שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרשה שבוע כלכלית - מי צריך שבת?
    אלפי שנים לאחר ההוראה הדרקונית במקרא האוסרת על עבודה בשבת, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע איסור דומה בישראל, זאת למרות שהוא מנוגד לחופש הבחירה וחירות האדם, ושאין לו הצדקה מוסרית או כלכלית

    בפרשת השבוע שלח מסופר על דינו של "המקושש", ממנו ניתן ללמוד על ההתייחסות המחמירה של המקרא לעבודה בשבת. המקרא מתאר אירוע בו אדם ליקט עצים ביום השבת, נעצר, הובא למשפט ונדון בעונש של סקילה. ניתוח הדין המקראי חשוב לצורך ביקורת על החקיקה במדינת ישראל כיום, האוסרת על עבודה בשבת.

     

     

    דין השבת המקראי הוא דרקוני, אך הוא נקבע במציאות היסטורית בה היה חשוב לכנס את הקהל ביום מיוחד לצרכי פולחן. המקרא אינו מסתפק בקביעת הדין, אלא נותן מספר טעמים לאיסור העבודה בשבת במטרה לשכנע אנשים להיות פנויים לעבודת האל ביום זה.

     

    הטעם המרכזי הוא תיאולוגי. המונח "שבת" מופיע בפעם הראשונה במקרא בסיפור בריאת העולם, בו מסופר כי אלוהים שבת ממלאכתו ביום השביעי. סיפור זה מהווה בסיס לכינוי שבת שניתן ליום השביעי בשבוע. בהתאם לספר שמות פרק כ', שביתת האל ממלאכת הבריאה ביום השבת היא הסיבה לאיסור החל על האדם לעבוד בשבת.

     

    אלפי שנים לאחר ההוראה הדרקונית במקרא האוסרת על עבודה בשבת, קיים איסור דומה בישראל. חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, אוסר על העבדת עובד במנוחה השבועית וכן אוסר על בעל בית מלאכה לעבוד בבית מלאכתו, על בעל מפעל תעשיה במפעלו, ועל סוחר בעל חנות בחנותו.

     

    מאידך, בסעיף 12 לחוק נקבע, כי שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה עלולה לפגוע בין היתר, בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו.

     

    פגיעה בחופש המצפון

    השפעות פוליטיות גרמו לממשלת ישראל לקבוע חוק לאיסור על עבודה בשבת - חוק המשולל הצדקה מוסרית או כלכלית. חוק השבת מנוגד לחופש הבחירה וחירות האדם. עקרון החירות מחייב את החופש הגמור של כל אדם להחליט לעצמו בסוגיות של אורחות חיים, דת ומצפון, ובכלל זה החלטה האם לעבוד או לא בשבת.

     

    מעניין לציין כי חוק עזר עירוני על חובת סגירת חנויות ובתי עסק בשבת, שהתקבל על ידי מועצת עיריית תל אביב בשנת 1926, נפסל על ידי בית המשפט העליון דאז בטענה, שהוא פוגע בחופש המצפון בכך שהוא כופה צו דתי על התושבים.

     

    80 שנה לאחר פסק הדין בעניין עיריית תל אביב, ניתן פסק דין הפוך ושונה בתכלית בפרשת הרשת לשיווק רהיטים "דיזיין 22".

     

    הרשת דרשה לבטל את הסעיף בחוק האוסר על עבודה בשבת בטענה, כי הוא פוגע בזכותה לחופש העיסוק ואף גורר פגיעה כלכלית קשה במפעל ובמיוחד בעובדיו, בשל התחרות הקשה הקיימת בענף. השופטים קבעו כי הסעיף אכן פוגע בזכות יסוד חוקתית לחופש העיסוק, אולם לדבריהם "אין בפגיעה זו כדי להביא לאי-חוקתיותו של החוק".

     

    פסיקת העליון בעניין "דיזיין 22" היא בעייתית, שכן היא מונעת מרבים את החופש להתפרנס בכבוד כל אחד לפי בחירתו ועשויה לכפות עוני על משפחות רבות.

     

    גם אם מקבלים את הצורך בהבטחת מנוחה שבועית לעובד, רצוי היה שהמעבידים והעובדים יחליטו בעצמם על שעות המנוחה השבועית הנוחות להם. ההחלטה על מנוחה שבועית בשבת אינו מעניינו של המחוקק.

     

    הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לא מעניינו של המחוקק
    צילום: ישראל ברדוגו
    אבי נוב
    מומלצים