והסבתות בשני הצדדים ולעתים אף חברים ואחים לצרה שיזמינים ויכולים לסייע.

     

    אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, ובעלת מכון לתכנון וייעוץ קריירה מסכימה עם דבריה של בן דב. לדבריה, בראש ובראשונה על הנשים לקבוע את סדרי העדיפויות והצרכים שלהן. "עיקר הבעיה היא שנשים עובדות שמות את עצמן בסוף מבחינת סדרי עדיפויות - אחרי הילדים, בן הזוג, ואפילו אחרי מקום העבודה. חשוב שהאישה העובדת תלמד לשים את עצמה במרכז". 

     

    לדברי צדוק, במקרים רבים נשים אינן מנצלות נכונה את הזמן המועט ממילא שיש להן: "הן מתקשות לשחרר מטלות, להאציל סמכויות, ונוטות להיות פרפקציוניסטיות מדי. בכך הן ללא ספק פוגעות בהגשמתן בזווית המשפחתית".

     

    כמו כן היא מציינת כי רבות מהנשים העובדות מתרכזות רק בעשייה ולא באסטרטגיה. העובדה הזו מאלצת אותן "לג'נגל" בין העבודה לבית, מבלי להותיר זמן ליצירת קשרים. לדבריה, בכך הן פוגעות בהגשמה העצמית שלהן בכל הקשור לקריירה.

     

    מה עושים?

    • מומלץ להקדיש פעם-פעמיים בשבוע זמן קבוע לניהול הקריירה. כחלק מכך מומלץ לתכנן קדימה ולהקצות זמן ליצירת קשרים. שתי הפעולות האלה מאפשרות לתת ולקבל מידע, לעזור ולהיעזר, להתייעץ, ובעיקר להישאר עם היד על הדופק בכל הקשור לקריירה.
    • אל תטבעי במשימות. הריצה בין הבית לעבודה עלולה לעלות בהתפתחות מקצועית העתידית, כך שלא יהיה לך זמן להתעדכן במתרחש ולפתח מיומנויות חדשות שיאפשרו לך להישאר רלוונטית. "האטי את הקצב אם את מוכרחה", צדוק אומרת, "אבל אל תפרשי לגמרי, מהסיבה הפשוטה שאחרי פרישה קשה יותר לחזור".
    • לבד זה כמעט בלתי אפשרי. "גייסי לעזרתך רשתות תמיכה שיקלו עליך לאזן בין קריירה למשפחה", אומרת בן דב. לדבריה, פריסת רשת ביטחון הכוללת קרובים, חברים ומסגרות מוסדרות לילדים יאפשרו לך להמשיך ולהתקדם בקריירה.  
    • הישארי עם אצבע על הדופק. הגדירי צמתים וזמנים ביום העבודה שבהם את מדברת עם הילדים ומתעדכנת בכל הקשור לטיפול בהם - מי מסיע אותם לפעילויות השונות, מחזיר אותם ומטפל בהם עם שובם הביתה. אפשר, למשל, להנהיג חוק לילדים: "כשאתם חוזרים מבית ספר דברו איתי בטלפון".
    • ניהול לו"ז משותף לעבודה ומשפחה: הכניסי ללו"ז ביומן שלך דברים שקשורים בבית ובחיי הילדים: יום משפחה, מסיבת פורים בגן, אירוע בבית הספר וכדומה. ציון האירועים האלה יסייע לך להימנע מקביעת פגישות עבודה החופפות לזמנים המוקדשים לילדים.
    • נסי להגדיר עם מקום העבודה יום קבוע שבו את חוזרת מוקדם. רוב הארגונים מקבלים את הבקשה לצאת מעבודה יום בשבוע מוקדם יותר. ארגונים רבים מחזיקים בתפישה שמותר שלאדם יהיו חיים פרטיים, ושהם כארגון מרוויחים יותר כשהם מעסיקים עובדים מחויבים ושבעי רצון מאשר אנשים ממורמרים.
    • עבודה מהבית. כדאי לבדוק אם יש ימים שבהם תוכלי לצאת מוקדם מהעבודה ותמשיכי לעבוד מהבית. היזהרי - זו עלולה להיות חרב פיפיות שתשאב אותך לעבודה גם בעת בילוי זמן איכות עם המשפחה. 
    • הקפידי על אירועים משותפים קבועים. הנהיגי בבית ארוחות ערב משותפות או זמן טיולים בסופי שבוע, ארוחות ימי שישי או פעילות משפחתית קבועה אחרת, כגון צפייה בסרט. גם לבן הזוג צריך להקצות זמן כזה, למשל לצאת פעם בשבוע לארוחת צהריים משותפת.

