שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אחרינו הביטול
    גל ביטולי ההופעות, אליו הצטרפו הפיקסיז, מחזיר את החשש לתקופת יובש והמפיקים פסימיים. יורי לשב מהדרן: "אם החדשות ימשיכו, המצב יהיה אכזרי". שאול מזרחי מהבארבי: "האמנים התפיידו". ורק דבנדרה בנהארט מבטיח להגיע הנה "בלי אג'נדה פוליטית ורק לנגן"

    באוגוסט 2001 קרה דבר, להקת "רד הוט צ'ילי פפרס" ביטלה את הגעתה לישראל, כשבועיים לפני הופעתה הגדולה בפארק הירקון. הביטול המפתיע והכואב של הלהקה יצר כדור שלג שאת תוצאותיו חשו אוהבי המוזיקה בישראל על בשרם במשך חמש שנים. אמנים ולהקות המשיכו אמנם להגיע לישראל, אך בתדירות נמוכה, בטח שלא כפי שהיינו רגילים בשנות התשעים, אז חווה כאן שוק המוזיקה הבינלאומי פריחה עצומה.

     

    ב-2006 היובש נשבר: רוג'ר ווטרס הגיע לשדה החומוס בנווה שלום ופתח רשמית את

    ישראל כתחנת חובה של החברים מחו"ל, גדולים וקטנים כאחד. גם המלחמה והביטול הכואב של "דפש מוד" באותו הקיץ, לא עצרה את התנופה וכל קיץ שמגיע מאז מביא איתו את הכותרת "הקיץ הטוב ביותר שידענו". אבל היום (א') עם הביטול של להקת "פיקסיז", הדברים נראים אחרת.

     

    הודעת הלהקה על ביטול הופעתה המתוכננת בתל-אביב חיסלה סופית את פסטיבל "פיק.ניק", כשהלהקות "קלאקונס" ו"גורליאז סאונד סיסטם" כבר הספיקו לבטל את הגעתן בשישי האחרון ולא להצטרף אמש (מוצ"ש) ללהקת "פלסיבו" על בימת גני התערוכה.

     

    עוד לפני שלושת הביטולים של השבוע האחרון, היה לנו את אלביס קוסטלו שביטל והרגיז המוני מעריצים במכתבו הפתוח לקהל הישראלי ואת גיל סקוט הרון שלחץ מארגונים פוליטיים תרם לביטול הופעתו. לא לשכוח גם את קרלוס סנטנה, שאמנם לא מסר סיבה רשמית לביטול הופעתו באצטדיון בלומפילד, אך מקורות מספרים שגם הוא התמודד עם איומים על חייו מצד ארגונים שונים והחליט לסגת כתוצאה מכך.


    אלטון ג'ון. המפיק "מקווה לא להתמודד עם ביטול" (צילום: AP)

     

    אמנם כמו ה"קלאקסונס" או סנטנה, חברי להקת "הפיקסיז" לא הסבירו מה הסיבה האמיתית לביטול, אבל שוקי וייס, האמרגן שהיה אחראי על הבאתם ונפגע מהביטול, מסר היום: "זהו סוג של טרור תרבותי המופעל על מדינת ישראל ועל האמנות באשר היא".

     

    אבל מפיקים רבים, שהופעותיהם הקרובות בינתיים מתקיימות כרגיל, ביקשו מהעיתונאים שלא להסיק מסקנות לגבי העתיד. עם זאת, מאחורי הקלעים ניתן לחוש בפחד גדול. אנשי התעשייה, המפיקים והאמרגנים חוששים מהתהודה של המצב של ישראל בשבועות האחרונים. לטענתם, התקשורת הבינלאומית היא זו שיוצרת את אפקט כדור השלג והיא זו שעלולה לצמצם משמעותית את העבודה שלהם ואת חיי התרבות שלנו.

     

    "קרוב ל-20 שנה אני חי פה, והדבר היחיד שאני יודע על ישראל זה שאי אפשר לחזות ולתכנן מראש", אומר יורי לשב, מפיק חברת "הדרן", מי שבין השאר אחראי הקיץ להופעותיה של ג'ואן ארמיטריידינג - שנערכה כסדרה בסוף השבוע - והופעתה העתידית של "פורקיפיין טרי". "המצב ממש לא טוב. אנחנו זוכים לפרסום נוראי בחדשות העולם. מעניין שמכל הנושאים האחרים מתעלמים, רק עלינו מדברים כל היום, ומהסיבות הלא נכונות".

     

    לשב אומר שמצד האמנים שהוא מתכוון להביא הקיץ, לא נשמעו בינתיים קולות הסתייגות, אך הוא מאמין ש"יש טרנד שלילי". לדבריו, "אם הוא ימשיך והחדשות ימשיכו כך, אז בהחלט הולך להיות אכזרי".


    דבנדרה בנהארט. "אני בא בלי אג'נדה פוליטית"

     

    ישי שוורץ, המפיק מופעי רוק ומטאל רבים בישראל, מסכים עם לשב ואומר כי להקות שכבר היו בישראל ויחזרו לכאן, כמו אלה שישתתפו בפסטיבל "הבי מטאל תל-אביב" באוגוסט הקרוב, יודעים ש"הכל זה בולשיט". לדבריו, "הפאניקה לא בישראל, אלא בתקשורת. זה מקומם נורא, כי כולנו פה בארץ יודעים שהקהל הוא לא הצד שיוצר את הקונפליקט, אנחנו רק סופגים את ההשפעה. זו תחושה של חוסר צדק שהאמנים מחו"ל שמבטלים נופלים במלכודת התקשורת". שוורץ מספר כי למרות המצב, מצידו היו כבר שתי להקות בינלאומיות שהגישו הצעה להגיע אלינו בשבוע האחרון, אך אינו מעוניין לנקוב בשמות.

     

    אבל לא אצל כולם זה המצב. שאול מזרחי, בעלי מועדון ה"בארבי" בתל-אביב, חושף שלא מעט אמנים שהמועדון היה איתם במשא ומתן, נעלמו. "יש פה השפעה ואנחנו רואים את זה", אומר מזרחי, "מיד אחרי פרשת המשט, האמנים התפיידו".

     

    הפתרון: הקמת קרן תמיכה

    גדי אורון, המפיק בפועל של מופעיהם הקרובים של אלטון ג'ון ורוד סטיוארט, משדר עסקים כרגיל, אך גם כמובן מקווה שהדברים לא יחמירו. "מחרתיים אני נוסע לפגישה בבודפשט שקשורה למופע של אלטון ג'ון ואנחנו לא רואים שום בעיה", הוא אומר, "כרגע אנשי אלטון ג'ון רק עסוקים ברשימת המוזמנים שהזמר מביא איתו למופע בישראל. אני רוצה לקוות שלא נצטרך להתמודד עם ביטול".

     

    אתה חושב שאנחנו בדרך לתקופת יובש?

     

    "אני רוצה לקוות שזה זמני. אני יכול לספר שיש משא ומתן לגבי כמה הופעות בחצי השני של השנה, וגם בשנה הבאה. מצד שני, אני לא יודע מה יקרה בימים הקרובים ומה יתפתח בחו"ל. בסופו של דבר, האמנים והמנהלים שלהם נתונים ללחצים שלא התחילו כתוצאה מהמקרה המצער הזה עם האוניה הטורקית. זו שיטה קבועה לנסות ולהחרים את ישראל והיא פוגעת, בין השאר, בכל מי שמנסה להפיק תרבות בישראל".

     

    זו שיטה קבועה כבר כמה שנים, אבל רק בחודשים האחרונים היא מצליחה.

     

    "נכון, ואין לי מה להגיד על כך. אני רק מצטער".

     

    אתה חושב שהממשלה צריכה להתערב?

     

    "הממשלה הזו לא יודעת לנהל את ענייניה בעניינים הפשוטים יותר, אז שהיא תיכנס לנושא מסובך כמו זה? היא רק תזיק עוד יותר. הדבר היחידי שממשלה צריכה לעשות זה להקים קרן שדרכה מפיקים ישראלים יוכלו לקבל תמיכה, שלפחות תוכל לספק עזרה כלכלית זמנית לאלה שנפגעו, כמו שוקי וייס, שנפגע מאוד מהביטול של הפיקסיז.

     

    "בסופו של דבר, כשאמן מגיע לכאן ונהנה ומתלהב ואחר כך חוזר לחו"ל ומספר עלינו, הוא עושה תפקיד של 700 שגרירים יחד. אבל באמת שאני לא מצפה לכך, הממשלה, כאמור, לא מצליחה להתעסק בנושאים פשוטים הרבה יותר".

