שתף קטע נבחר

שווארמה: אוכל של מוסכים שאפשר להכין בבית

תאמינו או לא, אבל עד לפני כמה שנים רפי אהרונוביץ' היה בוחר את המוסך שלו לפי האוכל שיש בסביבה. היום הכל כבר השתנה ולכן זו הייתה הפתעה נעימה למצוא מסעדה שמגישה שווארמה משובחת ליד המוסך העכשווי. אז הנה מתכון למי שרוצה להכין אוכל של מוסך גם בבית

פעם, כשהגדולים היו קטנים, הייתי בוחר את המוסכים שלי לפי האוכל שהיה בסביבה. עדיין יש לי געגועים רבים לאותן מסעדות פועלים שמגישות שקשוקה ענקית, חריפה וטעימה שעולה פרוטות, לפני שהיא הפכה למאכל יאפי והגישו אותה במחבת; יש לי גם געגועים לקציצות בקר חרוכות על ספגטי עם רוטב עגבניות מבושל מדי, עם רסק עגבניות עסיס ופפריקה חריפה, עוד לפני שידענו על אל דנטה, סלסה רוזה, פסטה טרייה וכדומה. עם הזמן התקדמנו. את המכוניות לרוב מתעקשים לבוא לקחת לטיפולים, וגם בימים שבעצמי יוצא לי לבקר באיזשהו מוסך, אני מוצא שהדבר הכי קרוב לשם זה סלט בארומה.

 

לפני מספר שבועות הגעתי למוסך בכפר סבא. אגב, אני ממליץ על המוסך של טויוטה, שבלי קשר לרכבים או לאיכות השירות, יש לו את מכונת הקפה הכי טובה מכל המוסכים שטיפלתי בהם. ומי שמכיר את ילדיי יודע שביקרתי בהרבה. "חצי שעה ואתה בחוץ!", הבטיח לי מנהל העבודה חגיגית. הבנתי שזה ייקח לפחות שעתיים והלכתי לחפש: אוכל כמובן.


(צילום: גיל להב)

 

מצאתי מסעדה בשם "איסטנבול" (שם, אגב, שתמיד עושה לי תיאבון). שווארמת הכבש שלהם הייתה מבקר ושומן טלה, כמו אצל כולם, אבל היא הייתה טעימה ופרוסה מצוין. מה שהפתיע אותי, ולכן אני טורח לספר לכם עליו, היא איכות הסלטים במקום. הם אולי נראים בנאליים, כמו אצל כולם, החל מהגזר והכרוב ועד הטחינה והטאבולה, אבל כולם היו טריים מאוד, פריכים מאוד ועשויים מצוין. כל עשר דקות הגיע המלצר והחליף את הצלוחיות שנגמרו. "כבוד", אמרתי למלצר, "על כך שהחזרת לי את האמון באוכל של מוסכים". נראה לי שעד היום הוא מנסה לפענח את המשפט המוזר שאמרתי לו.  

 

כאשר חזרתי הביתה וסיפרתי לחבר'ה שאכלתי שווארמה מצוינת, הייתי צריך להוכיח שאפשר להכין שווארמה גם בבית. קודם כל, חברים, כאן אני מסכים עם אשתי. שווארמה טובה אוכלים בפיתה. זה אולי נראה בסטייל לאכול שווארמה בצלחת, אבל הטעם שונה לחלוטין. ולכן קניתי כ-10 פיתות מהזן התימני, שהן עבות יותר, אווריריות יותר ונפתחות בקלות באמצע, והכנתי שווארמה מבשר בקר ושומן טלה.

 

שווארמה ביתית

המרכיבים (ל-8 מנות): 

1 ק"ג בשר בקר אחורי מנתח שנקרא כף או שייטל, פרוס בעובי של שניצלים דקים ואז חתוך לרצועות

150 גרם שומן טלה חתוך לקוביות קטנטנות

מלח ופלפל שחור

פפריקה אדומה

קורט קינמון

כמון

מעט שמן זית

להגשה:

פיתות

עגבניה פרוסה

1 בצל סגול

עמבה (לא הכרחי)

 

אופן ההכנה:

  1. במחבת כבדה מניחים את השומן למשך 7-8 דקות. בינתיים מערבבים את רצועות הבשר הדקות בתערובת התבלינים היבשים ושמן הזית.
  2. מוסיפים למחבת ועל אש גבוהה מטגנים 6-7 דקות, עד שהבשר משנה את צבעו לחלוטין.
  3. מסירים מהאש. פותחים את הפיתה, מורחים בפנים חומוס מעולה (למשל כזה שנשאר מ-206 או מקלבוני), מוסיפים את השווארמה, פלח עגבניה, בצל סגול קצוץ דק ומי שחייב - יוסיף גם עמבה.

 

גיוונים לשווארמה:
  • אפשר כמובן לעשות טחינה מופלאה ולהוסיף לה, או שלא, יוגורט כבשים, כמו שכולם כבר יודעים.
  • אפשר גם לעשות סלט פלפלים חריפים שחביב עליי במיוחד: קוצצים פלפלי שיפקה כבושים לטבעות בלי החלק של הגרעינים. קוצצים טבעות בצל ירוק בשפע, שופכים על הכל שמן זית ומיץ לימון ומערבבים. היחס, כמו בכל מתכון עממי, לפי החוש ורמת הכאב שאתם מסוגלים לשאת.
  • עוד אפשרות היא סלט עגבניות טורקי: 6-7 עגבניות חלוטות, קלופות וחתוכות לריבועים, 1 פלפל חריף טרי קצוץ דק, 2 כפות רוטב רימונים, 2 כפות שמן זית, מלח ופלפל שחור, חצי לימון. מערבבים היטב, משרים במקרר למספר שעות ולפני ההגשה מטפטפים מיץ לימון טרי.

 

  • איסטנבול, רחוב התע"ש 24, אזור התעשיה כפר סבא 09-7670307.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
צילום: נמרוד גנישר
מומלצים