ציון "מספיק בקושי" לכבוד האדם בישראל

מה הייתם עושים אילו נתקלתם במעשה בריונות של חזק על חלש? אם הייתם עדים לפגיעה בגופו, בנפשו ובכבודו של אדם קרוב אליכם או זר? ילד או מבוגר? אשה או גבר?

סקר דעת קהל בוצע לאחרונה ביוזמת עמותת "בין אדם לאדם" באמצעות  מכון דחף, במטרה לבחון את עמדות הציבור לגבי מידת השמירה על כבוד האדם בחברה הישראלית. התוצאות מבטאות תמונה עגומה:

• 95% מהציבור בישראל מייחסים לשמירה על כבוד האדם חשיבות רבה או רבה מאוד. עם זאת, הציון הכללי שנתן הציבור למצב כבוד האדם בישראל הוא 5.5 בסולם 1 עד 10, כלומר, מספיק בקושי.

•  40% מהמשיבים ענו כי חל שינוי לרעה בשנים האחרונות במצב כבוד האדם בישראל.

• בבתי הספר - 50% מהמשיבים סבורים כי תלמידים אינם מכבדים את מוריהם.

• 30% מהמשיבים סבורים כי רמת השמירה על כבודם של הקשישים היא נמוכה או אפסית.

• 41% מכלל העובדים דיווחו על שכיחות תופעות של פגיעה בכבוד האדם במקום העבודה שלהם במידה בינונית ומעלה. מתוכם, ערבים יותר מיהודים (72% למול 36%).

•  43% מהמשיבים חושבים כי כבוד החולה נשמר בבתי חולים במידה בינונית, ו- 17% במידה נמוכה או כלל לא.

•  51% מעריכים שהשוטרים מכבדים את האזרחים במידה בינונית. רבע (25%) סבורים כי השוטרים מכבדים את האזרחים רק במידה מועטה או כלל לא (מתוכם, אחוז העולים החדשים גבוה פי 2 מאחוז המשיבים הותיקים).

•  רק 16% מכלל הציבור חושבים שחברי הכנסת שומרים, במסגרת תפקידם, על כבוד האדם במידה רבה או רבה מאוד

•  רק 6% מכלל המרואיינים אומרים כי הנהגים בישראל שומרים על כבודם של הנהגים האחרים במידה רבה או רבה מאוד.

"כבוד האדם אינו רק ערך שראוי לשאוף אליו, אלא הוא חלק הכרחי ממציאות חיים הוגנת, בה יש ערך לעבודה של אנשים, ולקולם" מסביר יו"ר עמותת בין אדם לאדם אלוף הר אבן. "בחברה מתוקנת חייב להיות מוסכם שלא ניתן לפגוע בנפשם או בגופם של הבריות וישנה חשיבות לשמירה על כבוד האדם של כל אדם, באשר הוא אדם".

אנשי "בין אדם לאדם" מספרים בגאווה על תהליכים שעברו בתי ספר בתל אביב, ג'לג'וליה ואופקים, שבחרו להתחייב לתהליך מערכתי ומתמשך של תרגום ערך כבוד האדם להתנהגות יומיומית, ויצרו לדבריהם,

אקלים חדש: "תקשורת אחרת בין מורים להנהלה ובין מורים לתלמידים; מנגנונים מכבדים לטיפול באירועי אלימות לצד טקסים המוקירים התנהגות חיובית; עלייה בשביעות הרצון של מורים בבית הספר; הפחתת אלימות ועוד".

אסף גפן, מנכ"ל העמותה. מוסיף "תהליך תרגומו של ערך כבוד האדם להתנהגות יומיומית בבית ספר או בארגון, אינו קצר או פשוט. זהו תהליך הדורש את מחויבות ההנהלה ואת שיתוף הפעולה של צוות העובדים. במהלכו, מוארים צמתי חוסר הכבוד בארגון, נרקמת שפה משותפת והצוות יוזם מנגנונים שונים בהם יוטמע כבוד האדם כחלק מחיי הארגון. הנקודה הכואבת בתהליך היא ההבנה שהשינוי צריך להתחיל בנו ובארגון כולו ולא בחינוך האחרים".

"מצב כבוד האדם בחברה הישראלית אינו עובדה מוגמרת" מסכם הר אבן "עמותות וארגונים חברתיים וחינוכיים צריכים להמשיך ולהשקיע משאבים בפרויקטים של הסברה, חינוך ושינוי, אשר יוסיפו כבוד בזירות השונות ויאירו באור חדש את המציאות הישראלית".