חובה להשיב כסף לצדקה שהושאר באוטו ונגנב?
שאלה:
חבר שלי קיבל סכום כסף גדול על מנת להעבירו למוסד. הוא הניח את הכסף במכונית ויצא ממנה ובהיעדרו נפרץ הרכב והכסף נגנב. על מי חלה חובת ההחזרה?
תשובה:
שלום!
א. למדנו בגמרא (תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף מב, א): "המפקיד מעות אצל חברו, צררן והפשילן לאחוריו או שמסרם לבנו ולבתו הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי - חייב, שלא שימר כדרך השומרים. ואם שימר כדרך השומרים - פטור".
במשנה זו מדובר על אחריותו של שומר חינם. כמבואר שם, לעומת שומר שכר, החייב בגניבה ובאבידה, שומר חינם פטור - אלא אם פשע בשמירתו ולא שמר כראוי.
ב. הגמרא שם שואלת על דין המשנה, המחייבת גם אם צרר את הכסף והניחו מאחוריו (בתיק, בתרמיל). וכי מה היה לו לשומר לעשות? משיבה הגמרא: "אמר רבא אמר רבי יצחק: אמר קרא 'וצרת הכסף בידך' אף על פי שצרורין - יהיו בידך".
כלומר, "אף על פי ששמירה מעולה היא (כשצררן לאחוריו) - חייב, שהמוליך מעות של פיקדון ממקום למקום אין להם שמירה אלא בידו, כמו שנאמר (דברים י"ד) 'וצרת הכסף בידך', אף על פי שצרורים הם, יהיו בידך" (ר' עובדיה מברטנורא, שם).
וכן כתב הרמב"ם בפירושו שם למשנה: "וכל מה שזולת זה הוא פושע ולא שמר כדרך השומרין וחייב לשלם עד שיפרש עליו, וכמו כן אם נתן הכספים במלבושו שעושין בו כעין כיס או שקשר אותן בסדינו או על בטנו בכל אלה פושע אלא אם יתפשם בידו, שנאמר 'וצרת הכסף בידך'".
ג. כך הורו הפוסקים למעשה וכתבו: "הפקיד אצל חברו כספים בדרך להוליכם לביתו, או ששלח עמו מעות ממקום למקום, צריכין שיהיו צרורים ומונחים בידו או קשורים כראוי על בטנו מכנגד פניו עד שיגיע לביתו ויקברם כראוי. ואם קשרן בדרך הזאת, אפילו נאנסו, חייב לשלם שהרי תחילתו בפשיעה" (רמב"ם הלכות שאלה ופקדון ד, ו, וכן שולחן ערוך חושן משנה סימן רצא, כ).
נמצא שבמקרה המוזכר כאן השליח שקיבל את הכסף להעבירו למוסד, ולא קיבל שכר עבור השליחות, נחשב כשומר חינם על הכסף. כסף צריך לשמור על ידי אחיזה ביד בלבד. מי שלא עשה כן, והכסף נגנב, הרי הוא אחראי וצריך להחזיר את הכסף.
ד. אולם יש להעיר כי המשנה מסיימת במילים: "ואם שימר כדרך השומרים - פטור". כלומר, צורת השמירה יכולה להשתנות, ואינה חייבת להיות רק ביד אם דרך השומרים לשמור באופן אחר. כך נאמר גם לגבי השמירה במקום קבוע, שהוא בקרקע בלבד, ואולם אם באותו המקום ובאותו הזמן שומרים בני אדם את כספם במקום אחר, נחשב הדבר לשמירה מעולה (שולחן ערוך שם סעיף יח).
וכן הוא לגבי שמירה ביד: "... אם הניח במקום שמניח מעותיו דפטור" (ש"ך חושן משפט סימן רצא ס"ק כו). לפי זה, תלויה התשובה לשאלה הנידונה במציאות, האם מקובל להשאיר כסף במכונית.
נראה שרוב האנשים אינם שומרים את כספם במכונית, ואינם משאירים דברי ערך במכונית אפילו לזמן קצר, בגלל החשש לפריצה ולגניבה. לכן במקרה הנדון נראה שהשליח לא שמר
כדרך השומרים, וממילא נחשב הדבר לפשיעה בשמירה, דבר המחייב אותו באחריות ובתשלום הנזק שנגרם למפקיד.
סיכום: אדם שקיבל על עצמו להעביר כסף והשאירוֹ במכונית ומשם נגנב, נחשב השליח כשומר חינם, דבר המחייבו לשמור כדרך השומרים. מכיוון שאין דרך האנשים להשאיר את כספם במכונית ולשמרו שם - מי שהשאיר במכונית כסף, נחשב הדבר כפשיעה בשמירה, ועליו לשאת בתוצאות הגניבה ולשלם לשולח או למוסד.
אף שכספי צדקה ותרומות נחשבים כממון שאין לו תובעים, והשומר עליהם פטור גם אם פשע, כאשר נתרם הכסף למוסד מסוים, נחשב המוסד כבעלות פרטית, וחוזרת אחריותו של השומר והוא חייב בתשלום (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).
