שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מנגל בסלון: שיפודי פרגיות
    לא חייבים להתנחל באי התנועה הקרוב כדי לחגוג את יום העצמאות כהלכתו. רותי קינן מסבירה איך עושים על האש בגריל הביתי - ונותנת מתכון לשיפודי פרגיות בתיבול אסייתי

    גם אם יום העצמאות הפך כמעט רשמית לחג המנגל הלאומי, אותי לא תתפסו מנופפת על פחמים בחיק הטבע או בגינה על אי תנועה עירוני. ברמת העיקרון, עצמאות בשטח היא לא בדיוק ספל התה שלי ואת הבשר הצלוי שלי אני מעדיפה להשחים על גריל ביתי. למזלי, יש לי שותפים נאמנים הן להימנעות מחגיגות החוץ והן להעדפת ארבעת הכתלים, מזה שנים ארוכות.

     

    זה לא שיש לי משהו נגד בשר הצלוי על גחלים, להיפך. אצל חברים, בחצרות פרטיות, אני מוכנה לקחת חלק פעיל בצליית הבשר עד כלות, ובאמתחתי הצטברו לא מעט מתכונים המתאימים בדיוק למטרות כאלה. אני אפילו יודעת להעריך את ניחוח הגחלים והפחם שאין לחקותו, זה שדבק בבשר שנצלה על מתקן מתאים. אלא שכיצור עירוני בכל רמ"ח ושס"ה, לא מזדמן לי להפעיל מנגל כהלכתו בשטח השיפוט הפרטי שלי. איזה מזל שבמיוחד לשם כך עומדים לרשותי פלאי הטכניקה והטכנולוגיה המטבחיים.

     

    גריל ביתי אינו המצאה חדשה, אבל המודרניים שבהם לא רק משוכללים יותר בביצועיהם ונגישים במחיריהם, הם גם קלים לתפעול ותחזוקה. מתחת לגריל

    בתנור הביתי שלי יוצאים יופי של בשרים מושחמים, אלא שתפעולו מסורבל משהו: את הבשר יש להניח על רשת, כדי שלא יתבוסס במיציו, שכן זהו ייחודה של הצלייה בגריל לעומת אפייה או בישול; מתחת לרשת עדיף להניח תבנית לקליטת מיצי הבשר שלא ילכלכו את דופנות התנור; הפיכת המצלים - שיפודים, למשל - מחייבת הוצאת התבנית ורשת הצלייה שעליה מהתנור. גם הרשת וגם התבנית (למרות שאני מקפידה מאוד לרפד אותה בנייר כסף) מתלכלכות בדרך המחייבת קרצוף נמרץ ויסודי אחרי השימוש.

     

    לפתרון הבעיה המעיקה הזאת עומדים לרשותי היום שני כלים נפלאים, שגם אם אין בהם מהפיכה, הם ממש בבחינת חובה למי שכרוכים אחר בשר צלוי בגריל: מחבת פסים טובה וגריל חשמלי. מחבת הפסים החדשה שלי (ארקוסטיל) מצוידת בחריצים עמוקים ומחופה בציפוי מתקדם, שהופך את הניקוי שלה לאחר השימוש למשחק ילדים. החיסרון שלה הוא שאפשר לצלות עליה רק כמויות מוגבלות בכל סיבוב, ולכן היא אינה מתאימה ביותר לאירוח. כאן נכנס לתמונה הגריל החשמלי (טוסטר גריל של בלה קוצ'ינה), שמשטחיו המתפרקים מצופים אף הם בציפוי דוחה כל כתם. היתרון הנפלא שלו כשמדובר בצליית שפודים או כמות בשר ל-6 סועדים הוא היכולת לאזן את שני חלקיו – העליון והתחתון – למשטח רחב אחד. כך הצלחתי להניח עליו בנוחות רבה כ-30 שיפודי בשר קטנים, ששימשו כחטיפים באירוח משפחתי בסדר גודל בינוני פלוס. 3 שיפודים על מצע של סלט בסגנון אוריינטלי יכולים לשמש מנה ראשונה מצוינת לכל ארוחה.

     

    ביום העצמאות הבא עלינו לטובה אני מתכוונת לחזור על ההצלחה, כתרומה צלויה משלי למאמץ החגיגי ולתפארת מדינת ישראל.


    שיפודי פרגיות (צילום: ירון ברנר)

     

    שיפודי פרגיות בתיבול אסייתי

    המרכיבים (לכ-40 שיפודים קטנים):

    750 גרם פרגיות

    2 צרורות בצל ירוק

    1 פלפל אדום

    לרוטב:

    1/2 כוס רוטב סויה

    1 כוס מים

    2 כפות חומץ אורז (או חומץ רגיל)

    5 כפות סוכר חום

    1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר

    2 שיני שום כתוש

    2 כפיות קורנפלור

     

    אופן ההכנה:
    1. השיפודים: חותכים את נתחי העוף לקוביות של כ-1/2 1 ס"מ. חותכים את החלק הלבן של הבצלים לקטעים של 2 ס"מ. חותכים את הפלפל לקוביות קטנות. על כל שיפוד עץ קטן משחילים לסירוגין חתיכות עוף, פלפל ובצל. 
    2. הרוטב: מרתיחים את הסויה, המים, החומץ והסוכר בסיר קטן. מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל עוד כ-10 דקות, עד שהכמות מצטמצמת. מוסיפים את הג'ינגר והשום ומבשלים עוד דקה. מוהלים את הקורנפלור ב-1/4 כוס מים ומוסיפים תוך בחישה. ממשיכים לבשל עוד 3-2 דקות תוך בחישה מתמדת. מסירים מהאש ומצננים.
    3. כשעה לפני הצלייה, מושחים את השיפודים בחצי מכמות הרוטב מכל הצדדים.
    4. מחממים מחבת פסים, גריל חשמלי או את הגריל בתנור. צולים את השיפודים מכל הכיוונים ומושחים מדי פעם במעט מהרוטב שנותר. את שארית הרוטב יוצקים על השיפודים ממש לפני ההגשה, או מגישים לחוד לטבילה.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים