שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לשמוע את שקשוק הקרונות: ביקור בתחנת אלרואי
    דודו דיין קפץ לביקור חפוז בתחנת רכבת העמק ששוחזרה על גדת הקישון, והזכיר לנו ימים נשכחים ותוססים, שבהם הנוסעים עלו עם החבילות, העזים וכדי החלב

    איפה, איפה הם הימים ההם, שאנשים נאבקו על זכותם להקים יישוב, והמלה נאבקו אינה לתפארת המליצה אלא נאבקו ממש. הנאבקים היו מעולי כורדיסטן, שלפני 75 שנה ביקשו להתיישב והמוסדות המיישבים, כמה מוזר, סירבו.

     

    לא טרחתי לחקור למה סירבו, אבל להגיע למכות? למהלומות? הם יצאו להפגין מול משרדי הקרן הקיימת בירושלים, ומנחם אוסישקין הזעיק את המשטרה כדי לפזרם. אחדים מהם נעצרו למשך לילה אחד, ורק לאחר הפגנת הכוח הזאת הורשו להתיישב על אדמות חרתיה (מהשיר "אדמה אדמתי" של אלכסנדר פן), שלמרגלות קריית טבעון של ימינו. זו הייתה ההתחלה של המושב אלרואי, שהשתרע משני צדיה של מסילת רכבת העמק המיתולוגית, שחיברה מאז 1905 בין חיפה לבין המסילה החיג'אזית דמשק-מכה שבמזרח הירדן.


     

    היה הייתה רכבת. השחזור הססגוני בתחנת אלרואי

     

    מושב אלרואי זכה לתחנת רכבת משלו, שראתה ימים טובים. מים רבים זרמו (ועדיין זורמים) בנחל קישון, המתחרז יפה עם פישון. היי, רגע, לא להתנפל. פישון היה אחד מארבעת הנהרות בגן עדן, שהכתוב מספר עליו: "...פישון, הוא הסובב את כל ארץ החווילה אשר שם הזהב" (בראשית ב', י"א).

     

    זהב לא נמצא (עדיין) באלרואי, אלא אם מתכוונים ללבותיהם של המתיישבים הראשונים. רק הוותיקים עוד זוכרים את חוויות הנסיעה עם החבילות, העזים וכדי החלב, ואת המעשיות המשעשעות שעטפו את רכבת העמק. רק בני ה-100 עוד זוכרים את החיילים הטורקים ואת בעלי בריתם הגרמנים במלחמת העולם הראשונה; את חיילי הצבא הבריטי שכבש את הארץ והקים את פלשתינה (ארץ ישראל).


     

    הוותיקים עוד זוכרים את המעשיות המשעשעות שעטפו את רכבת העמק

     

    בניהם של הראשונים היו עדים לגסיסתו של הקו, בעקבות הקדמה ושינוי רוחב המסילה. ואז, לאחר אירועי מלחמת העצמאות, חדל קטר 70-400-14 מלגנוח בענני קיטור. ב-1952 חדל שאון שקשוק גלגלי המתכת וצריחות צופר הקיטור. שקט ירד על העמק, עד ש...

     

    הנוסטלגיה העירה את העמק מתרדמתו

    כפר אלרואי נכלל היום כשכונה בתחום השיפוט של קריית טבעון. תושביו שקעו באלמוניות מבורכת. הכרוניקה מתעלמת מהם, אם יש שם שערוריות עסיסיות הן אינן תופסות כותרת. עוד רגע והעבר יחמוק אל מעוז השכחה במרתפי הארכיונים, אלא שלפתע העירה הנוסטלגיה את העמק מתרדמתו. הגעגועים לרכבת העמק צלצלו בפעמוני הזיכרון. כבר מדברים על חידוש המסילה והקו.

     

    המועצה לשימור אתרי מורשת גייסה את ידידיה עתירי הממון והיא מותחת פנים לתחנות השונות, וראשונה בהן, בעמק, זו של כפר יהושע.

     ההתחדשות העלתה את אלרואי לתודעת המטיילים. תחנת הרכבת ההיא, מ-1936, שנרדמה מאז 1952, שוחזרה כעבור 44 שנים, ב-1996. אנשי אלרואי שאהבו את מורשתם הם שיזמו וגייסו את האמצעים ואת המומחים.

     

    בניגוד למגמה שבה שימור העבר נועד בעיקר לצורכי תיירות והרחבת מעגל הפרנסות, כאן לא תמצאו אפילו קיוסק אחד לרפואה. כאן תמצאו תחנה סמלית, לוחות זמנים של פעם, קרונות שנצבעו מחדש ועוצבו בהומור מרומז ועדין, ואם תרחרחו מעט תגלו ניצנים של תקווה ששוב ישעטו הקרונות בין חיפה לצמח, ואז - אולי - תושבי אלרואי יתגעגעו לשקט שהיה וגז.

     

     

     

    צילומים: דודו דיין, טבע הדברים
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דודו דיין, טבע הדברים
    הקרונות ישובו לשעוט בין חיפה לצמח?
    צילום: דודו דיין, טבע הדברים
    מומלצים