שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חשש: ערבוב המים בתעלת הימים יפלוט גז רעיל

    האם חבל ההצלה של ים המלח יהיה "תעלת הימים"? אולי, אבל האמת היא שאיש אינו יודע לבטח. מפעלי ים המלח חוקרים שנים את השפעות הפרויקט, ללא תוצאות ברורות. לאחרונה אף התגלה כי גז רעיל עשוי להיפלט בשל ערבוב המים של מפרץ אילת וים המלח. בינתיים, עם או בלי תשובות, הפרויקט ממשיך להתקדם

    כ-2 מיליארד קוב מים - כמות חסרת תקדים - יישאבו בכל שנה מים סוף ויוזרמו לים המלח במסגרת תוכנית "תעלת הימים". אין ויכוח בקרב כל הגורמים שההתערבות האנושית הזו בטבע, ועוד בסדר גודל כזה, תשפיע על הסביבה בים עצמו ואולי אף באזור כולו.

     

    אך מה מסתתר תחת הכותרת "השפעה סביבתית"? מה בדיוק צפוי לקרות להרכב המים הייחודי של ים המלח כשיערבבו אותם עם המים של ים סוף? יודעים שיווצר גבס; האם הוא ישקע או ירחף במים? והאם, בסופו של דבר, ייצא מפלס ים המלח נשכר מהמיזם השאפתני, או שקברניטי האזור מובילים אותנו לניסוי חסר תקדים שיסתיים בנזק אדיר, אולי בלתי הפיך, לאחת מתופעות הטבע הנדירות בעולם? נכון להיום, לכל השאלות הללו אין תשובה ברורה. 

     

    סימני שאלה בחצר מפעלי ים המלח

    הסיבה שאין תשובה ברורה איננה בשל היעדר מחקר בנושא. מחקר דווקא לא חסר. מפעלי ים המלח למשל, שמוטרדים מהרכב המים העתידי והיכולת להמשיך ולהוציא מהם את המינרלים שהם מייצרים, מנהלים מחקר מקיף סביב התוכנית כבר ארבע שנים תמימות.

     

    בחצר האחורית של המפעלים ניצבים בשמש היוקדת שורה של מכלים מלאים מים. בכל מיכל ערבבו אנשי מחלקת המחקר ריכוזים שונים של מים ממפרץ אילת ומים המלח: באחד ביחס של 30:70, בשני ביחס של 40:60 וכן הלאה.

     


    בקטריה אדומה באחד ממכלי הניסוי (צילום: ברוק קרומר, ידידי כדוה"א)

     

    המטרה, הם אומרים, היא לדמות בקנה מידה קטן, את ההשפעות הכימיות והביולוגיות שייווצרו כתוצאה מעירבוב המים. בחלק מהמכלים התפתחה בקטריה שצבעה את המים באדום; באחרים יש תופעות אחרות, אבל מה כל זה אומר על מה שיקרה בפועל? לא הרבה מסתבר.   

     

    "כבר ארבע שנים שאנחנו חוקרים את הנושא, אבל אין לדעת מה יקרה בפועל - כשכמות המים האדירה הזו תוזרם ממפרץ אילת לים המלח", מודה ד"ר יוסי לאטי, מנהל אגף מחקר והנדסה במפעלי ים המלח.

     

    הסיבה לטענתם היא קנה המידה המצומצם של הניסוי. "הכמות שרוצים להזרים היא חסרת תקדים, וכשזה יקרה בפועל ייכנסו משתנים נוספים כמו של רוח וזרמים, שכרגע אי אפשר לחזות את ההשפעה שלהם", הוא מסביר.

     

    בדיקה יסודית? אין זמן

    במפעלים מודים בכנות רבה כי התוצאות המבלבלות של המחקרים מדאיגות אותם, ומעידות על הקושי לחזות במדויק מה יקרה בשטח. רק לאחרונה למשל, בניסוי שביצעו, הם גילו תופעה מדאיגה: "גילינו שאם מערבבים את המים במהירות, עלולים להיווצר אזורים חסרי חמצן שבהם יתפתחו מיקרואורגניזמים שיפרקו סולפד לסולפיד. סולפיד הוא גז רעיל מאוד", מזהיר לאטי.

     

    עוד על תעלת הימים:

     

    היווצרותו של גז רעיל היא אפשרות מדאיגה - אך לא היחידה המדאיגה את אנשי מפעלי ים המלח. "החשש שלנו הוא שהבנק העולמי לא מבצע פה מחקר ריאלי, ושבסוף יהיה מצב שלוקחים הימור על ים המלח", מזהיר נועם גולדשטיין, סמנכ"ל התשתיות במפעלים.

