שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הלכות תעופה
    "אין ממריאים מתוך שחוק וקלות דעת, ועל כן טוב שהטייס ישהה קמעא טרם שימריא, וייסע ברחבי שדה התעופה כחמישים דקות תוך שהוא מוסר מידע בלתי חיוני לנוסעים". לכבוד עונת הטיסות, גיל סלוביק כותב לגולשי ynet את המדריך ההלכתי

    א. נהגו ישראל לטוס לחוץ לארץ, או לנסוע לטאבה, בערב הפסח, כדי להדר במצוות "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". והמהדרין מן המהדרין נהגו לטוס לחוץ לארץ בכל חג ומועד בבחינת כל המרבה הרי זה משובח.

     

     

    ב. ג' ימים לפני הטיסה ישלוף מזוודותיו מן הבוידעם ויכרוך עליהן גומי ומיני סרטים צבעוניים להבדילם ממזוודות אומות העולם.

     

    ג. מצווה מן המובחר להתייצב בנתב"ג ג' שעות לפני הטיסה כדי שמטענו ייבדק על ידי בוחני כליות ולב במכונות השיקוף. כל שלא שמע שלושה דברים אלו לא יצא ידי חובת בידוק: ארזת לבד? איפה היתה המזוודה? מישהו מסר לך משהו?

     

    ד. ליל הפסח ליל שימורים הוא ועל כן טוב שיסחב עימו לחו"ל טון שימורים. וכדי להימנע מאיסור דאורייתא לשלם עבור משקל עודף, טוב שיעמיס את השימורים

    בהענדבעג, ויתגבר כארי להניפו משל היה זה במשקל נוצה, למען לא יתעורר חשדם של קלגסי הנתב"ג.

     

    ה. ציוותה המלכות לשים דמות איקונין של כל אדם בתוך פנקס הקרוי פעספורט, ומכשילים את ישראל באיסור "לא תעשה לך כל תמונה". מנהג טוב נהגו ישראל לשים בפנקסיהן דמות איקונין שכלל אינה נראית כמותם, עדלאידע אם עלם החמודות שבתמונה קשור לקשיש המזוקן המחזיק באותו פנקס. אמר ר' אלעזר הביומטרי, הרי אני נראה בפעספורט כבן שבעים שנה ולא עצרוני מעולם בביקורת הדרכונים.

     

    ו. השתרש בקהילותינו מנהג הגויים לבקר בבית המרזח של ג'יימס ריצ'רדסון ולהתרושש מכל הנכסים בעבור פאקט מרלבורו וגלון שתיה חריפה. מעשה בר' צ'ארטר שהיה מסתובב בדיוטי פרי כל אותו הלילה עד שבאה אשתו ואמרה לו שהגיע זמן הבורדינג, ולא שמע לה, עד שיצתה בת קול שהכריזה שפיספס הטיסה. חרדים גמורים מישיבת סלובודקא אבסולוט מותרים ברכישת בקבוק וודקה אחד לפי היתר מיוחד של האדמו"ר גורנישט שליט"א.

     

    ז. ההולך מהדיוטי פרי אל שער העלייה למטוס על גבי מסוע, מובטח שייעשה לו נס של קפיצת הדרך, וטוב שיברך "ברוך המרחיב צעדי תחתי" מייד לאחר שיבצע את חצי הצעד הכושל הנעשה בירידה מן המסוע כדי להסתגל לקרקע מוצקה.

     

    ח. אין ממריאים לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות דעת, ועל כן טוב שהטייס ישהה קמעא טרם שימריא, וייסע ברחבי שדה התעופה כחמישים דקות תוך שהוא מוסר מידע בלתי חיוני בעליל לציבור הנוסעים.

     

    ט. מנהג מקובלים לקפל המגש וליישר הכסא בהמראה ובנחיתה, ולא ידעתי מנהג זה מניין, שכן ממילא הכסא נע לאחור בקושי שלושה סנטים גם לשיטת החזון-איש, וממילא לא מתקיים בו "הלילה הזה כולנו מסובין".

     

    י. צדיקים טסים מאחורי פרגוד במחלקת עסקים שהיא מעין עולם הבא, ורשעים טסים במחלקת תיירים דחוסים

    כסרדינים, ודופקים ברכיהם במושב שלפניהם, ובמיוחד כאשר במושב זה אינו יושב מקובל (ראה הלכה ט').

     

    יא. אין מברכין על האוכל המוגש במטוס, שהוא כמאכל בן דורסאי, שנראה חציו נא וחציו מעוכל. חסידים ואנשי מעשה אינם אוכלים במטוס כלל ומקיימים מצוות ונשמרתם לנפשותיכם מאוד.

     

    יב. הא לחמניה שמחלקים בטיסה ברכתה המוציא, שכן יש להוציא את כל הנוסעים בשורה ממקומם כדי להגיע לשירותים וליטול ידיים.

     

    יג. ייתן הספל הריק על מגש הדיילת, שתמזוג היא את המשקה, ורק אז ייטול המשקה שנית מן המגש, שאם לא כן יידון ברותחין.

     

    יד. מייד כשמכריזים שאין לקום מן המושב עד לעצירה מלאה של המטוס, יקום ממקומו וילך ד' אמות. עוד נהגו להודיע כי אין להדליק את הטלפון הנייד עד פתיחת הדלתות, ויש להתעלם מהודעה זו שחזקה על ישראל שכלל לא כיבו את הטלפון הנייד לפני ההמראה.

     

    טו. מייד עם הנחיתה ירוץ לקרוסלת המזוודות למען יהא הראשון לצפות כיצד מזוודותיהם של כל האחרים מגיעות ורק מזוודתו שלו – לא. הממתין למזוודתו עד שתכלה רגל משדה התעופה, לא יקללנה, שכן עברה חיבוט מזוודות ומירקה כל עוונותיה.

     

    בפרק הבא: הלכות שופינג

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים