שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ: לבטל סעיף הבטחת הכנסה לאברכים
    עשר שנים מאז הוגשה העתירה, בית המשפט העליון ניפק פסיקה תקדימית. ההרכב בראשות הנשיאה ביניש - ברוב של שישה מול אחד - קבע כי החל מחוק התקציב הבא יש לבטל תשלום קצבה להבטחת הכנסת מינימום לכ-10,000 אברכים: "אין להבחין בין אברכים לבין סטודנטים"

    אחרי עשור שלם הגיע בית המשפט העליון למסקנה: הדרך שבה מעניקה המדינה קצבת הבטחת הכנסה לאברכים - אינה חוקית. בפסק דין תקדימי, קבעו בצהריים (יום ב') שופטי בג"ץ כי מאישור התקציב הבא - יש לבטל את הסעיף הקובע גמלת הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים. כיום, זוכים כ-10,000 מהם לקצבאות. אין מדובר בכלל תלמידי הישיבות.

     

    לקריאת הפסיקה המלאה - לחצו כאן

     

    השופטים, ברוב של שישה - בראשות הנשיאה דורית ביניש - קבעו כי כי הסעיף התקציבי הקבוע בחוק התקציב, שמכוחו משולמת אותה הבטחת הכנסה - אינו יכול להיכלל בחוקים עתידיים החל מחוק התקציב של 2011. השופט אדמונד לוי סבר בדעת מיעוט כי יש לדחות את העתירה.

     

    זהו אחד התיקים שעניינם נדון בבג"ץ לאורך שנים רבות. העתירה הוגשה עוד בשנת 2000 על-ידי ארנן יקותיאלי, חבר מועצת העיר ירושלים בזמנו, נגד השר לענייני דתות. האיש שהגיש את העתירה וניהל מאבקים ציבוריים רבים של הציבור החילוני בבירה, נפטר כבר לפני כתשע שנים - ולא זכה לראות את תוצאות עתירתו.


    שופטי ההרכב. אפשר לתקצב, אבל בהתאם לחוק (צילום ארכיון: דודי ועקנין)

     

    למה זה לקח כל-כך הרבה זמן? השופטים הסבירו ש"תקופה ארוכה זו נדרשה על מנת לברר את המסגרת העובדתית והמשפטית הנוגעת לעתירה וכדי לאפשר לגורמים וגופים שונים, בהם גם לרשות המבצעת והמחוקקת, לבחון את היקף מעורבותם בעניין ולייתר את ההכרעה השיפוטית". ובכל זאת, זה לא קרה.

     

    אדמונד לוי בדעת מיעוט: "ציווי מדאורייתא"

    בעתירה נטען כי אברכים הלומדים בכולל זכאים לתשלום גימלת הבטחת הכנסת מינימום מכוח סעיף בחוק התקציב, ואילו לעומתם, סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה או על-תיכונית, וגם תלמידים במוסדות דת ותלמידים בישיבה ובמוסד תורני, אינם זכאים לתשלום זה.

     

    פסק הדין העיקרי ניתן על-ידי ביניש עצמה. אליה הצטרפו השופטים אילה פורקצ'יה, אשר גרוניס, מריה נאור, סלים ג'ובראן ואסתר חיות.

     הנשיאה קבעה כי ביסוד אותו סעיף בחוק עומדת תכלית כלכלית וכי "אין להבחין בין אברכים לבין סטודנטים הלומדים במוסדות השונים".

     

    בית המשפט ביסס הכרעתו בין היתר על העובדה שחוק הבטחת הכנסה והתקנות שהותקנו מכוחו, שוללים באופן מפורש גמלת הבטחת הכנסת מינימום מסטודנטים ומתלמידים בישיבה. כך, הסעיף התקציבי עבור תלמידי הכולל - הנכללים בהגדרה זו - ובעצם עוקף את הוראות החוק, ולכן אסור.

     

    לעומתם, השופט אדמונד לוי - הדתי היחיד בהרכב - קבע בדעת המיעוט כי לימוד התורה הוא "ציווי מדאוריתא, שהכנסת והממשלה סברו שיש מקום לממן אותו", וכי ההבחנה בין סטודנטים ואברכי כוללים מבוססת על "שונות רלוונטית".

     

    "משחררים מאחריות, פוגעים במכנה המשותף"

    שופטי בג"ץ ציינו כי למחוקק עומדת האפשרות לתמוך בקבוצת אוכלוסיה בעלת מאפיינים ייחודיים, אולם תמיכה זו יכולה להתבצע רק במסגרת החוק - ועל הכנסת לתת דעתה להסדר המקיף הקבוע כיום בחוק הבטחת הכנסה, החל על כלל הזכאים במדינת ישראל.

     

    השופטת פורקצ'יה כתבה כי סוגיית ההבחנה בין אברכי כוללים לתלמידים אחרים במוסדות חינוך בישראל,

     היא מקרה פרטי של שאלה כללית ורחבה יותר - הנוגעת ליישוב הדילמה שבין החובה של חברה רב-תרבותית לכבד את אופיים הייחודי של מגזרי אוכלוסיה שונים.

     

    לגישתה, מדיניות חברתית המעניקה תמיכה למגזר מסוים, שאינה מיועדת לקדם את דרכו לקראת שיוויון מלא בינו לבין יתר המגזרים, אלא כדי לשחרר את בניו מאחריות חברתית משותפת, פוגעת במכנה המשותף של כללי מגזרי האוכלוסייה ומערערת אותו.

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    החלטה אחרי 10 שנים
    צילום: AFP
    הנשיאה ביניש. בראש ההרכב
    צילום: גיל יוחנן
    השופט לוי. סטודנטים ואברכים - שונות רלוונטית
    צילום: בוצ'צו, אתר בתי המשפט
    מומלצים