     

    הבעיה לדברי גולדשטיין, היא בראש ובראשונה לוח הזמנים הצפוף שהציב הבנק העולמי, לפיו המחקר אמור להסתיים עד אמצע שנת 2011. "אין פרויקט כזה בעולם. זה חסר תקדים מה שרוצים לעשות פה, ועם פרויקט כזה אסור להמר. צריך לבחון הכל ביסודיות. לוח הזמנים הזה פשוט איננו ריאלי", אומר גולדשטיין.

     

    במפעלי ים המלח מותחים ביקורת גם על אופן ביצוע המחקר של הבנק העולמי. "על פי הידוע לנו, כרגע לא מתבצע שם מחקר אמיתי. הם מבקשים להתבסס על מודל ממוחשב תלת-מימדי ולא על ניסוי בפועל (של עירבוב המים - י.ד), אך בינתיים גם המודל לא הושלם".

     

    בינתיים: מתקדמים בשלבים

    מאחר שאין עדיין תוצאות מחקריות ברורות - לא מהמודל הממוחשב ולא מהניסויים של מפעלי ים המלח - מתקדמת בינתיים במקביל גם הצעתו של ראש רשות המים, פרופ' אורי שני.

     

    שני, המשמש גם כיושב ראש ועדת ההיגוי של הפרויקט בישראל, הציע לבצע את המיזם בשלבים. בשלב הראשון ישאבו 200 מיליון קוב (במקום 1.8 מיליארד - י.ד) ומתוך הכמות הזו רק 100 מיליון יוזרמו לים המלח (והשאר יותפלו).

     

    המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח אזורי, סילבן שלום אימץ את ההצעה בשתי ידיים, והחל לפעול במרץ לקדמה. "סקר זה שמנהל הבנק העולמי הוא חשוב אך לא מספיק... בדרך זו (הצעת השלבים של שני - י.ד) אפשר יהיה לבחון באופן ישיר את ההשפעות הסביבתיות על מפרץ אילת, הערבה וים המלח", הוא אומר.

     

    מאמציו של השר שלום נשאו פרי. לאחרונה הודיעה ועדת ההיגוי של הבנק העולמי כי יש לשים את הצעת השלבים במרכזו של סקר ההיתכנות שמבוצע בהזמנת הבנק.

     

    באופן לא שגרתי, בכל הקשור לתעלת הימים נוצרה שותפות אינטרסים בין מפעלי ים המלח וארגוני הסביבה - בראשם ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון". כל אחד מהם פועל מסיבותיו, אך מתוך חשש משותף כי רכבת המיזם דוהרת במהירות על נתיב שאיש יידע לאן הוא מוביל וכיצד יסתיים.  

     

    "אמינות הבנק העולמי עומדת כאן למבחן. נראה שהבנק מקדם את המיזם בלי בדיקה מספקת של המחיר הסביבתי או של פוטנציאל החלופות האחרות", מדגיש גדעון ברומברג, מנכ"ל הארגון בישראל. "בדיקת החלופות האחרות הן מס שפתיים בלבד".

     

    החלופות האחרות לפרויקט נבחנות על ידי צוות של שלושה חוקרים שמונו על ידי הצדדים (ישראל, ירדן והפלסטינים), בלחץ ארגוני הסביבה.  

     

    הבנק העולמי: צריך לקדם את הפרויקט בשלבים

    באשר לטענה כי לוחות הזמנים של המיזם אינן מאפשרות מחקר ריאלי, השיבו בבנק העולמי כי המחקר החל בשנת 2008, אך מבוסס על מחקרים קודמים שכבר בוצעו בשלהי שנות ה-90'. "אם בכל שלב של המחקר מבקשים הצדדים המעורבים (ישראל, ירדן והפלסטינים) ליזום מחקרים נוספים בנושא, הדבר אפשרי ונמצא בסמכותן", נמסר.

     

    באשר לטענות כי המחקר אינו מבוסס על מחקרים בשטח אלא על בניית מודל ממוחשב, השיבו בבנק העולמי כי "המחקר מתבסס על מגוון מקורות מחקריים, שנסמכים בין השאר על עבודותיהם של מוסדות מחקריים באזור, בהם המכון הגיאולוגי. עם זאת, לאחרונה הובעה הסכמה מצד הצדדים המעורבים לקדם את הפרויקט בשלבים".  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יודעים מה יקרה? כנראה שלא
    צילום: עמית שאבי
    ניסוי העירבול בחצר מפעלי ים המלח
    צילום: ברוק קרומר, ידידי כדור הארץ מזה"ת
    מומלצים