שתף קטע נבחר

סבלנות אחותי, אל תתפשרי, פשרה זה רע

היצע הבחורים הטובים, בניגוד למה שנהוג לחשוב, הוא רחב למדי. אבל תמיד הרגשתי שמשהו חסר, תכונה ערטילאית שלא ידעתי לנקוב בשמה תמיד נעדרה מאותם בחורים, ועד שהכרתי את מי שהיום בעלי (להלן "מאמי") לא הבנתי במה מדובר

כתבתי בעבר שהיחס לנשים הוא כאל מעדן חלב עם תאריך תפוגה. בניגוד לגברים, שכביכול משביחים כיין עם הגיל, נשים משולות למאכל המחמיץ עם הזמן. בהמשך למחשבה זו, ככל ש"תאריך התפוגה" מתקרב, לכאורה אל להן להתעקש על מחיר מחירון, כי אם להציע עצמן במחירי מבצע ובהנחות סיטונאיות לכל מי שרק יסכים לקבלן. או במילים אחרות - להתפשר.

 

במהלך שנות רווקותי שקלתי להתפשר לא פעם ולא חמש. הצעות תמיד קיבלתי, ואם הייתי ממש רוצה יכולתי לעמוד תחת החופה כבר בגיל 25. אבל דווקא חתונתי בגיל מאוחר יחסית ליתר חברותיי (31) חיזקה בי את המסקנה שפשרה - זה רע!

 

נגה דולבק העלתה בטור שלה שהתפרסם אתמול את החשש שבשלב כלשהו בעתיד תיאלץ להתפשר ולהינשא לגבר שעל אף מעלותיו הרבות, היא אינה חשה כלפיו את אותה האהבה שהיא חושבת שיש לחוש כלפי בעל. חשש זה התעורר אצלה לאחר סיום קשרים עם בחורים נחמדים וטובים שהתייחסו אליה יפה. החשש הזה זכור לי היטב מימי רווקותי והוא ניזון מהחשש האישי להישאר לבד, בעיקר בתקופת הקיץ רוויית החתונות, אבל בעיקר מחששות הסביבה הקרובה, המבוטאים בקול רם.

 

הוריי וחברותיי תמיד התפלאו כשהודעתי על פרידה מהבחורים המקסימים ששודכו לי ומיהרו למנות את מעלותיהם הרבות. אותם "לשעברים" אכן היו אנשים טובים ומוצלחים ולא נזקקתי לתזכורת או לתרשימים כדי להבין שמדובר בגברים איכותיים שנשים רבות ישמחו לארח במיטתן, ואפילו תחת חופתן. היצע הבחורים הטובים, בניגוד למה שנהוג לחשוב, הוא רחב למדי. אבל תמיד הרגשתי שמשהו חסר - תכונה ערטילאית שלא ידעתי לנקוב בשמה המדויק תמיד נעדרה מאותם בחורים, ועד שהכרתי את מי שהיום בעלי (להלן - "מאמי"), לא הבנתי במה מדובר. 

 

השינוי החשוב ביותר חל בפני: התחלתי לחייך

כמה חודשים אחרי שהכרתי את מאמי שמתי לב לשינויים שחלו בי: מלתחתי השתנתה, ולערימות של בגדים בצבע שחור (=מרזה) נוספו בגדים בשלל צבעי הקשת. הרגלי האכילה שלי השתנו, והתחלתי להיכנס למטבח כדי לבשל ולא רק כדי להכין כוס קפה, אבל השינוי החשוב ביותר חל בפני: התחלתי לחייך. מאז שהכרתי את מאמי אני מחייכת וצוחקת כל כך הרבה עד שלפעמים אני חושבת שאקום בבוקר עם שרירי-לחיים תפוסים. מרגע ששמתי לב לכל אלה הבנתי שמצאתי את האדם הנכון, וכי טוב עשיתי שלא הסכמתי להתפשר כל אותן שנים, שכן נישואים לכל אותם גברים נהדרים ואיכותיים היו אולי מגשימים את פסגת שאיפות סביבתי הקרובה, אבל ככל הנראה היו גורמים לנבילת שמחת החיים שלי.


