"מחתרת הבושה" מציגה: החירטוט כנרטיב

הוא משתמש במצלמה כנשק. עוקב ומתעד כיצד ירושלים - הבירה היפה והפיוטית, מאבדת את צביונה המקורי, איך טלאי על טלאי של מבנים ויוזמות ארכיטקטוניות מחרבות את הנוף ההיולי ומקלקלות את היופי. וזה לא רק הולילנד. 62 "מוקדי בושה" יצר יורם אמיר - מפקד "מחתרת הבושה" והקדישם למחדלי בנייה שונים בירושלים - גשר קלאטראווה, מתחם ממילא, עיר דוד, תחנת הרכבת הישנה, השוקניון ורבים אחרים. 

"אם בוחנים את ירושלים רק מזווית של ארכיטקטטורה אז ברור שצעדנו אחורה, העיר היא ברובה גושים גדולים של שיכונים לבנים שלא קשורים בכלל לסגנון ולאופי של הבנייה בירושלים" מסביר אמיר,"פעם היינו נוסעים לעיר העתיקה, היינו רואים את המנזרים מצד שמאל ואת בריכת הסולטן מצד ימין, עכשיו עיר דוד - שכולם גרים בחוץ לארץ והתריסים סגורים - סגרה עלינו מצד ימין, הקניון סגר עלינו מצד שמאל ובעצם אתה רוצה ליהנות מהיופי של ירושלים אתה צריך לעבור בתרבות צריכה בזבזנית". 

כולם לומדים לצייר את הקשתות - אבל בונים מרובעים

"בירושלים באופן בולט ובוטה אפשר להגיד שאנחנו ממש שמחסלים את כל האופי המיוחד שאליו התגעגענו במשך אלפי שנים", מוסיף אמיר בצער. "ברור לגמרי שבאיכות המוצר, בתרבות הצריכה, בבזבזנות,

 בראוותנות, בשחצנות, כל-כך הרבה דברים שהם פשוט מן עיסה דביקה של תהליך לא מדויק, וברור שהארכיטקטורה היא רק מראה חברתית ולמעשה הבעיות, החולי הוא "חולילנד" חולי חברתי בעצם בהרבה תחומים".

ב"מתחרת הבושה" אמיר הוא המפקד ולוחם. התערוכה היא כלי אותו יצר כדי להשפיע, לשנות. כשיש צורך מתגייסים אד הוק לטובת פעילות "המחתרת", עשרות בני משפחה, חברים טובים ותומכים, ומסייעים ביצירת תערוכות ביקורתיות במקומות לא צפויים, בנסיון מתמשך להביא לשינוי חברתי.

• ניתן לצפות ביצירותיו בגלריה "שודדי י-ם" בניסים בכר 39 ירושלים, או להצטרף להרצאות וסיורים בעיר, בתיאום מראש בדוא"ל yoramamir@yahoo.com . לפרטים נוספים לחצו כאן .
• צפו בכתבה הראשונה בסדרה - אקטיביזם ואסקפיזם במסיבת מחתרת בבירה  .
•  הצעות לנושאים לכתבות נוספות בסדרה אפשר לשלוח ל - shlomit-sh@y-i.co.il