עדיף להתפלל עייף בציבור או לבד בבית?
שאלה:
בחופש קשה לי מאד לקום מוקדם, ולהתפלל בבית הכנסת. האם לא עדיף לי להתפלל ביחידות מאשר לקום ולהתפלל עייף עם הציבור? ובכלל איני מבין מהו ערכה של תפילה בצבור. האם לא עדיף להתפלל ביחיד לפי הקצב האישי של האדם, ולא "לרוץ" עם הציבור? (ניר)
תשובה:
ניר שלום וברכה,
א. מצות התפילה היא אחת מהמשימות המוטלות על האדם מישראל, שיש בה גם עונג וגם עול; מצד אחד היא מוגדרת בפי חז"ל כעבודה שבלב - כלשונו של הרמב"ם: "מצוות עשה להתפלל בכל יום שנאמר 'ועבדתם את ה' אלהיכם'. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר 'ולעבדו בכל לבבכם', אמרו חכמים: אי זו היא עבודה שבלב? זו תפילה". (הלכות תפילה ונשיאת כפים א א). כלומר מדובר על עבודה - שעניינה הוא עול, והתגברות על קשיים.
מצד שני – התפילה היא עונג ותכלית החיים, שכן בזמן זה נפגש האדם ישירות עם בוראו. כלשונו של ר' יהודה הלוי: "בדרך זו תהיה שעת התפילה לחסיד כגרעין הזמן ופריו, ושאר השעות תהיינה לו כדרכים המוליכות אל שעה זו שלבואה הוא מצפה ... שכן תפלת האדם טובה לנפשו כשם שהמזון תועלת לגופו, וכן ברכת כל תפילה שורה על האדם עד שעת תפילה שאחריה, כשם שכוח הסעודה שסעד מתקיים בו עד שיסעד סעודת לילה, אולם ככל אשר תתרחק שעת התפילה תלך הנפש הלוך וקָדוֹר מטרדות העולם הבאות עליה..." (כוזרי ג, ה). כלומר, שעת התפילה היא השעה החשובה ביותר בחייו של אדם , ומהווה מרכז הנותן כוח לשאר הזמן.
ב. נוסח התפילה, הלכותיה וסדריה תוקנו על ידי חכמים, כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר של התפילה. הם תיקנו את התפילה בציבור, ואמרו שלתפילת הציבור ערך גדול. כך פוסק הרמב"ם: "תפילת הציבור נשמעת תמיד, ואפילו היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילתן של רבים. לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור, ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת, שאין תפילתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת. וכל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו מתפלל בו עם הציבור נקרא שכן רע." (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ח)
ג. השאלה שבפנינו היא, האם התפילה בציבור היא רק מעלה, ומעלה זו נדחית מפני סיבות כלשהן, כמו כוונה עדיפה ועייפות, או שחשיבות התפילה בציבור כל כך גדולה, שאין לדחותה אלא במקרה אונס.
בגמרא מבואר כי התפילה בעשרה מוגדרת כ"מצווה דרבים". אף על פי, שלצורך השלמת המניין נדרש ר' אליעזר לעשות מעשה של איסור - העדיף לעשות זאת, כדי שיוכל להתפלל במניין. (תלמוד בבלי מסכת ברכות מז, ב) כך פוסקים הרמב"ם והשולחן ערוך (שולחן ערוך יורה דעה סימן רסז עט).
תשובת הרב פיינשטיין
ד. זאת ועוד. הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב כז) נשאל על ידי תלמיד חכם אחד שהיה לומד עד שעות מאוחרות בלילה, והיה קשה לו לקום בבוקר להתפלל בציבור במניין, מכיוון שהדבר גרם לו לביטול לימוד תורה בלילה; האם מותר לו להתפלל ביחידות.הרב פיינשטיין עונה, שתפילה בציבור אינה בגדר מעלה בלבד, אלא חיוב גמור, וראיה לדבר, שההלכה מחייבת אדם הנמצא בדרך, ללכת למקום מנין (מרחק ארבעה מילין), גם אם הוא מעדיף ללון במקום אחר.
לכן, לדעתו, עדיף להתפלל בצבור, ובכוונה פחותה, מאשר להתפלל ביחידות בכוונה מעולה. הוא נותן טעם לדבר, כי מכיוון שבציבור התפילה נשמעת ומתקבלת, מסתבר שזה עצמו עושה את החיוב להתפלל. כי אם לא הייתה אפשרות לתפילתו של האדם להתקבל, לא הייתה זו תפילה כלל. "...לכן, כיון שבציבור נשמעת תמיד, ותפילת יחיד אף של אדם גדול וצדיק אינו ברור שתתקבל - יש חיוב על כל אדם שיתפלל בציבור". כלומר, בציבור התפילה תמיד מתקבלת גם כאשר אינה בכוונה גמורה, לעומת תפילת יחיד אשר מתקבלת רק כאשר היא ללא פגם בכוונה, ולכן, חובה להתפלל בציבור גם כאשר הדבר בא על חשבון דברים אחרים ואפילו של מצווה. (למעט אונס, כמובן).
נמצא, שיש להשתדל ככל האפשר להגיע למניין ולהתפלל בציבור, לא רק בגלל שיש מעלה בתפילה זו, אלא, משום שהיא מעיקר הדין של התקבלות התפילה.
סיכום: יש להתפלל בציבור ובמניין מעיקר דין התפילה, גם כאשר למתפלל קשה, מחמת עייפות או אפילו מטעמים של מצווה, כגון לימוד תורה או תפילה בכוונה גדולה יותר. רק כאשר אין אפשרות להגיע למניין - יש להתפלל ביחידות. כל טוב ובהצלחה (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
