יו"ר סלקום: "דמי הקישוריות ירדו - הציבור יפסיד"

"יש לבחון את נושא הקישוריות בתבונה ובשכל ישר ולא על ידי סכין וגרזן", כך אמר היום (ב') יו"ר סלקום עמי אראל, במסיבת עיתונאים שכינס, רגע לפני השימוע שיערוך משרד התקשורת מחר ומחרתיים, בעניין הפחתת דמי הקישוריות.

"זה שבוע מכריע לתעשיית הסלולר הישראלית", אמר. "באו יועצים מחו"ל, חברת נרה, עם מחשבה להוריד את דמי הקישוריות מ-25.1 אגורות ל-4 אגורות - ירידה של 84%. אין דבר כזה. אף פעם לא לא היה דבר כזה. זו הסיבה בגללה חברות הסלולר נרעשות".

ההפחתה הזאת תחסוך כסף לנו הצרכנים, אבל תפגע ברווחי חברות הסלולר בכ-300 מיליון שקל לחברה, ואת זה הן מנסות בכל כוחן למנוע. יו"ר סלקום השווה את המהלך ההולך ומתרקם, לבוץ הרגולטורי בו טבעו חברות הכבלים לפני יותר מ-10 שנים, שעיכב לטענתו את שדרוג תשתיות האינטרנט בישראל וגרם לה לפגר אחרי שאר העולם המערבי, אולם לא בטוח ששוק הכבלים אז דומה לשוק הסלולר היום.

הכנסות החברות ב-2009: 17.94 ש'. רווח נקי: 3.2 מיליארד ש'

האם ההפחתה בדמי הקישוריות תקבור את חברות הסלולר? כולם מודים שממש לא. שימו לב - מספר המנויים של חברות הסלולר פלאפון, פרטנר וסלקום עלה מ-2004 מ-6.9 מיליון ל-9.1 מיליון מנויים ב-2009. מספר דקות השיחה של המנויים גדל בחודש מ-316 דקות ל-343 דקות שיחה בממוצע.

ההכנסות של חברות הסלולר ב-2009 צמחו בשיעור של 32% והגיעו ל-17.94 מיליארד שקל. הרווח הנקי של חברות הסלולר ב-2004 היה 1.4 מיליארד שקלים, וב-2009 עמד על 3.2 מיליארד שקל - כלומר עלייה של 128%. האם הוויתור על חלק מדמי הקישוריות באמת יגרום להן להאט את הקצב?

לשאלה האם הפסד של 300 מיליון שקל מתוך רווחים של כמיליארד שקל ו-300 מיליון שקל בשנה לסלקום, באמת יפצע אותה באופן כה חמור, ענה אראל: "מדובר בשיעור פגיעה שהוא הרבה יותר גדול. מי שייפגע בסופו של דבר זה הציבור. אני מבקש להזכיר לכולם מי המושקעים בחברות הסלולר. בסלקום מחזיק הציבור כ-68% ובפרטנר מחזיק הציבור כ-72%. הציבור הזה כולל את קופות הגמל, קרנות הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח וגם משקיעים זרים שמאמינים בכלכלה הישראלית".

טוב להיות שבדי

לפי שקפים שהציג אראל, שבדיה, שם הצרכנים משלמים 17.2 אגורות לדקה, היא המדינה הזולה בעולם המערבי בדמי קישוריות. ממוצע דמי הקישוריות בארופה הוא 35 אגורות לדקה. אם דמי הקישוריות ירדו בישראל מ-25.1 ל-4 אגורות ישראל תהיה המדינה הזולה באירופה בתחום זה. אבל ברבות ממדינות מערב אירופה, המשכורת הממוצעת גבוהה מזו הנהוגה בישראל. כמו כן, בשקפים לא הוצגו נתונים לגבי תעריפי השירותים האחרים שמעניקות חברות הסלולר האירופיות.

אראל קבל נגד כמות השינויים הגדולה עמן צריכות להתמודד חברות הסלולר בפרק זמן קצר מדי, לטענתו: "כניסת מפעילים וירטואליים, כניסת מפעיל חמישי, כניסת מפעילי VOB, הפחתת דמי הקישוריות, נדידה פנים ארצית, שיתוף תשתיות, ביטול פטור למתקני גישה, החמרת המגבלות על הקמת אתרים בכלל, קיצור תקופת ההתחייבות, הפחתת 'קנס היציאה' וזו רק רשימה חלקית. מישהו יודע או מסוגל לחשב את הנזק המצטבר? האם לא צריך לבצע שינויים בהדרגה? האם לא רצוי לעצור ולבדוק מה עשה שינוי אחד לפני שממשיכים לשינוי הבא?

"אני מקבל את עמדתה של המדינה לנסות ולהכניס מפעילי סלולר מתחרים, אולם כמות כזו של רפורמות שמוטלות ואמורות להיות מוטלות על חברות הסלולר היא עצומה, והשפעתה כמעט בלתי ניתנת לכימות. הגיוני שכניסת מפעילים חדשים תפגע בחברות הסלולר, אך אסור למשרד התקשורת להרוס את החברות הקיימות".

אראל טען שכל השינויים האלה אולי לא ימוטטו את החברות, אך יגרמו להאטה בהקמת תשתיות והשירות שינתנו לצרכן יהיו פחות מתקדמים. "תעשיית הסלולר בישראל משקיעה כ-2 מיליארד שקל בשנה בתשתיות", גרס אראל, וטען שאם יופחתו כך דמי הקישוריות, הן לא יוכלו להשקיע כך. אבל האם הצרכנים באמת רוצים שירותי סלולר מתקדמים במחיר של מינוס הולך ומתרחב בבנק בגלל תשלומים מיותרים ומורכבים?

"התנאי לביצוע השקעות העתק הללו הינו הקפדה על קיום חברות בריאות, בעלות יציבות כלכלית ואופק רגולטורי שקול וזהיר", המשיך אראל. האם אנחנו מעוניינים להיות במצב שהתשתית הסלולרית במדינת ישראל לא תוכל לתמוך במכשירים המתקדמים? האם אנחנו רוצים להיות מדינה עם רמה טכנולוגית תקשורתית כמו סודאן ואפגניסטן"?