חוצפן, גם לאשה מעשנת יש אישיות שלמה

נכון שבמערכת יחסים ארוכת טווח, כשאחד מבני הזוג ממשיך לעשן והשני מפסיק או לא עישן מלכתחילה, הדבר עשוי להפריע וחשוב לקחת אותו ברצינות. זה נכון לגבי כל הרגל רע שעלול לפגוע בבריאות של בן הזוג ושל הסובבים אותו אם יימשך לאורך זמן ובתדירות גבוהה, ואיני מקלה בכך ראש.

אבל לוותר על מישהו או מישהי מראש, כשהסיבה היחידה לוויתור היא "את/ה מעשנ/ת" בעוד כל שאר הסימנים הצביעו על פוטנציאל וחיבור אדיר, נראה לי מגוחך, מקומם ובלתי נסלח.

אני מניחה לפי הכינוי שבחר "חוץ פן", מחבר הטור את מעשנת? בשבילי את כבר לא קיימת, שהוא ידע שלא כולם יסכימו איתו. אבל האופן בו בחר להביע את עמדתו עורר בי התנגדות שהנה מעבר לחילוקי דעות וטעמים שונים. הוא עורר בי זעקה על כך שבימינו אנו, כשחשבתי שכולם וכולן כבר מודעים לכך שנשים וגברים הם שונים, אך שווי ערך, בא מישהו ומתבטא כמוהו באופן שמבזה את העומדות מולו, בלי לחשוב שעשה כל רע.

לנשים אין פין, וזה נורא מפחיד

קודם כל, חבל לי שבשם עיקרון של "לא יוצאים עם מעשנות" אפשר לפסול בבת אחת משהו שהרגיש כל כך טוב ונכון. מה גם שלא כל מי שמעשן הוא בהכרח קיטור מהלך. במקרה הזה, הבחורה הדליקה סיגריה רק אחרי שעות ארוכות שבילו השניים יחדיו. אז למה להניח מראש שהיא לא תצליח להיגמל לעולם?

עוד דבר, אם זה כל כך מפריע לאחד שהשנייה מעשנת, אפשר לשאול זאת על ההתחלה, כבר לפני הסמול-טוק הראשוני, ולחסוך לשני המחפשים בזבוז זמן וכאב לב. עם זאת אדגיש שוב – עישון הוא אמנם לא הרגל בריא, אבל ההוא לא משליך על כל האדם השלם, וזו בדיוק הבעיה כאן. לדעתי, חוץ פן פסל את הבחורה, כי הוא לא מסוגל לראות בה אדם שווה ערך אליו.

כשלומדים קצת פסיכולוגיה, מגדר, או בעצם כמעט כל דבר הומאני, נתקלים בתיאוריות שמסבירות כיצד גברים רואים באשה לא משהו שווה אליהם, אלא מעדיפים לראות בה סמל למטרות מין, משהו שהוא קצת יותר מחפץ. גברים כאלה מעדיפים להתמקד בחלקים ספציפיים ממנה ולפנטז על לראות ולגעת לה בשדיים, בשפתיים, ולפעמים גם בגרביונים ובנעלי העקב, ורק לא לראות אותה כמכלול שלם.

למה? במילים פשוטות זה קשור לילדוּת שלהם, לשלב הזה בו הם מבינים שאמא, וכל אשה אחרת, היא לא כמו גבר, אין לה את האיבר הזה שלפעמים נראה שחלקם מתעקשים לחשוב איתו במקום עם המוח. וזה מייצר אצלם פחד. איך יכול להיות שיש בעולם כאלו שהם חסרי פין? שהם לא בדיוק כמוני, אלא שיש בהן חמוקיים, גומחות וחורים במקום פלוס אחד מוביל?

אני גם לא כועסת שהכותב שפסל אשה על עישון הסתכל לה על החזה, העיניים וצבע העור ולכן התחיל איתה. זה בסדר, אם לבשתי מחשוף, אני כנראה רוצה שתסתכלו עליי. אבל אני כן כועסת עליו, שהוא לא הצליח לחבר את העיניים, השדיים, העור המהמם והסיגריה לאישיות אחת.  

מבחינתו, אין לה יכולת להביע דעה משל עצמה

הסיבות לוויתור על הבחורה היו פחד מכך שאם הם ימשיכו לצאת ויהפכו לזוג אמיתי היא תהיה אם ילדיו ואז תמות מסרטן. הוא אפילו ציין שהיא נראתה לו בבת אחת כמו רוח רפאים, כמו משהו שהולך להיעלם.

אם נניח בצד את החרדות, מוצדקות יותר ופחות, הכותב לא הסכים לשמוע מה יש לבחורה לומר בנושא. הוא דיבר עליה גם במונחים של אשת שיחה, אבל גם הרבה בתיאורים של איברי גופה השונים והתפעל מכך שהיא גומרת מהנרתיק איתו - ואפילו פעם אחת לא תיאר את דמותה השלמה, כמישהי אחת שיכולה לחשוב בכוחות עצמה.

כשהיא כן הביעה דעה נחרצת ומנוגדת למה שהוא חושב, כשאמרה שתפסיק לעשן, הוא גייס לטובת הנחישות שלו דעה מוצקה: נשים לא יכולות להפסיק לעשן, מפני שהן מפחדות להשמין. הדעה שנקבעה על ידי, איך לא - גבר שמעשן.

חבל לי על הבחור. באמת. הוא ניסה להתרכז בבחורה שמולו כאשה שלמה, כמישהי שיודעת לדבר על דברים מופלאים, שיש לה דעה משלה, ושהסקס איתה מעולה. אבל ברגע שגילה סיגריה בקצות אצבעותיה - זהו. היא חזרה להיות סתם משהו שאפשר לוותר עליו בזכות איזו אג'נדה גברית שחושבת שהיא יודעת על נשים הכל, ומובן שכל הנשים הן אותו דבר.

החלטיות כזו היא שטחית, ולפסול מישהי על סמך משהו אחד בלי לתת לה אפשרות להתגונן מוכיח שהאדם שמולה לא רואה אותה, אלא רואה בה כלי לסיפוק מטרה. היא כאשה ועמדותיה לא היו חשובות מספיק, כי היא נקבה שמחזיקה סיגריה, ולא זכר שיכול להפסיק מתי שהוא רוצה.

אני מקווה בשבילו שימצא מתישהו בחורה שתגרום לו לראות את כולה ולא רק את מה שהיא מדליקה בקצות אצבעותיה. נשים הן עגולות ובעלות נקב נוסף, גברים הם מסוקסים (לעיתים) ובעלי איבר בולט. אנחנו שונים, אבל זה לא אומר שרק לאלו בעלי האיבר מותר להחזיק דברים קטנים שדומים לו בין שיניהם ולהוציא מהם עשן, בלי שייפסלו על הסף.