דפנה נעמדה על הבר בנעלי העקב שלה

בחלק הראשון: איציק קורנר נוהג בניידת של חברת ננוטכנולוגיה, 'ניו הורייזון', שפיתחה גלולה הבודקת את איכות הביציות. בפתח פאב 'סוף הזמן' הוא פוגש את דפנה, והיא מבקשת שיעשה לה ילד.

דפנה היססה לרגע שהיה חלקיק של ננו בזמן. היא לקחה את הגלולה הירוקה-ורודה בשתי אצבעות ופתחה את פיה, מעיפה מבט אחרון בפרצופו של איציק קורנר, מלך הג'ימבורי וההפעלות לילדים ואלוף החניות של תל אביב. היא השליכה את הגלולה פנימה, אל חלל הגרון, ובלעה אותה יחד עם כוס הנוזל המיוחד שאיציק מילא עבורה באותו רגע מברז בעל צינור מתכת מוזהב.

"זה לא מבלבל ככה?" איציק שאל.

איציק לא נראה כמו הטיפוס שלה

דפנה צחקה. איציק לא נראה כמו הטיפוס שלה, לא הרגיש כמו הטעם שלה, התנהג מוזר, לדעתה, לא טבעי, עצבני... היה בעל הליכה עקומה מעט, הקריח, גידל כרס שתפחה והלכה בכל אחת מהשנים האחרונות, תספורת שלא תאמה שום אופנה, לא של אז ולא של עכשיו, וחיוך שאי אפשר היה למצוא בו חן, ולא משנה עד כמה היתה מנסה. בכל זאת חשבה שנחמד מצדו להתחיל איתה בשעה כזאת של הערב, בניידת, בקצה הרחוב, בשעה שבתוך הפאב, בסוף הזמן, חיכו לה כך וכך מאהבים שכל אחד מהם גימד את איציק בדרכו.

כשסירפוס המוכשר של 'ניו הורייזון' דיווח בשידור חי מתוך גופה של דפנה, נעץ איציק את עיניו בצג המחשב ואז כתב כמה מלים על פתק והגיש לדפנה, נמנע מלהביט בעיניה, כמו לא רוצה להתמודד בעצמו עם התשובה.

דפנה נעמדה על הבר ברגליה הממוגפות והרימה את ידיה.

"שקט", ביקשה.

הוא דימיין כל דבר שיכול היה לדמיין איתה

הלילה העמיק והלך והדלת לא נפתחה. איציק התיישב על שפת המדרכה, מרחק צעדים ספורים מהכניסה ל'סוף הזמן', ודימיין כל דבר שיכול היה לדמיין איתה. עם האשה שהתאהב בה ברבע שעה של בדיקה חדשנית.

מקול דריכת נעלי העקב האדומות שלה ידע קורנר וסיפר זאת לשומר, שדפנה מחפשת את האושר שלה אבל מתקשה למצוא.

איציק הנהן ממקום מושבו ליד ההגה. הוא הביט בשומר במבט מלא חמלה. הוא ידע שלשבת כל הלילה על כסא בקצה רחוב חשוך זה לא לגמרי עבודה נעימה. הוא איחל לשומר לילה טוב והתניע את הרכב.

הוא המשיך לחפש את מקום החנייה הטוב ביותר

כל אותו הלילה המשיך להסתובב ברחובות השכונה. הניידת המהבהבת של חברת 'ניו הורייזון' פנתה בין הרחובות, עלתה וירדה, עצרה והתניעה, ואיציק לא היה בטוח מהי התחושה שאיתה הוא נוהג. מידי פעם נחשפו משמאלו ומימינו סימוני חנייה פנויה, אבל איציק לא התפתה. הוא המשיך לחפש את מקום החנייה הטוב ביותר בשביל גלית. רק שם הוא יעצור, גם אם זה ייקח עד שהשמש תעלה.