    .

    האם זה עובד בחיים האמיתיים?

    לשאלה אם איזון כזה באמת ניתן להשגה, משיבה מאיה קוגלר, מנהלת מכירות בכירה בחברת מרטנס הופמן שירותי מיחשוב, "אין עוררין על כך כי המתח בין קריירה למשפחה בוטה יותר כאשר מדובר בנשים. אישה, כבר בראיון העבודה, נמדדת לפי הסטטוס המשפחתי שלה בחיים, גודל המשפחה וגיל הילדים. כבר בשלב הזה של הראיון, ולכל אורך הדרך בחיי העבודה, לעולם תצטרך לתמרן בין הקריירה למשפחה, ולהוכיח את עצמה בשני התחומים".

     

    ואכן, קוגלר מוכיחה מדי יום שהשילוב הזה אפשרי. היא נמצאת בדיוק בצומת הדרכים בין המעסיק לעובד, וגם בעצמה מנסה לשלב בין קריירה לבין משפחה. את בעיית האיזון היא חווה מכל זווית אפשרית, ומספקת כמה טיפים שמסייעים לה במלאכה.

      

    טיפים לעובדת: 

    • הצטיידי בלפטופ קל משקל ובטלפון נייד דור שלישי. 
    • שמרי על הגבול העדין בין זמינות ושירותיות באמצעות הלפטופ והסלולר מכל מקום ובכל שעה, גם אם אינך נוכחת פיזית במשרד, לבין הישאבות מוחלטת לעבודה. 
    • הקפידי על גישה שירותית ומוכוונת פעולה גם כשאין לך את היכולת לבצע דברים באופן מיידי. לדוגמה, אם המעסיק מבקש להכין דפי אקסל מורכבים או מצגת בעיתוי מאוד לא נוח - השיבי בקצרה כי ראית הבקשה ותשבי על זה דבר ראשון על הבוקר. 
    • נקי עצמך מתחושות אשם, בין אם את הולכת מוקדם הביתה (כלפי המעביד), בין אם את נשארת מאוחר בעבודה (כלפי הילדים). זכרי שיש לך גם בן זוג שצריך לתרום למאמץ המשפחתי. 

     

    מנכ"ל עמותת נטע (נשים לטובת עתידן), ד"ר יעל יצחקי, המרצה בחוג לניהול באוניברסיטת ת"א אומרת ש"תמיכת בן הזוג" אינה מספיקה. לתפישתה לילד יש שני הורים, ואם שניהם נושאים בעול הפרנסה, על שניהם לשאת גם באחריות המשפחתית המלאה. "מרגע שהחלטת לערב את בן הזוג בצורה שוויונית, תפקידו אינו "לתמוך", או "לתרום" הוא צריך להיות שותף מלא ושוויוני בבית", היא אומרת.

     

    הצד של המעסיק

    אך לא רק על בן הזוג לאפשר את התפתחות קריירת האם גם על המעסיק לעשות זאת. "לארגונים חלק נכבד בהצלחתן של נשים להגשים את עצמן הן במישור המשפחתי והן בעבודה" היא אומרת.

     

    אך איך העובדת תשיג את התחשבות המעסיק?

     

    "נשים צריכות להיות אסרטיביות, להציג את הצרכים שלהן כבר כשהן מתקבלות לעבודה, במטרה למצוא את הדרך המתאימה גם להן וגם לארגון לביצוע הטוב ביותר של העבודה".