 

באותם ימי רווקות, שדרך אגב, על אף החשש להישאר בודדה לא היו אומללים כלל ועיקר, הסתובבתי עם רשימת מכולת טנטטיבית שתסייע לי בניפוי מועמדים לחופה וקידושין. רציתי בעל משכיל לפחות כמוני, עשיר לפחות כמוני (ובינינו – העדפתי מישהו מעט יותר עשיר ממני), נאה, גבוה, מחזיק בדעות פוליטיות דומות ועוד כהנה וכהנה. רוב ה"לשעברים" הנזכרים לעיל ענו על כל הקריטריונים האלה, מה שהוסיף לתסכולי הרב כשנפרדנו, שהרי לא ייתכן שאני מרגישה שמשהו חסר כשהאדם שלפני עונה על כל קריטריון וקריטריון ברשימה. רגעים אלה זכורים לי כרגעי המשבר הקשים ביותר ברווקות. להיזרק על ידי בחור לא היה נורא כמו ההרגשה שהייתי כל כך קרובה למצוא בן זוג לחיים והכשלתי את אושרי במו ידי. ויתורים אלה על זוגיות פוטנציאלית גרמו לי להרגיש שהרשימה שבידי אינה מספקת ועלי ללמוד להתפשר ולהפסיק להתעקש על קיומו של אותו רכיב מסתורי שנעלם מכל אותם קשרים.

 

למה בררנות יכולה להיות דבר חיובי?

 

היום, כשאני מסתכלת על בעלי, שאינו עונה על כל הקריטריונים שהיו ברשימתי הנ"ל, אני מבינה שלא התפשרתי כשבחרתי בו, אלא שבמשך השנים שקדמו להיכרותנו הסתובבתי עם רשימה לא מתאימה. במקרה האישי שלי, הכילה הרשימה הנ"ל קריטריונים שהיום אני רואה כחסרי חשיבות עבורי, בעוד שהרשימה הנכונה עבורי היתה צריכה לכלול חוש הומור, טוב לב, חוכמה וחריצות. יש שיגידו שהחלפתי את הרשימה רק על מנת להתאימה למאמי, אבל איני רואה זאת כך. החלפת הרשימה אינה נתפשת בעיניי כפשרה, כי אם כסוג של התגלות באשר לקריטריונים שהיו נכונים לי, להבדיל מהקריטריונים שחשבתי שנכונים לי. הבחירה בטוב לב ובחוש הומור על פני חשבון בנק שמן אינה מצביעה על כך שנעשיתי בן אדם טוב יותר או שטחי פחות. אני עדיין מאמינה בחשיבותן של רשימות מכולת ולא מגנה באופן אוטומטי מי שמתעקש לצאת רק עם בחורות צעירות, או מי שלא מסכימה לצאת עם בחורים נמוכים.  

 

בסופו של דבר, ההחלטה עם מי נבלה את שארית חיינו היא שלנו, ומי שיישא בתוצאות אותה החלטה הם אנחנו. הוריי חשבו שבחור מסוים איתו יצאתי בעבר הוא פסגת השאיפות של כל בחורה, אבל בדיעבד ברור לי שהוא פסגת שאיפותיהם לבתם, והם לא יהיו אלה שיצטרכו לשבת איתו יום אחר יום ולהיכנס איתו למיטה לילה אחר לילה.

 

בררנות היא דבר מצוין, מפני שרק אנחנו יכולים לשפוט עם מי נוכל לחיות עד סוף חיינו. אז לנגה ולכל אחיותיי הרווקות - אל תתפשרו. היצע הרווקים קיים וימשיך להתקיים ללא קשר לבחירות שתעשו. בניגוד ל"איומים", רוב הבחורים לא יילכו לייבא כלה מחו"ל רק בגלל שהעזתן להיפרד מהם אחרי ששילמו על הקפה, בדיוק כפי שלא כל הנשים ירוצו לתפוס תור בבנק הזרע רק בגלל שהדייט התורן מסנן שיחות מהן. היצע הבחורים והבחורות הטובים יישאר גם אם החלטתם שבן הזוג הנוכחי, מוצלח ככל שיהיה, אינו "האחד". אז אולי הבררנות תעכב את תוכניותיכם (אני למשל הייתי בטוחה שאנשא כבר בגיל 24, ושבגילי הנוכחי כבר אחבוק שלושה-ארבעה ילדים – זה כמובן כבר לא יקרה), אבל בטווח הארוך היא תסייע לכם למצוא את בן הזוג האמיתי, את אותו אדם שגורם לכם לרצות לקום בבוקר רק כדי שתוכלו לראות שוב את פניו.

 

אם כך, נסכם בשלושה טיפים:

 

(1) אל תתביישו להיות בררנים.

(2) היו בררנים מהסיבות הנכונות. בחנו את רשימת המכולת שלכם וחשבו – האם כבר פגשתי בני/בנות זוג שענו על כל הקריטריונים ועדיין בחרתי להיפרד מהם? אם התשובה על כך חיובית, ייתכן שרשימתכם מצריכה עדכון.

(3) היו בררנים מהסיבות הנכונות לכם. לא כל מה שנכון להוריכם או חבריכם נכון גם לכם. אל תתביישו לצאת מהמסגרת ולהגות רשימת מכולת ששונה מכל מה שגדלתם עליו.

 

שיהיה לכולנו קיץ קל ועונת חתונות נעימה!


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
את זה אני רוצה!
צילום: Index Open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים