לעזור לצרכנים זה פופולרי
חברי הכנסת ואנשי משרד התמ"ת מתחרים במירוץ: מי יחוקק יותר חוקים צרכניים. מסתבר שתחום הצרכנות הוא אחד התחומים הכי פורים במליאה. חבל רק שהאכיפה שלו לא משהו
מי עוזר יותר לצרכנים: הח"כים או משרדי הממשלה? יבול החקיקה לטובת הצרכנים אותו זרעה וקצרה הכנסת במושב השנתי שננעל השבוע, הוא הפלח הדומיננטי ביותר בחקיקה הכלכלית שעברה בשנה האחרונה. היקף החקיקה הצרכנית נמצא במגמת עליה מואצת בשנים האחרונות. החידוש המסתמן בכנסת הנוכחית הוא התחרות שמנהלת הממשלה עם החקיקה הפרטית בתחום הצרכני.
הממשלה נהנית בתחום החקיקה מהיתרון הפוליטי הנובע משליטתה ברוב הקואליציוני. מספר הצעות החוק שהיא מגישה לאישור הכנסת אמנם זעום בהשוואה למבול הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת. אבל במבחן התוצאה, סיכויי האחרונות להגיע לספר החוקים זעומים לעומת יוזמות הממשלה. לא תמיד היא מנצלת את היתרון שלה.
משרד התמ"ת, הממונה הרשמי על הגנת הצרכן, ממצה ככל האפשר את היתרון הממשלתי. סגנית השר אורית נוקד קבלה לפני יותר משנה את האחריות לתחום, כמי שהובילה בכנסת הקודמת את השדולה לענייני הצרכנות והחלה לקדם את החקיקה בנושא. שדרוג מעמדה הפוליטי אפשר לה לזרז את ההליכים בשנה האחרונה.
תיקונים שהכניסה בחוק הגנת הצרכן, מחייבים בתי עסק לפרסם בגלוי את מדיניותם להחזרת מוצרים שנרכשו ולהאריך תוקף של עסקאות שהחלו במבצע מוגבל בזמן רק לאחר הסכמה בכתב של הצרכן. נוקד השלימה את החקיקה שיזם משה כחלון (ליכוד) בכנסת הקודמת המחייבת לגבות דמי חניה בחניונים מעל לשעה הראשונה ביחידות זמן
של 15 דקות. היא נותנת רוח גבית חזקה לוועדת הכלכלה המאשרת חוקים אלה.
השבוע היא השלימה נדבך נוסף בחקיקה להגנת הצרכנים בעסקאות מתמשכות על פני שנים. הפעם לטובת חולים כרוניים וקשישים הזקוקים לציוד ושירות רפואי בבתיהם, מחוץ לסל הבריאות, בהתקשרות עם גורם עסקי. החוק החדש מונע את ניצול חולשתם. תוקף החוזה לשנה אחת, ניתן לבטלו תוך 30 יום מהחתימה, ולנתקו בפטירת הצרכן או במעברו לבית אבות ואשפוז סיעודי, ולא עוד לחייב את משפחתו ביתרת התשלומים.
הודות לה יצאו לאור, אחרי סחבת בת 5 שנים, התקנות שיפעילו את החוק המחייב בתי עסק בהחזר כספי במזומן או בזיכוי כרטיס האשראי (תלוי בצורת התשלום) אם הצרכן החזיר מוצר תוך 14 יום מקנייתו או קבלתו באריזתו וללא פגם, או ביטל חוזה לקבלת שירותים. עד כה כבלו העוסקים את הצרכנים בתעודת זיכוי לרכישת מוצר חלופי.
נס לא קרה כאן. יו"ר ועדת הכלכלה אופיר אקוניס (ליכוד) החל לקדם חקיקה פרטית חדשה בעניין ההחזר הכספי. איתן כבל (עבודה) גילה כי חוק דומה התקבל ביוזמתו לפני שנים אבל התקנות להפעלתו נסחבות מאז. אקוניס נתן למערכת פסק זמן להתעשת. סגנית השר נוקד נכנסה לתמונה והתקנות הוטסו לוועדה בתוך פחות משבוע.
אבל מנגנון החקיקה הממשלתית מסורבל
סיפור תקנות הזיכוי הכספי חשף את הפרדוקס שנוצר מהכשל הפוקד את מנגנון החקיקה הממשלתית. יותר מעשור הממשלה שוב איננה עוד היוזמת והמובילה בחקיקה בכלל והכלכלית. בנסיגה הזאת אשמים לא מעט מבוכי הביורוקרטיה הממשלתית. דרך ייסורים מפרכת ומייאשת אורבת ליוזמות החקיקה של המשרדים. הורדת הפרופיל הממשלתי יצרה ואקום אליה התפרצה החקיקה הפרטית, ומאז היא משגשגת.מהכשל הזה התפתחו שני ערוצים מחתרתיים. פקידי ממשלה בכירים מנצלים בסתר את תהליך החקיקה הפרטית הקצר בזמן, כדי לעקוף את הפקק שיצרה הביורוקרטיה במנגנון החקיקה שלהם. בערוץ אחד הם מעבירים לח"כים הצעות חוק שלהם, דחופות בעיניהם, כך שיוגשו לכנסת כהצעות פרטיות שלהם ויקודמו במהרה. בערוץ השני הם משתמשים בהצעות החוק הפרטיות כביכול, כ"שוט" לזירוז הטיפול הממשלתי בהצעות המקוריות.
שרים ופקידים מגלים יחס דו-ערכי לחקיקה הפרטית הגובל בדילמה. נקלעים אליה לא אחת גם באוצר. כלפי חוץ מגנים בגלל העול הכספי שחלק מהחקיקה הזאת מטיל על הממשלה. אבל בחדרי חדרים, אלו שנעזרו בערוץ הזה שואלים מה היו עושים בלעדי התחרות החושפת את חולשות מנגנון החקיקה הממשלתי המסורבל ופוגעת ביוקרתו.
הדילמה מתנקזת לרוב בוועדת השרים לחקיקה. היא אמורה להחליט אם לתת את תמיכת הממשלה להצעות חוק פרטיות. אבל לא תמיד שרי הממשלה תמימי דעים לגבי חוק פרטי זה או אחר או מתואמים לגביו. כך קרה למשל עם הצעת החוק הצרכנית של שי חרמש (קדימה) להפוך את הדלקנים האוטומטים של כלי הרכב לאחידים כך שהנהגים יוכלו לתדלק בהם בכל תחנה של כל חברה.
באוצר ביקשו בסתר לקדם את החוק. במשרד התשתיות התנגדו בלחץ חברות הדלק. האוצר הפסיד במפתיע בהצבעה בוועדת השרים. בסוף התפשרו על מהפכה חלקית. זה המקום לציין כי המשחק מאחורי הקלעים מתנהל בדרך כלל סביב קומץ הצעות חוק פרטיות מהותיות מתוך האלפים שמוגשות כל שנה. החקיקה הצרכנית נמנית על המיעוט הזה. רוב החקיקה הפרטית, בעיקר של האופוזיציה, לא מגיע בכלל לצנרת החקיקה.
מה עם האכיפה?
עם זאת, כשהחקיקה הפרטית לא מתנגשת עם אינטרסים של המגזר העסקי, חברי הכנסת לא יתקשו לקבל תמיכה ממשלתית גם אם מדובר רק ביוזמה שלהם. כך עבר דרך ועדת הכספים החוק של פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) להנפקה סטנדרטית של צ'קים משורטטים "למוטב בלבד" בכל הבנקים. דרך ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות חיים כץ, עבר החוק המחייב לסמן על מזון ארוז מראש את כמות הסוכר שבאריזה כאזהרה נגד השמנה.שני חוקים נוספים לטובת צרכני התרופות עברו דרך ועדת הבריאות, ביוזמת ד"ר רחל אדטו(קדימה), רופאה במקצועה. האחד מחייב לסמן תרופה שנמכרת בלא מרשם, כמו תרופה במרשם: ציון ברור על האריזה של שם התכשיר, מטרתו והאזהרות מפניו. החוק השני מחייב למכור תרופה במרשם באריזה התואמת את המנה שבמרשם. זאת כדי לחסוך מהחולה דמי השתתפות יקרים שנגבים על כל אריזה, אם הכמות פוצלה למספר אריזות.
חוקים צרכניים לא מעטים עדיין בצנרת, בשלבים מתקדמים, כגון קביעת כללים ברורים לפרסום מזון בטלוויזיה, אף זה במסגרת המאבק הציבורי בתופעת ההשמנה. אבל עם כל המאמץ המושקע, הבעיה בתחום הצרכנות איננה מחסור בחוקים, אלא באכיפתם. בקטע הזה השלימה סגנית השר נוקד את הקמת הרשות לסחר הוגןבמשרדה כמנגנון אכיפה שמחליף את הממונה על הגנת הצרכן, אבל טרם הוברר כמה ואיזה שיניים חדות יהיו לו.
השבוע קבעה הכנסת בחוק כי המועצה לצרכנות תזכה לתקציב נפרד לחיזוק מעמדה הציבורי העצמאי לשמירת האינטרסים של הצרכנים. מבחנה לא יהיה בתחרות עם הרשות, אלא ביכולתה להטמיע בתודעת הציבור את תוכן החוקים הרבים הקיימים. אפילו צבא של פקחי הרשות איננו שקול כנגד כוח הקניה של הצרכנים. הכוח הזה יצא לפועל רק אם הם יהיו מודעים לזכויותיהם החוקיות ויעמדו עליהן מול אותם עוסקים שינסו להתנכל להם.
פורסם לראשונה 23/07/2010 16:59
לפנייה לכתב/ת 
ממצה את היתרון הממשלתי. נוקד
צילום: איציק שוקל
תרופות ללא מרשם יסומנו. אדטו
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים
