מגיל 40: כך תזהו חסר בטסטוסטרון ותטפלו בו

תסמונת של חסר בטסטוסטרון, הידועה גם כהיפוגונדיזם (תת-פעילות בלוטת המין), משפיעה, לפי מחקרים בתחום, על 20% מהגברים מעל גיל 60 - כשאיבוד הטסטוסטרון, בירידה איטית והדרגתית, מתחיל כבר בגיל 40.  בניגוד לנהוג לחשוב, חוסר בטסטוסטרון לא משליך רק על התפקוד המיני (כולל ליבידו, איכות הזקפה ותדירותה, ופריון), אלא גם על שלל מדדים של איכות חיים. מהם הסימנים לתסמונת זה, ומהם הטיפולים הזמינים לה?

השפעה על איכות החיים

"לחוסר בטסטוסטרון השלכה אדירה על חיי היומיום של הגבר", מסביר ד"ר רן כץ, אורולוג מבית החולים הדסה, "הפרעות בתפקוד המיני הוא חלק קטן ממנו. לסובלים ממנו יש ירידה קוגנטיבית, קשיי ריכוז וזיכרון, סיכון לאוסטאופורוזיס, וסיכון להשמנה ניכרת בשל חולשת השרירים (בעיקר השמנה בטנית)".

גברים הסובלים מחסר בטסטוסטרון/היפוגונדיזם יכולים לסבול ממספר רב של תסמינים:

• חשק מיני מופחת ופגיעה באיכות ותדירות הזקפה.
• שינויים במצב הרוח ותפקוד קוגנטיבי מופחת.
• הפרעות בשינה.
• מסת שריר מופחתת.
• שיעור מופחת ושינויים בגוון העור.
• צפיפות עצם מופחתת.
  

גברים הסובלים ממחלות כרוניות לוקים, לעתים קרובות, גם במהיפוגנודיזם מאוחר (LOH) - מצב המאופיין ברמות נמוכות של טסטוסטרון, ומלווה בתסמינים

זהים לזה של תסמונת של חסר בטסטוסטרון. הבעיה היא שגברים רבים אינם מאובחנים, שכן רבים מהסתמינים של חסר בטסטוסטרון מקושרים עם הזדקנות או סיבות רפואיות אחרות.

הסינדרום המטבולי - שמחקרים מראים שאחד מכל חמישה אנשים בעולם סובל ממנו, מקושר עם התסמונת של חסר בטסטוסטרון. הסינדרום המטבולי, הנקרא גם סינדרום X, הוא שילוב של הפרעות רפואיות המעלה את הסיכון למחלות כלי דם, כולל השמנת יתר, לחץ דם גבוה וסוכרת. לאנשים הסובלים מסינדרום מטבולי סיכון משולש לחטוף התקף לב או שבץ בהשוואה לאנשים שלא סובלים ממנו. מחקרים מצאו כי יש קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון לסינדרום המטבולי - וכי לגברים הסובלים מסינדרום מטבולי סיכון של פי 2.8 עד 3.2 לפתח חסר בטסטוסטרון.

הגורמים לחסר בטסטוסטרון הם מגוונים: התסמונת יכולה להיות גנטית או מולדת. כמו כן, צריכת אלכוהול וחשיפה למתכות כבדות יכולה להעלאות את הסיכון ללקות בה, וכן צריכה של ההורמון קורטיקוסטרואידים. דלקת אשכים, טראומה והזדקנות הם שלושה גורמים נוספים.

זריקה או ג'ל?

"הטיפולים הקיימים כיום מתרכזים סביב כדורים וזריקות", מסביר ד"ר אריק שכטר, מומחה לרפואת המשפחה ולהפרעות בתפקוד המיני בשירותי בריאות כללית. בשל שיקולים של נוחות ומחקרים שהוכיחו את יעילותה, מציינים שני המומחים את השימוש ב"נבידו" - זריקה הניתנת כל שלושה חודשים - כמומלץ.

"בכדורים הפחות מתקדמים יש סיכון רב של פגיעה בכבד, ולכן הם כבר אינם מומלצים על-ידי רופאים", מסביר ד"ר שכטר. שני המומחים מונים כמה יתרונות וחסרונות לטיפול בזריקת ה"טסטווירון" - השכיחה ביותר בשל עלותה שכן היא נכללת בסל התרופות. זו ניתנת בזריקה לתוך השריר, ופעולתה טובה לשלושה שבועות.

