שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבוס בעד עולם טוב יותר - על חשבון העובדים
    האג'נדה הירוקה של הבוס שלי לא באה לאף אחד טוב - חוץ מלבוס. הוא ביטל את החניון "כדי שלא נזהם את הסביבה עם האוטו", אספנו זבל בחוץ, בלעדיו, כי יש לנו אחריות סביבתית, ונודבנו לבית תמחוי - בשל אחריות סביבתית

    הייתי כלכלן והיום אני קופירייטר. יש לי קורות חיים בעובי של ספר טלפונים. התגלגלתי בין עבודות שונות, פגשתי טיפוסים משונים וצברתי סיפורים משעשעים. אני אחלוק אותם כאן עמכם, עם קורטוב של הגזמה, כדי שתעלו חיוך על פניכם. אם זו לא הייתה הקריירה שלי, גם אני הייתי צוחק.

     

    "אנחנו חייבים לגלות יותר אחריות חברתית ולהתחיל להיות יותר אכפתיים לסביבה שבה אנחנו חיים", כך נפתח בוקר אחד נאום ההארה של סוקולוב, בעל החברה שלי. "הגיע הזמן שנחשוב לא רק על עצמנו", הוא ממשיך, "אנחנו לא חיים בבועה, יש מסביבנו אנשים שלא שפר עליהם גורלם... יש טבע שצריך לשמור עליו...".

     

     

    העובדים האדישים ממלמלים כמה מלמולי הסכמה ומתחיל דיון באשר לאופי הפעילות שעל החברה לבצע למען הסביבה. אחד מציע להתקין קומפוסטר במשרד, שני מציע להתקין לוחות סולאריים על גג ושלישי מציע לסגור את המשרדים בשעה חמש כדי לחסוך חשמל. סוקולוב מבטל בבוז את כל ההצעות. הוא הגיע עם הצעה מגובשת מהבית.

     

    "החל ממחר בבוקר, אנחנו כעובדים ירוקים בחברה ירוקה נגיע כל בוקר לעבודה באופניים, מי שזה לא יתאפשר לו, יוכל להגיע בתחבורה ציבורית. אי לכך ממחר כל המנויים לחניון מבוטלים". רחש של תדהמה עולה מהקהל. מירכתי חדר הישיבות נשמע קול בלתי מזוהה "גם המנוי שלך מבוטל, מר סוקולוב?".

     

    סוקולוב מחייך "הלוואי ויכולתי גם אני להגיע באופנים, אבל נראה לי שהלקוחות עוד לא בשלים לזה. בגלל זה אני חייב מנוי לחניון, אחרת אבזבז דלק בסיבובים. ואנחנו דואגים לסביבה לא?!"

     

    למחרת אנחנו מגיעים למשרד מזיעים, חבולים אבל "ירוקים". לצערנו אנחנו מגלים שהחברה שלנו צריכה להיות עוד יותר "ירוקה" ויותר עם אחריות חברתית. "במקום שנשב כאן במזגן ונקטר שהסביבה שלנו מלוכלכת" מכריז סוקולוב "אני מציע שנשמש דוגמה לכל החברות שבאזור" וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בצהרי היום משוטטים בשדה שליד המשרד עם שקיות אשפה גדולות וכעבור שעה משאירים אחרינו סביבה נקיה לתפארת. אין ספק שסוקולב היה גאה בנו אילולא נאלץ לצאת לפגישה דחופה אצל לקוח בנוגע לאיזה באנר "שלא מביא מספיק לידים".

     

    לאחר שמיצינו את המהפכה הירוקה עוברת האחריות החברתית שלנו לחברה. על מנת שלא לפגוע בעבודה, אנחנו מתכנסים ביום שישי בבית תמחוי ומכינים עוף לשבת, תפוחי אדמה, וסלט. הפעם לשמחתנו, סוקולוב מצטרף למאמץ ואף מבקש ממני קולפן כדי לקלוף תפוח אדמה. אני נותן לו בשמחה ומאשים את עצמי בציניות שבה התייחסת אליו עד כה.

     

    הוא נוטל תפוח אדמה ביד אחת, קולפן ביד השנייה ומסמן לצוות הצלמים להתקרב אליו. לאחר כמה הבזקי מצלמה הוא מחזיר לי את הקולפן ומתנצל: "יש כאן כתבת נחמדה שרוצה לשאול אותי כמה שאלות". הכתבת מביעה התלהבות מהמהלך החברתי, מהחזון של סוקולוב ומנכונותו לוותר על ערכי העולם הקפיטליסטי לטובת אידיאליים סביבתיים וחברתיים.

     

    "מה הצעד הבא שלכם בתור חברה שמחויבת לאחריות חברתית?" היא שואלת אותו בעיניים בוהקות.

    "לא די בפעילות. התנדבותית פה ושם. הנזקקים צריכים כסף מידי חודש בחודשו. כסף לתרופות, למזון, לבגדים, להכשרה מקצועית"."ואתה אישית החלטת לתרום מידי חודש?" היא שואלת.

     

    "אכן כן" הוא מהנהן בשביעות רצון, "החל מהחודש הבא, כל אחד מעובדי החברה שלי יתרום יום עבודה בחודש למען הנזקקים".

     

     

    ניתן לפנות לכותב, רועי פרידלר, בדוא"ל .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הבוס התעניין בעיקר בפוזה למצלמה
    צילום: ויז'אל/פוטוס
    מומלצים