כוכבי דרום אפריקה 2010: נבחרת המונדיאל
ספרד עדיין בהאנגאובר מהזכייה וכולנו עצובים מסיום חגיגת הכדורגל. רגע לפני תחילת הספירה לאחור לברזיל 2014, קבלו את ה-11 שהיו 10 בדרא"פ. מסכימים? הביעו דעתכם
זה עצוב, זה כואב, אבל צריך להתחיל להתרגל למציאות - חגיגת הכדורגל הסתיימה, מונדיאל 2010 כבר נכנס לדפי ההיסטוריה והוא שייך לעבר.
- ספרד והולנד ירקו לנו בפנים. מזל שיש אינייסטה
- 100 אחוז הצלחה: המונדיאל המפואר של פול התמנון
- אינייסטה: "זה היום המאושר בחיינו"
- וייה? סניידר? פורלאן זכה בכדור הזהב
- הבטחות צריך לקיים: צפו בקסיאס מנשק את חברתו בשידור חי
- מעקב: וייה וסניידר לא סיפקו את הסחורה
- ג'ימי ג'אמפ פרץ שוב למגרש לפני המשחק
- ספרד האלופה עם הכי מעט שערי זכות במונדיאל
לא הרבה האמינו שזה יהיה אפשרי, אבל דרום אפריקה עמדה במשימה כמו גדולה, ואירגנה מונדיאל מרגש, בסיומו גם זכינו לראות אלופת עולם חדשה, נבחרת שמעולם לא זכתה בעבר בתואר.
לצערנו יש עוד הרבה מאוד זמן עד החגיגה הבאה, אבל רגע לפני שמתחילים את הספירה לאחור לקראת ברזיל 2014, הגיע הזמן לבחור את ה-11 של המונדיאל שזה עתה הסתיים. מסכימים עם הבחירות? יש לכם השגות? ספרו לנו את דעתכם ואת בחירתכם בטוקבקים.
איקר קסיאס (ספרד)
אחרי ההפסד במשחק הפתיחה מול שווייץ ופרשת הנוכחות של חברתו העיתונאית, שרה קרבונרו, מאחורי השער שלו, 'סאן איקר' ידע לצאת כמו גדול מכל הרעש ועם שקט נפשי ויכולת מרשימה עזר לספרד לדהור כל הדרך אל התואר. הפך לגיבור ברבע הגמר עם עצירת הפנדל מול פרגוואי, המשיך עם הדיפה קריטית בחצי מול גרמניה וקינח עם שתי עצירות מדהימות מול רובן בגמר. מניף ראוי לגביע העולם.
מייקון (ברזיל)
מי היה מאמין שלסלסאו יהיה נציג בודד בנבחרת המונדיאל, ועוד מגן. ככה זה כשמודחים שוב ברבע הגמר, ועם מאמן כמו דונגה, שלא בדיוק מאפשר לשחקנים הטכנים המדהימים שלו לבוא לידי ביטוי. עד ההדחה, מייקון בכל זאת כיכב עם עליות בלתי פוסקות להתקפה, והיה כל העת מנוע טורבו שרץ הלוך חזור על הקו.
ג'רארד פיקה (ספרד)
לא חלמנו, שהבלם מספר 1 בטורניר יהיה רק בן 23. למרות שהיתה זו הופעתו הראשונה במונדיאל, פיקה שיחק כמו ותיק עם ארבעה מונדיאלים על הגב. הוא טאטא כל מי שהתקרב לרחבה של אלופת העולם וכמו בברצלונה, הראה גם שיש לו המון טכניקה. תענוג של בלם.
קרלס פויול (ספרד)
גבר בבחירה על מאתיסן ההולנדי, רק בזכות הזכייה של נבחרתו. ערב המונדיאל הצהיר כי יפרוש מהנבחרת בסיומו, אבל אחרי הזכייה, מראה סימנים של רצון להישאר ולהמשיך לעשות היסטוריה עם חבריו. לא רק שחקן הגנה ענק, אלא בעיקר סמל שאפילו זכה לכבוד לכבוש שער ניצחון מול גרמניה בחצי הגמר.
פיליפ לאהם (גרמניה)
גם בלי הפיזיות של מייקון או המנהיגות של פויול, בשקט בשקט לאהם נתן עוד מונדיאל מרשים, כמו בזה הביתי לפני ארבע שנים. כל נבחרת היתה רוצה להתברך במגן כל כך יעיל וטכני. במונדיאל הזה הוא שיחק מימין, אבל לא פעם במשחקים מול גרמניה הוא החליף עמדות עם בואטנג משמאל, ובגלל נוכחות מייקון ב-11 שלנו, דחקנו אותו גם כאן שמאלה.
צ'אבי (ספרד)
מה עוד אפשר להגיד על הקשר הנהדר הזה? לא בכדי הוא נבחר לאיש המשחק של ספרד, יותר פעמים מאשר מלך השערים שלה דויד וייה, ולא פלא שכל פעם ששואלים את אוהדי ספרד איזה שחקן אתם הכי אוהבים, לצ'אבי מקום קבוע בשלישייה. שחקן שהוא חלומו הרטוב של כל מאמן.