     

    דבנדרה בא כדי לנגן

    מובן שהביטולים הרבים הגיעו באחרונה גם לאזני האמנים עצמם, שאמורים להגיע אלינו ממש בקרוב ונאלצו לגבש את דעותיהם בהקדם בשל המצב. הזמר דבנדרה בנהארט, שישוב בקרוב לישראל לשתי הופעות, סיפר ל-ynet על הרגע שבו שמע על הביטול הפוליטי של אלביס קוסטלו: "אני מודה, בהתחלה חשבתי 'על מה אתה מדבר? איך המופע שלך יכול להיות הצהרה פוליטית? אתה מנגן מול אנשים, לא פוליטיקאים", הוא אמר בראיון לגיא חג'ג' שיפורסם כאן מחר (ב'), "ואז הבנתי שאלביס קוסטלו נמצא בליגה אחרת. כשהוא מנגן בישראל זה עשוי להתפרש כתמיכה בישראל. אני לא מצליח להתחבר לזה, כי אני לא שוכן בממלכה שלו.


    קרלוס סנטנה. קיבל איומים וביטל את הגעתו (צילום: Gettyimages) 

     

    "עבורי, מה שאנחנו עושים נמצא מחוץ לפוליטיקה. אולי יש מסר פוליטי, אבל אני בא לנגן לאנשים שאוהבים מוזיקה, בלי קשר למה שקורה. האם אני תומך בכך שמתו תשעה פעילים? לא, ברור שלא. אבל זה עניין אישי שלי, ואני בא בלי אג'נדה פוליטית, אני בא כדי לנגן לכם".

     

    במבט מהיר קדימה, כשהשוק הבינלאומי כבר לא מצטייר לכולם בצבעים ורודים, נשאלת השאלה האם האמנים הישראלים הם אלה שיקפצו על העגלה וירוויחו מהמצב. מזרחי לא מאמין בכך. "זה לא עניין של רווח או הפסד לאמנים שלנו, זה נטו הפסד תרבותי עבור כולנו", הוא אומר, "אם תלך עשור אחורה, בתקופת היובש של האמנים מחו"ל, תראה שגם ההתפתחות שלנו היתה לוקה בחסר ולא היתה פריחה למוזיקה הישראלית".

     

    מזרחי בהחלט מאמין שעוד לא ראינו את סוף התהודה של האירועים: "אני מאמין שיהיה עוד גל ביטולים, כי זו בסך הכל פחדנות גרידא. הייתי יוצא בבקשה לממשלה שיצאו החוצה ויתנו נאום לעולם, על מה שקורה באמת".

     

    למה לדעתך הלחצים על אמנים התחילו לעבוד פתאום?

     

    "כי כשהקולות מתחילים להגיע מתוך העם והשמאלנים יוצאים בגלוי ואומרים: 'אל תבואו', אז הנזק נעשה. מצד שני, תחשוב על הרגע ש'הפיקסיז' יוצאת לסיבוב הופעות והיא לא יודעת איזו קבלת פנים היא תקבל ביעד הבא שלה. כמו גיל סקוט הרון, שהגיע ללונדון וחטף בראש מפעילים ופתאום נכנס ללחץ.

     

    "אנחנו ממהרים לשפוט את 'הפיקסיז' ואת אלביס קוסטלו, מבלי להבין שמופעל עליהם איומים. אבל בכל זאת, הייתי מציע שקוסטלו ו'הפיקסיז' יגיעו לארץ ויבדקו את המצב כמבקרים ולא מופיעים, כי ברמת ההסברה שלנו, אנחנו הולכים אחורה. הם בכל זאת אמנים שרוצים להתפרנס, הם לא חיים את העולם שלנו והם גם לא חייבים להבין אותו. אבל אנחנו חייבים לזכור שכל אמן שמגיע לכאן, מקבל את הטיפול הכי טוב שיש בעולם ואת הקהל הכי טוב שיש בעולם.

     

    ומה עושים כדי להתגבר על המשבר הזה?

     

    "הייתי מנסה לפנות לאמנים היהודיים בעולם, לנסות להביא אותם ולפעול על אותו הרגש. אבל התחושה היא שאפילו היהודים בחו"ל לא אוהבים אותנו. זה מתסכל, לא יתכן שאנחנו רואים דברים שהעולם לא רואה. אבל עברנו את פרעה ונעבור גם את זה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אחרינו הביטול"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרנק בלאק מ"הפיקסיז". שיבואו להתרשם מישראל בלי להופיע
    צילום: GettyImages image bank
    שוקי וייס. נפגע מהביטול
    צילום ירון ברנר
    אלביס קוסטלו. בכל זאת אמן שרוצה להתפרנס
    7 לילות
    מומלצים