שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    החשמונאים: השליטים האמיתיים של דרך הבשמים
    חוקרים מרשות העתיקות מעבדים ומנתחים ממצאים מחפירות ארכיאולוגיות בנגב, המוכיחים כי המלך אלכסנדר ינאי השתלט על דרך הבשמים הנבטית שבין פטרה ועזה, ולא כפי שחשבו עד כה

    חורבת מאגורה ממוקמת בנקודה אסטרטגית המשקיפה על נחל הבשור, כ-3.4 ק"מ מערבית לאזור שדה בוקר.

     

    לפני יותר מאלפיים שנה עברה בנחל הבשור הדרך החשובה שבין פטרה ועזה - היא דרך הבשמים המפורסמת. בדרך זו הובילו הנבטים מוצרים יקרים, כגון מור ולבונה, מדרום חצי אי ערב לבירתם פטרה ומשם לנמלי הים התיכון בחוף הדרומי של ארץ ישראל ומצרים.


    מיקום חורבת מאגורה על דרך הבשמים בתקופה ההלניסטית

     

    האתר נתגלה בשנות ה-50 על ידי עמנואל ענתי במהלך סקר ארכיאולוגי שערך באזור הר הנגב. האתר כולל מבנה (כנראה ח'אן נבטי) עם חצר גדולה, ובה מצד עם ארבעה מגדלים (מידותיו 21 X 21 מ') ובור מים חצוב עם עמוד מרכזי.

     

    חפירת בדיקה נערכה לראשונה בשנת 1975 על ידי רודולף כהן ז"ל מטעם אגף העתיקות, וזאב משל מטעם אוניברסיטת תל אביב. השניים חפרו בחדרים הצפוניים של המבנה הגדול. בשנת 1985 ערך כהן חפירה גדולה בכל חלקי האתר בעזרתם של ישעיהו לנדר, יעקב קלמן ומתנדבים מישראל ומחו"ל.

     

    החפירה העלתה ממצאים נבטיים משלהי התקופה ההלניסטית, וכלי חרס ממקור אחר שלא זוהה. בחפירת המצד הנמצא בחצר המבנה הנבטי נחשף מגדל עם גרם מדרגות וחדר רחצה ייחודי שאין דומה לו באתרים נבטיים אחרים. בפרסומים הראשונים של החפירות הציע כהן אפשרות שהמצד הוא מהתקופה הרומית המאוחרת, על בסיס צורתו, שהרי מצדים עם ארבעה מגדלים מתקופה זו נתגלו בכמה מקומות בנגב. 


    חורבת מאגורה (צילומים: באדיבות רשות העתיקות)

     

    המאפיינים מוכיחים שהמצודה נבנתה לפני התקופה הרומית

    לפני חמש שנים התחיל פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל לערוך מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים את הפרסום הסופי של החפירות של כהן לאורך דרך הבשמים. הפרסום כולל אתרים נבטיים ורומאיים: מוית עווד (שנקרא מואה עד לאחרונה), קצרה, הר משא, מצד נקרות, שער רמון (הנקרא ח'אן סהרונים), מצד מחמל, וחורבת מאגורה.

     

    המכלול הקרמי נבדק לראשונה על ידי מחברת שורות אלה, והתברר שיש כלי חרס חשמונאיים בין הכלים שנתגלו במצד. מאחר שהכלים החשמונאיים נתגלו באתרם בתוך מתקנים במצד, נבדקה מחדש הארכיטקטורה של המצד עצמו ובעיקר נבדק המגדל עם חדר הרחצה.


    מתקן מטויח במגדל (חדר רחצה) של המצד החשמונאי

     

    מהבדיקה עלה כי בחדר הרחצה הזה יש מאפיינים המוכיחים כי המצודה נבנתה לפני התקופה הרומית: המים באמבטיה חוממו על ידי מערכת הסקה שנבנתה מאחורי הקיר. מערכת כזאת ידועה לנו רק מארמון התאומים שביריחו שבנתה שלומציון המלכה, ומהארמון המערבי במצדה שנבנה כנראה על ידי הורדוס. זו שיטה שקדמה לשיטת החימום מתחת לרצפה שאותה המציאו הרומאים. עוד מאפיינים משותפים לשלושת חדרי הרחצה הנ"ל הם אמבט מלבני, ספסל ונישה לנר שמן. כל המתקנים, הרצפה והקירות מכוסים טיח לבן עמיד למים.

     

    חדר הרחצה שבמצודת מאגורה קטן באופן יחסי ופרטי מאוד. מדובר בסגנון שמקדים את בתי המרחץ הרומיים, שהתאפיינו בחללים גדולים לצורך רחצה קבוצתית. בהקשר זה, הפילוסוף הרומי סנקה הצעיר (המאה הראשונה לספירה) מספר כי הרומאים של פעם נהגו להתרחץ בחדרי רחצה פרטיים וקטנים, ולא העלו על דעתם להתרחץ באמבטיה חמה אלא בחושך.

     

    החשמונאים השתמשו בבור מים כמקווה טהרה

    אלמנט נוסף שנתגלה באתר שיכול לחזק את הנוכחות החשמונאית הוא גרם מדרגות המוביל לבור מים חצוב הנמצא דרומית למצד. גרם המדרגות לא נבדק בשלמותו, וקיימת אפשרות שהחשמונאים השתמשו בבור הקדום כמקווה טהרה.


