שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    4 חודשים במעצר בית: רק לישראלים לא סיפרו
    ידיה של התקשורת הישראלית היו כבולות מלדווח על פרשת ענת קם בשל צו איסור הפרסום, אך התקשורת העולמית עסקה בהרחבה בעבירות החמורות שמייחסים לה בפרקליטות

    העיתונות הישראלית יכלה רק לרמוז בעדינות על "הפרשה הבטחונית" שהותרה הבוקר (יום ה') לפרסום, אך מי שנחשף לתקשורת הזרה יכול היה לקרוא בהרחבה על סעיפי האישום נגד העיתונאית ענת קם.

     

    סוכנות הידיעות היהודית JTA דיווחה כבר ב-29 במרס כי קם, ששימשה עד לאחרונה ככתבת בערוץ הברנז'ה של אתר "וואלה!", שוהה מאז דצמבר במעצר בית, לאחר שהואשמה בהדלפת מידע מסווג שאליו נחשפה במהלך

    שירותה הצבאי לעיתונאי אורי בלאו מעיתון "הארץ". הסוכנות דיווחה כי התביעה בישראל מבקשת לגזור עליה 14 שנות מאסר.

     

    ימים ספורים לאחר מכן דיווח גם העיתון הבריטי "גרדיאן" על הפרשה, ופירסם כי הפרקליטות בישראל מייחסת לקם העברת מידע מסווג על מנת לפגוע בבטחון המדינה. במסגרת תפקידה בלשכת אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יאיר נווה, נחשפה קם למסמכים שבהם התיר לכאורה האלוף לפתוח באש לעבר שלושה פלסטינים, למרות שלא היוו סיכון ברור ומיידי לחיילי צה"ל, וזאת בניגוד להנחיות בג"ץ בנושא.


     

    הידיעה שהתפרסמה באתר הגרדיאן 

     

    קם שוחחה עם העיתון ממעצר הבית, אך אמרה שאינה יכולה להתייחס לפרשה. גם פרקליטה, עו"ד איתן להמן, סירב להגיב בשל צו איסור הפרסום. דב אלפון, עורך עיתון "הארץ" שבו פורסמה הכתבה שהסתמכה על המסמכים שגנבה קם לכאורה, אמר כי דיון בבקשה להסיר את צו יתקיים ב-12 באפריל, יומיים לפני מועד תחילת המשפט. לדבריו, העיתונאי שחשף את הפרשה שוהה בלונדון "ויישאר שם ככל הנדרש".

     

    העיתון הבריטי "אינדיפנדנט" דיווח כי בלאו יצא לפני כשלושה חודשים לאסיה ומשם המשיך ללונדון. לטענת העיתון, שהסתמך על מקור ישראלי, בלאו מנהל עם הפרקליטות משא ומתן על תנאי חזרתו לישראל. העיתון דיווח גם כי קם מכחישה את כל החשדות נגדה וכי אם תורשע בסעיף הריגול, היא עלולה להישלח לעונש מאסר ממושך. דב אלפון אמר לעיתון הבריטי: "להארץ יש מסורת של 90 שנות הגנה על עיתונאים מפני לחצים ממשלתיים. העיתונאי שלנו זוכה לכל העזרה שאנו יכולים לספק".

     

    קריאות להסיר את הצו 

    הפרשה עוררה עניין רב גם בקרב בלוגרים יהודים ברחבי העולם וגופים שעוסקים בחופש העיתונות ובחופש הביטוי, ביניהם "הוועד האמריקני להגנה על עיתונאים" אשר קרא לחשיפת פרטי הפרשה. "ישנן יותר שאלות מתשובות, כיוון שצו איסור הפרסום הופך את הניסיון לאמת מידע לבלתי אפשרי", אמר מוחמד עבד אל-דיים, האחראי על אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון.


    הידיעה באתר האינדיפנדנט

     

    גם זוכת פרס פוליצר, עיתונאית ה"ניו-יורק טיימס" ג'ודית מילר, התייחסה לפרשה בבלוג שלה וכתבה כי מטרת שהותו של העיתונאי הישראלי בלונדון היא להימנע מחקירת שב"כ בנוגע למקור אשר הדליף לו את המסמכים. "פרשת קם יצרה אנומליה משלה: מכיוון שפרטי החקירה החלו לדלוף לעיתונות זרה, הישראלים יכולים רק לרכל על העניין. הפרת צו איסור הפרסום תעלה לעיתונות הישראלית בקנסות כבדים ובעונש מאסר לבכיריהם". מילר מציינת כי חלק מפרטי החקירה אינם ידועים עדיין ולדברי מקורותיה נחשבים "לרגישים ביותר".

     

    מילר תיארה את השתלשלות הפרשה מפרסום הכתבה בהארץ ועד הדיווח הראשון על מעצרה של קם, בבלוג "תיקון עולם" המופעל על-ידי הבלוגר האמריקני ריצ'רד סילברסטין. מילר מתארת את הצנזורה הישראלית כקשה ואת בתי

    המשפט ככאלה הנוטים לשתף פעולה עם בקשות מערכת הביטחון לאסור פרסום של פרטי מידע שונים. היא מביאה כדוגמה לכך את פרשת חיסולו של מחמוד אל-מבחוח, בה הסתמכה התקשורת הישראלית על פרסומים זרים.

     

    "לישראל, כמו לארה"ב ברמה הפדרלית, אין חוק המגן על עיתונאים מפני האפשרות שיוכרחו לחשוף את מקורותיהם", כתבה מילר. היא הזכירה את פרשת התשלומים הבלתי חוקיים שקיבל לכאורה אריאל שרון כראש ממשלה, אשר נחשפה ב-2003. העיתונאי ברוך קרא תושאל אז על מקורותיו, אך סירב לחשוף אותם. המקור - עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ' - נחשפה בסופו של דבר בהחלטה אישית שלה, למרות שבית המשפט כבר העניק לרשויות אישור לבדוק את שיחות הטלפון שניהל קרא. 

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים