מה שעובד בכוח. שיטת צבי בר

הוא מכנה את חברי המועצה שלו "מחבל", "טמבל" ו"אומלל", ושלח אחד מהם "לבדוק חום בטוסיק של כלבים". הוא מאמין בבנייה לגובה, וסופג ביקורת על ימין ועל שמאל מהארגונים הירוקים. הוא שולט ביד רמה בוועדות התכנון, ובטוח "בעזרת השם", שגם פרשת השוחד החדשה תיגמר ללא כתב אישום, בניגוד למה שטוענת המשטרה. רק אל תשלחו אליו מפגינים - מאבטחים ידאגו לסלק אתכם. כך זה עובד אצל ראש העיר רמת-גן, צבי בר.

יום שלישי השבוע, 9:30 בבוקר, שכונת רמת השקמה בדרום העיר. בין איצטדיון וינטר לגדרות הספארי, במרחק לא רב מהכניסה לפארק הלאומי, מגיחה משאית קטנה, עמוסה במוטות ובמסגרות אלומיניום. היא נעצרת במגרש ריק, במקום בו עד לפני שבועיים ניצבו אולם כדורסל קהילתי ובריכת שחייה קטנה, ששירתו את ילדי ותושבי השכונה עוד משנות ה-80.

למקום הזה יש תכונה בולטת אחת: זה אחד משטחי הנדל"ן היותר יקרים בגוש דן, בין היתר בשל הסמיכות לפארק. על רקע החורבות, נקבע שלט חדש ובוהק בצבע אדום, שמבשר על הקמתו של "אור הפארק" - מגדל מגורים חדש.

באותה השעה ממש מנסח בר את הודעתו המיוחדת לתקשורת, בה הכריז כי מעולם לא קיבל שקל שוחד, וכי איש המפתח שהוביל לפתיחת החקירה הוא "חולה נפש". את אריה מזרחי, כדורגלן מכבי תל-אביב בשנות ה-70, שגדל כילד על הבלטות באותו מגרש שאינו עוד, זה לא משכנע. מזרחי, שהתמודד בבחירות האחרונות על מקום למועצת העיר ברשימה שהיום מהווה אופוזיציה לבר, ניהל בשנים האחרונות מאבק למניעת שינוי יעוד המגרש, שכונה "בית דוד", על שמו של החייל דוד קוגן שהוריו תרמו להקמת מתנ"ס במתחם.

"מצער אותי", הוא אומר בכאב, "שדווקא בימים האלו, כשנחשפת פרשת השחיתות של מגדל התמרים ('סביון טאוור'), לא הצלחנו למנוע את ההריסה של אולם הכדורסל והבריכה". מהבריכה שמולאה באדמה, נותרה עדיין קשת כניסה מבטון, שריד אחרון שעוד עומד על תילו. "תסתכל על הרצפות של האולם, ושרידי הפרקט שנתלש", הוא מקונן. "שנים זה שימש את ילדי השכונה". לפתע מגיע למקום עובד עירייה על קטנוע, שמביט בשלט החדש ומסנן לעברנו: "מה זה? זה ייקח לתושבים המסכנים האלה את כל האוויר והשמש. הם יותר לא יראו את האקליפטוסים והנוף".

"מערכת לא שקופה ולא דמוקרטית" מאשרת מגדלים

מאז נחשפה הפרשה החדשה, נדמה כאילו כל רמת-גני שברחובו יש אתר בנייה חושד במעשים לא כשרים. בר, יש להדגיש, כרגע רק חשוד, ובכל זאת, התחושה ברמת-גן היא שתאוות הנדל"ן העירונית שוברת שיאים חדשים, לפעמים על חשבון רווחת הציבור - כמו במקרה של אולם הספורט שהיה ואיננו ברמת השקמה, במקרה של מועדון הקשישים שבמקומו הוקם "סביון טאוור", כפי שנחשף ב-ynet, או במקרה של השטח הירוק ברחוב שועלי שמשון, שתושביו הפגינו השבוע נגד בניית שלושה מגדלי מגורים על חשבונו.

עוקרים עץ ברחוב שועלי שמשון (צילום: ד"ר אבי ליליאן)

התחושה שקדחת המגדלים בעיר לא ניתנת לעצירה, זועקת גם מפיהם של הארגונים הירוקים. "הבעיה היא שכל המערכת שמקדמת את המגדלים בעיר היא מערכת לא שקופה ולא דמוקרטית, וזה שילוב קטלני", טוען יו"ר התנועה הירוקה ותושב העיר, ערן בנימיני. "לא פעם ולא פעמיים רצינו להשתתף בדיוני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הגענו לאולם, וראינו שאת הכסאות תפסו עובדי העירייה, במקום תושבים שרצו להתנגד לתוכנית. זו טכניקה שחזרה על עצמה, וכך המערכת נרקבת ומתנוונת".

לדבריו, לעיר אין תוכנית מתאר כוללת, והדבר "מנוצל היטב" על-ידי היזמים - בעוד העירייה גוזרת קופונים. "אין לנו התנגדות למגדלים", הוא מבהיר, "אלא לאיפה ואיך בונים אותם".

בחברה להגנת הטבע הקימו לאחרונה פורום של תושבי רמת-גן, במטרה לסייע להם להתמודד מול ועדות התכנון. "יש אצל תושבי רמת-גן תחושה שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים", מסביר האדריכל ומנהל אזור תל-אביב בחברה, גיא נרדי. "התחושה היא שהבנייה לגובה נעשית לפי תכנון נקודתי ולא לפי תוכנית כוללת - מה שגורם לתחושה של מחסור בתשתיות, דרכים, וממוסדות חינוך ותרבות לתושבים".

גם באגודת "אדם טבע ודין" נזעקים מול המגדלים ההולכים וצומחים, ואף שיגרו לבר עצמו מכתב מחאה לפני כחודשיים, בו קבלו על כך שהבנייה לגובה בעיר "מתעלמת מההשלכות הסביבתיות והחברתיות". לפי נתוני הארגון, בעיר יש כיום 2,700 דירות במגדלי מגורים, מהם כ-480 דירות מעל קומה 16 שנבנו בשנים האחרונות. אבל זו רק ההתחלה: מקודמות תוכניות לעוד כ-6,800 דירות, מהן כ-2,900 מעל לקומה 18. נכון להיום, עוד 51 מגדלים מתוכננים לקום בעיר (19 מהם כבר אושרו), ולפי נתוני הארגון, יותר ממחציתם חורגים מהמתחמים המיועדים לבנייה לגובה.

"לפעמים ציפיתי שתבוא משטרה להוציא אותו"

הטענה לחוסר שקיפות בוועדות התכנון ברמת-גן מקבלת ביטוי בתיעוד הדיונים, או יותר נכון - בחוסר התיעוד. רק בשנה האחרונה התחילו בעירייה להקליט את הישיבות. עד אז, רשמה פקידה מטעם העירייה את תוכן הדיונים במחברת. ההקלטות, אגב, לא עושות רושם על בר: לפי עדויות שונות, במהלך הישיבות הוא דרש כמה פעמים מהמקליט לעצור את ההקלטה כדי לומר את דבריו. בעיריית תל-אביב, לשם ההשוואה, ניתן לקבל את הקלטות דיוני הוועדות, ואף להיות נוכחים בהן.

רחוב אחד העם. פעם היה פה אולם כדורסל (צילום: עופר עמרם)

מי שנכח באותם דיונים, מעיד כי מדובר במופע של איש אחד - ראש העיר, שמונע כל ביקורת. "הוא איים עלי בתביעות ובישיבות הוועדה זכיתי ממנו לקיתונות של קללות", מספרת מתכננת הערים ענת ברקאי-נבו, שכיהנה במשך חמש שנים, עד לאחרונה, כחברה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. "הכוחניות שלו הייתה לא פשוטה להתמודדות, אבל לא רק אני עשיתי לו חיים קשים. הוועדה הייתה מכשיר מצוין לשליטה ולפיקוח. לפעמים ציפיתי שתבוא משטרה להוציא אותו".

המוניטין שצבר לעצמו בר כראש עיר בוטה וחריף מקבל ביטוי במקום שבו דווקא יש תיעוד זמין - ישיבת מועצת העירייה. לא חסרות דוגמאות: בקיץ שעבר, למשל, במהלך דיון בנושא קו מתח חשמלי בעיר, שלח בר את חבר האופוזיציה, הווטרינר ד"ר אבי ליליאן, "לבדוק חום בטוסיק של כלבים". בישיבה בספטמבר, כינה את אותו ליליאן "אומלל", ולחבר מועצה אחר, יהודה סגל, קרא "מחבל". חודשיים לאחר מכן, זכה ד"ר ליליאן לכינוי חדש: "הטמבל הכי גדול שאני מכיר". במקרה הזה, יש לציין, בר התנצל בסוף הדיון, לא לפני שחזר על המילה טמבל בווריאציות שונות שש פעמים: "אני מצטער, אני חוזר בי. אני מנהל את העיר - ואתה עדיין טמבל". סגל אמר השבוע ל-ynet: "התרגלנו כבר לזה, וזה לא משהו יוצא דופן".

עוד קצת על דרכיו של בר, ניתן ללמוד מההקלטות הבאות מדיוני מועצת העירייה. באחת רומז בר לגבי עיסוקו של חבר המועצה ישראל זינגר במקצוע העתיק בעולם, ובשנייה הוא מכנה את סגל "מסכן", ונענה בצורה אף יותר עסיסית.

ראש העיר חולון, מוטי ששון, שיושב לצד בר בוועדה המחוזית, מסנגר על בר: "חברי הוועדה לא מתרגשים ממנו, כי יש להם רוב. גם אני לפעמים מתעצבן ומעיר, אבל כל אחד עם סגנון הדיבור שלו. לא שמעתי אותו מקלל, אבל כן הוא דיבר לפעמים לא יפה. אם יש כמה סעיפים כאלה או אחרים שהוא חושב שהם עקרוניים, אז הוא מדבר מכל הלב ובצורה בוטה. למעלה מ-90 אחוז מהזמן הוא נינוח ובסדר גמור. הוא מקצוען בתחום ומקבל הרבה החלטות ענייניות. לעשות אותו בנאדם ברוטאלי זה לא נכון, במפורש לא, ויוצר לו עוול. לפעמים הוא רואה שאנשים מתעסקים בשטויות, ואז הוא אומר את הדברים בצורה בוטה. הוא ראש עיר שנחקר הכי הרבה, והכי הרבה תיקים נסגרו נגדו. בר חסיד הבנייה לגובה, נגד מגרשי חניות. זה לא חריג וזוהי תפיסת עולמו".

תגובת העירייה: פיו ולבו של בר שווים

מהעירייה נמסר בתגובה: "באשר למזג רוחו ושל ראש העיר: צבי בר ידוע כמי שפיו ולבו שווים ותמיד אומר את אשר על ליבו לטוב ולרע. לגבי חילופי קרקעות ברחוב אחד העם (שכונת השקמה): את ראש העיר מעניינת רק העיר רמת-גן ואיכות חייהם של תושביה. מסיבה זו הוא מסייע מאז ומתמיד לקדם כל יוזמה בעיר - אם זו מניבה הכנסות שחוזרות בהשקעה למען תושבי רמת-גן וכך ימשיך לעשות גם בעתיד. המגרש בהר נפוליאון היה מגרש בבעלות פרטית ויועד למגורים. ראש העיר הודיע כי בשמורת הטבע הזו של הר נפוליאון לא יבנו בניינים. על כן נערכו חילופי שטחים: המגרש בהר נפוליאון ומגרש נוסף ברמת שקמה (שהיה של מינהל מקרקעי ישראל ועליו נטוע גן פיקוסים) הפכו לשטחים ירוקים בבעלות העירייה בתב"ע. במקום זה ניתנו שני מגרשים ברחוב אחד העם – אחד למינהל והשני לבעלי הקרקע בהר נפוליאון.

נושא חילופי השטחים נידון בוועדה המחוזית ובוועדות הערר לאחר שנערכו בדיקות שמאיות וכלכליות ואושר. הוועדה ציינה כי "התוכנית מפנה שטחים בעלי ערכי טבע המיועדים במצב הקיים לבנייה, לטובת שטחי ציבור פתוחים ומכאן חשיבותה הציבורית הרבה ".

אולם הספורט, הבריכה וחדרי החוגים (מתחם בית דוד) ברחוב באחד העם, היו הרוסים. הבריכה לא פעלה לפחות 15 שנה מכיוון שהייתה מסוכנת, לפני 10 שנים הוכרז מבנה אולם הספורט גם הוא כמבנה שאינו ראוי לשימוש. יש להדגיש כי לפני פחות משנה נחנכה בשכונה בריכת שחייה חדשה, אולם ספורט חדיש ומודרני קיים בבית הספר נטעים, ואולם זיסמן ומגרשי הספורט החדשים אשר נחנכו בשנה האחרונה משמשים גם הם את תושבי השכונה".

לגבי הטענות לחוסר שקיפות ובנייה לגובה ברמת-גן: "ניסיונותיהם של הארגונים הירוקים לעלות על גל התקיפות נגד ראש העיר, מבישים. עובדי העירייה משתתפים בישיבות המועצה עקב תפקידם. הקלטות ישיבות ועדת בניין עיר מתבצעות באופן שוטף, בפעמים הבודדות

 שהופסקו היה זה אך ורק על מנת לשמור על כבודם ועל צנעת הפרט של אנשים בהם דובר. לגבי נתוני אדם טבע ודין: הגדלת הצפיפות והבנייה לגובה היא מהלך ירוק ביותר אשר ייתן תשובה לביקושים הגדלים והולכים למגורים במרכז הארץ, יוזיל את עלויות הדיור, יאפשר התחדשות עירונית, התחדשות אזורי בינוי ישנים, כניסת אוכלוסיה חדשה וכמובן יאפשר יצירת שטחים ציבוריים של גינות וריאות ירוקות – ויוסיף לשטחים הירוקים של רמת-גן, המשתרעים כבר כיום על רבע משטח העיר. בניגוד לאינטרסים שאולי עומדים מאחורי הארגונים הירוקים, האינטרס היחיד המוביל את עיריית רמת-גן הוא איכות חייהם של תושבי העיר.

לגבי ההפגנה ברחוב שועלי שמשון: התנגדויות התושבים נשמעו בוועדה המחוזית והיא זו שאישרה את התוכנית כדת וכדין".