    אמבט בחדר הרחצה שבמצד החשמונאי

     

    בור המים נמצא מחוץ לח'אן הנבטי. נראה כי הבור קדום למבנים האחרים באתר, כך שהנבטים בנו את הח'אן בצורה ששילבה אותו בתכנית. הבור חצוב בסלע, ולו עמוד מרכזי. על העמוד יש גליף בצורת פרסה - כנראה בתיל, מצבה שמסמלת אל או אלה נבטיים.

     

    בורות מים כאלה נמצאים לאורך דרכים קדומות באזור שדה בוקר, עבדת ושבטה, למשל: בורות חצץ, בור חווארים ובורות ציפורים. הבורות מתוארים על ידי הירונימוס מקרדיה בתחילת המאה השלישית לפסה"נ. הוא מספר כי בעזרתם הצליחו הנבטים להסתיר מקורות מים במדבר כדי למנוע חדירת צבאות זרים לשטחם.

     

    אלכסנדר ינאי דחק את הנבטים מהנגב

    מניתוח הממצאים עולה, כי לאחר שכבש את עזה בשנת 99 לפסה"נ בנה המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי מצודה ובה ארבעה מגדלים - בתוך מבנה ח'אן נבטי קדום יותר. באמצעות מצודה זו שיתק את הפעילות בדרך הבשמים, ולמעשה דחק את הנבטים מהנגב.

     

    התגלית גם מחזקת את הטענה שאתר נבטי אחר - ניצנה, שבו נתגלו לא מעט מטבעות של אלכסנדר ינאי, נשלט על ידו. אתר ניצנה נחפר על ידי משלחת קולט בשנות ה-30. המשלחת חשפה מצד עם ארבעה מגדלים (עם פינות עגולות) שגודלו 27 X 27 מ'. בנוסף, נתגלו באתר כמויות גדולות של קנקני יין שיובא מהאי קוס. אותם קנקנים נתגלו באתרם במצד של חורבת מאגורה. היין מהאי קוס נחשב בתקופה זו ליין טוב יחסית וזול.

     

    כמו כן נתגלו בשני המצדים כלי חרס מייבוא (Eastern Sigillata). ידוע כי הצבא שהעסיק אלכסנדר ינאי היה ברובו צבא שכירי חרב שהורכב מחיילים לא יהודים. ניתן להסיק זאת מהכלים המיובאים שנמצאו במצד של חורבת מאגורה לצד הכלים היהודיים, ומהיין שיובא מעבר לים. לפני כמה שנים נערכו חפירות חדשות בניצנה בניהולו של פרופ' דן אורמן מטעם אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המשלחת החדשה חשפה מטבעות של אלכסנדר ינאי שנתגלו בכמה שטחי חפירה באתר.


    מטבע של אלכסנדר ינאי שנתגלה בניצנה

     

    תגלית חשובה מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית

    לסיכום, ברשות העתיקות רואים בכך מהפך מחשבתי, שמצייר מחדש את מפות האזור בתקופה החשמונאית ומרחיב בהרבה את שטח השליטה של החשמונאים אל תוך לב הר הנגב כפי שהכרנו אותו. זו תגלית חשובה מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית.

     

    למרות עדויותיו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, שלפיהן כבש המלך אלכסנדר ינאי את החוף הדרומי של ארץ ישראל ואת נמל עזה (שהיה חשוב ביותר לנבטים) ואף דרומה, עד כה לא נמצאו לכך הוכחות ארכיאולוגיות ברורות בשטח. בשל כך נטו היסטוריונים לשלול את האפשרות שהחשמונאים אכן שלטו בנגב.

     

    עתה מתברר כי החשמונאים החזיקו מצודה על העורק המסחרי החשוב של הנבטים עד שנת 66 לפסה"נ, ובאמצעותה מנעו את תנועתם של האויבים הנבטים על הדרך שבין חלוצה וצפון סיני.

     

    צעד כזה ניתק את ערוץ הסחר שבין פטרה ונמלי הים התיכון - ולמעשה הסחר הנבטי באזור קיבל מכה אנושה שנטרלה את הסחר בדרך הבשמים למשך כמה עשרות שנים. בשנים האלה התאמצו הנבטים להרחיב את השפעתם דרומה וצפונה מעבר לירדן, כנראה כדי לשבור את המצור שהוטל עליהם על ידי החשמונאים.

     

    השטחים שנכבשו מידי הנבטים הוחזרו להם בסופו של דבר על ידי הורקנוס השני, שביקש לקנות על ידי כך את תמיכתם במאבק שניהל נגד אחיו אריסטובולוס השני על השליטה בממלכת החשמונאים. בין הערים הנבטיות שהוחזרו, יוסף בן מתתיהו מזכיר את אלוסה, כנראה בירת הנבטים בנגב, חלוצה, ועוד מקום עם שם דומה מאוד לזה של עבדת. לאור התגלית בחורבת מאגורה אפשר לשקול מחדש את זהותם של אתרים אלה ברשימתו של יוסף בן מתתיהו.

     

     

     

     

    צילומים: באדיבות רשות העתיקות
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תוכנית מגדל חורבת מאגורה
    באדיבות רשות העתיקות
    גרם מדרגות במגדל עם חדר רחצה
    באדיבות רשות העתיקות
    מומלצים