מולר. כשהוא לא שיחק, החיסרון שלו בלט מאוד (צילום: AFP)
תומאס מולר (גרמניה)
מי שנבחר לשחקן הצעיר של המונדיאל, הפך בשקט גם להפתעה הגדולה של הטורניר. עוד לא בן 21, וכבר איש מפתח במערך של יואכים לאו. זה לא רק חמשת השערים שכבש בדרום אפריקה, אלא בעיקר התרומה שלו למשחק ההתקפי של 'גרמניה החדשה'. לא משוכנעים בתרומתו? שימו לב לאפקט שלו ב-1:4 על אנגליה וב-0:4 על ארגנטינה, לעומת היכולת של גרמניה, בלעדיו, בחצי מול ספרד.
ווסלי סניידר (הולנד)
רק ניצחון אחד הפריד בינו לבין ההיסטוריה - אם הולנד היתה מנצחת בגמר, היה הופך לשחקן הראשון אי פעם שזוכה בארבעה תארים בעונה. למרות הכל, כיכב עם חמישה שערים ושלושה בישולים וסחב את הולנד כל הדרך לגמר הגדול.
אנדרס אינייסטה (ספרד)
איזה שחקן ואיזה בן אדם. זה ש'המהנדס' הוא שחקן ענק אנחנו כבר יודעים שנים רבות. אבל אחרי שער הניצחון בגמר מול הולנד, גם הראה שיש לו אישיות מיוחדת, כאשר בחר להקדיש את הרגע הגדול בחייו לדני חארקה, כדורגלן שמת לפני כשנה וחצי מדום לב. ללא ספק, האיש הראוי להבקיע את השער הכי חשוב בתולדות הכדורגל הספרדי.
דויד וייה (ספרד)
כולם דיברו על מסי, רונאלדו ורוני, אבל דויד וייה בא מאחור בשקט ובלי הרבה רעש, אבל כן עם הרבה שערים יפים (הונדוראס וצ'ילה, זוכרים?), הוליך את ספרד כל הדרך לזכייה ההיסטורית. בגמר הוא לא כבש, אבל ולנסיה בטח מתחרטת שמכרה אותו לברצלונה לפני המונדיאל ולא אחריו, כשמחירו קרוב לוודאי הוכפל.
דייגו פורלאן (אורוגוואי)
מי היה מאמין שדווקא החלוץ הבלונד יהיה הדייגו האחרון שיעזוב את המונדיאל ועוד יזכה בכדור הזהב. מראדונה הלך הביתה ברבע, פורלאן הנהדר סחב יחד עם לואיס סוארס את אורוגוואי למונדיאל ענק ומקום רביעי לא צפוי כלל. הסמל של 'לה סלסטה' כבש שערים מכל הסוגים והטעמים, כל אחד יותר יפה מקודמו. חבל רק שהכדור החופשי שלו בדקה ה-93 מול גרמניה פגע רק במשקוף ומנע מכולנו עוד חצי שעה שלו בטורניר. לפחות הוא התנחם בכך שזכה בתואר היוקרתי של כדור הזהב ונבחר ל-MVP של התקשורת שסיקרה את המונדיאל.
ההרכב השני
הכאב להשאיר מחוץ ל-11 של המונדיאל לא מעט שחקנים טובים וראויים, חייב אותנו לבחור גם הרכב מחליף, גם שם כוכבים שכל מאמן היה רוצה לראות בקבוצתו.
מרטין שטקלנבורג (הולנד); סרחיו ראמוס (ספרד), יוריס מאתיסן (הולנד), דייגו לוגאנו (אורוגוואי), ג'ובאני ואן ברונקהורסט (הולנד); סרג'י בוסקטס (ספרד), אסמואה ג'יאן (גאנה), מסוט אוזיל (גרמניה), בסטיאן שוויינשטייגר (גרמניה); אריין רובן (הולנד), מירוסלב קלוזה (גרמניה).
השחקן ה-23: ליאו מסי
כוכב ארגנטינה לא כבש במונדיאל והלך יחד עם נבחרתו הביתה כבר ברבע הגמר, אחרי השפלת ה-4:0 מול גרמניה. למרות הכל, נשמע די מוזר להרכיב סגל של כוכבים כמו ה-22 שלמעלה, ולהשאיר בחוץ שחקן כמו מסי. כיוון שחוקי פיפ"א מאפשרים לזמן למונדיאל סגל של 23 שחקנים, תרשו לנו להכליל את לאו, סתם בשביל הכיף.
מאמן: ויסנטה דל בוסקה (ספרד)
ערב הגמר, כתבנו על דל בוסקה כי "אחרי שנזרק בזמנו בחוסר צדק מריאל מדריד, ובעיקר לאחר הביקורת של לואיס אראגונס בתחילת המונדיאל, המאמן והשפם משתיקים את כולם. כמו גדול, ידע להוציא את נבחרתו מהלם ההפסד במשחק הראשון. בשקט בשקט, המאמן הנהדר הזה נכנס לספרי ההיסטוריה של הכדורגל הספרדי, וכעת חסר לו רק הדובדבן". עכשיו, אחרי שקינח עם הדובדבן בדמות הגביע העולמי, נשדרג את ציונו מ-9 ל-10.