      

    אך מה האינטרס של החברה לסייע לקונפליקטים של העובדות, לעומת לשכור עובדים חסרי קונפליקטים?

     

    "ראשית, אין דבר כזה עובדים חסרי קונפליקטים. לכל עובד יש עולם מחוץ לשעות העבודה. שנית' חשיבות הגיוון, המגדרי, האתני, והחברתי במקום העבודה נבדק והוכח כנכון. עסק המחליט שלא לשכור נשים יפסיד בטווח הבינוני והארוך. מעבר לכך, אם מודדים עובד לפי תפוקה ולא לפי שעות - אפשר להניח שנשים, אשר רגילות לבצע הכל מהר ובבת אחת ישיגו תוצאות טובות".

     

    יצחקי מוסיפה שהגדלת האפשרויות לנשים עובדות תשיג מצב של "win win": "הנשים מרוצות, מצליחות בעבודתן ומרוצות מתפקודן בבית, וכך גם הופכות לעובדות מרוצות ופרודוקטיביות יותר".

     

    יצחקי מציינת כמה דרכים שניתן, לדבריה לסייע הן לעובדת והן לארגון:

    1. שבוע עבודה מכווץ: משרה מלאה שמתבצעת בפחות מ-5 ימי עבודה.

    2. שעות עבודה גמישות.

    3. משרה מצומצמת: עובדים יכולים לעבוד פחות ימים או פחות שעות בשבוע.

    4. הסדר עבודה עונתי לטווח קצר – עובדים במשרה מלאה ועוברים לחלקית למשך חצי שנה מתוך שנה.

    5. Job Sharing – שני אנשים שותפים מרצונם לאחריות של משרה מלאה אחת.

    6. עבודה מהבית (telecommuting) – ביצוע עבודה מאתר שאינו המשרד, בדרך כלל מהבית.

     

    בלי השוואות

    לבסוף, מבקשת יצחקי "להרגיע" את רגשות האשם של האמהות העובדות על הגשמת מאוויהן התעסוקתיים: "עלייך להקדיש לעצמך זמן ולהבין מה חשוב לך בחיים, מבלי לערוך השוואות מיותרות עם חברות שהן 'אמהות נהדרות ומושלמות' או 'קרייריסטיות מצליחות'. מה שמתאים לך ייחודי למצבך הרגשי והכלכלי".  

     

    קוגלר מבהירה אף היא שגם המעסיק נדרש לוויתורים, אך היא מדגישה ש"הוא ירוויח מהעניין אם יבחן את העובדת על פי תפוקה, איכות ותועלת לארגון, יותר מאשר על פי דוח שעות בסוף חודש".

     

    ומה לדעתה חלק המעסיק בעניין? 

    • שמש דוגמא אישית: לעיתים, צא בעצמך מוקדם הביתה, תרגיש איך זה ותבין עד כמה זה משמעותי עבור העובדים שלך – ההזדמנות לחוות את המשפחה גם בשעות אחר הצהריים, כיצד זה טועם מצברים ומגביר מוטיבציה.
    • אל תשתלט לעובדים על כל הערבים, סופי השבוע והחופשות. 
    • תהיה עם יד על הדופק ותאם עם העובד סדר עדיפויות ועמידה בזמנים. 
    • האמן בעובדים שלך ובנאמנות שלהם כלפיך, שחרר להם סמכויות וטפח אצלם תחושת אחריות והזדהות גבוהה עם הארגון. 
    • קיים פגישות עם העובדים באופן שוטף. 

     

     


    פורסם לראשונה 16/04/2010 00:43

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צריך ללמוד גם להתנתק לפעמים
    צילום: ablestock
    קריירה על חשבון המשפחה?
    צילום: Jupiter
    צילום: ג'ודי בן יוד
    מנכ"ל נטע, יעל יצחקי
    צילום: ג'ודי בן יוד
    מומלצים