"יש כמה חסרונות בטסטווירון. קודם כל, רמת הטסטוסטרון עולה גבוה מדי (מעל הרמה הפיזיולוגית) ויורדת מהר מדי - ואז הגברים נותרים ללא רמה מספקת של טסטוסטרון", מסביר ד"ר שכטר. במשך שבועיים-שלושה, מציינים שני המומחים, המטופלים מרגישים ברמה הגבוהה של הטסטוסטרון, אך הירידה לא מאחרת לבוא, וחלק ניכר מהחודש הם נותרים ללא מענה טיפולי. בעיה שכיחה נוספת נעוצה בחוסר נוחות הטיפול: "מינון של שלושה שבועות הוא מאוד לא נוח למטופלים", מסביר ד"ר שכטר, "רוב המטופלים מקבלים תרופות כרוניות גם כך, אין להם כוח להתעסק עם עוד זריקה, ולכן רובם לא מקפידים לחזור כל שלושה שבועות. כתוצאה מכך, אחרי כמה שבועות הם ירגישו שוב חולשה, עייפות ועוד תסמינים".

שני המומחים מספרים על טיפולים מתקדמים יותר, דוגמת הג'לים "אנרוג'ל" ו"טסטומקס", השכיח יותר. הג'ל, מסביר ד"ר כץ, נראה כמו קרם לחות ומרגיש כמוהו, ויש לו שני יתרונות מרכזיים. ראשית, הטיפול בו הוא נוח; "אתה לוקח שקית של קרם כל יום אחר המקלחת, ומורח על החלק העליון של הזרועות. ושנית, רמות הטסטוסטרון נשארות מאוזנות לאורך הטיפול אם מקפידים עליו, ותופעות העלייה והדעיכה נמנעות".

טיפול אחר, כאמור, הוא בזריקה החדשה יחסית "נבידו", הניתנת אחת לשלושה חודשים: "הנבידו שומרת על רמה קבועה של טסטוסטרון במשך שלושה חודשים", מסביר ד"ר שכטר, "ולגברים שלא אוהבים זריקות יש את הג'ל. החסרון הוא בכך שגברים רבים לא אוהבים 'להתעסק' עם הג'ל באופן יומיומי, ויכול להיות שלהם הזריקה דווקא תתאים יותר". ד"ר שכטר עצמו אומר שהוא ממליץ למטופליו על נבידו בשל אמינותה, אם כי רוב מטופליו בוחרים בטסטווירון "פשוט בגלל המחיר". 

ד"ר כץ מאשר כי ניסויים בעולם "הוכיחו כי נבידו יעילה ושומרת על רמות טסטוסטרון טובות לאורך זמן". יתרונה העיקרי מבחינת המטופל, הוא מסביר, היא בנוחיותה: "אתה בא ארבע פעמים בשנה ו'גומר' עם זה. לא צריך לזכור למרוח, ובטח שלא צריך לבוא כל שלושה שבועות כדי לקבל זריקה".

"לא תרופות פלא"

לכל תחליפי הטסטוסטרון הקיימים, בין אם הם מגיעים בצורה של זריקה, ג'ל, מדבקה או גלולות למציצה או בליעה, מטרה משותפת: לשפר את איכות חייהם של גברים - הן במישור המיני והן במישור הבריאותי.

חוקרים מצאו כי תזונה נבונה ופעילות גופנית מעלים את רמת ההורמון בגוף, ואורח חיים בריא הוא טיפול בגדר חובה - בעיקר בשל הקשר שנמצא בין הסינדרום המטבולי לחסר בטסטוסטרון. "גברים שינסו לאזן את רמת הסוכר בדמם או לרדת במשקל, והסובלים מחוסר בטסטוסטרון, יתקשו מאוד לעשות כן, פשוט כי אין להם את מסת השריר הדרושה", מסביר ד"ר כץ. "לכן, הטיפול משפר את המדדים בכל הפרמטרים".

ד"ר כץ מדגיש כי אין תרופת פלא לחוסר בטסטוסטרון, וכי שום זריקה או ג'ל לא יצליחו להפחית מגורמי הסיכון אם לא מתלווה אליהם אורח חיים בריא: "גבר שמן מדי, גבר שרמות הסוכר שלו לא מאוזנות או שיש לו סיכון למחלות לב, אם הוא יחיה כמו בטטה - גם התרופה לא תעזור. התרופה לא באה במקום טיפול נאות בכל בעיות הרקע, ושמירה על אורח חיים בריא".

הכותבת התארחה בכנס ה-25 של האיגוד האורולוגי האירופי