שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדוע אסור לאכול יחד בשר וחלב?

    שאלה:

     

    מדוע חל איסור על אכילת בשר וחלב יחדיו? אנא, ברצוני לקבל יותר מתשובה או הסבר אחד. (אני, תל-אביב)

     

    תשובה:

     

    שלום וברכה,

     

    ראשית, אסור לאכול בשר וחלב כי ה' אסר זאת עלינו, וכמו שנאמר בתורה שלש פעמים איסור זה: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט ועוד).

     

    אמנם מן התורה האיסור אינו אלא לאכול בשר (בקר) שבושל בחלב. אולם כדי להרחיק מהאיסור גזרו חכמים סייגים נוספים, כמו בשר עוף בחלב, הרחקת זמן האכילה בין המינים, הפרדת הכלים ועוד.

     

    לשאלתך על טעם המצווה, כללית, התורה אינה מציינת טעמים למצוות, וכך הסבירו חכמים מניעה זו: "אמר רבי יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה? שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן - נכשל בהן גדול העולם. כתיב (דברים י"ז) לא ירבה לו (המלך) נשים, אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב (מלכים א' י"א) 'ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו'. וכתיב (דברים י"ז) 'לא ירבה לו סוסים', ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב, וכתיב (מלכים א' י) 'ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו'. (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כא ב). כלומר, שלמה המלך טעה, הוא חשב שמכיוון שטעם המצווה ידוע, הוא יוכל לעקוף את האיסור, ללא פגיעה בטעם המצווה. בשני המקרים הוא נכשל.

     

    הדבר בא ללמד, שישנם נימוקים נוספים נסתרים שאי אפשר לגלותם, ולכן לא נכתבו בתורה. אולם מכיוון שאנו מאמינים שהתורה ניתנה לנו על ידי ה' – אנו מקיימים את המצוות מתוך ידיעה ברורה שהן נועדו להיטיב עמנו, גם אם איננו מבינים את הטעם.

     

    עם זאת, בכל הדורות יש ניסיונות להסביר את המצוות כדי לקרב את האדם אל קיום המצווה. המפרשים טורחים להדגיש, שטעמים אלו הם ניסיונות אנושיים בלבד ואינם מוחלטים ומחייבים, כלומר, גם אם יתברר שההסבר אינו עוד רלבנטי – אין בדבר משום למנוע את קיום המצווה.

     

    לאחר הקדמה עקרונית זו, אביא מספר הסברים שניתנו במהלך הדורות: הרמב"ם בספרו מורה נבוכים מסביר כי מצוות רבות נועדו להרחקה מעבודה זרה, וייתכן שזה גם הטעם באיסור בשר וחלב "אין רחוק אצלי שיש בו ריח עבודה זרה, אולי כך היו עושין בעבודה מעבודתיה או בחג מחגיהם". (מורה נבוכים חלק ג, מח)

     

    לעומתו כותב ר' אהרון הלוי בספר החינוך, כי נראה לו שהאיסור קשור בתערובות של חומרים מסוימים היכולים לגרום נזק. (ספר החינוך מצווה צב), אם כי גם הוא מעלה זאת כהסבר מסופק.

     

    תורת הרב קוק

    הסבר חדש יותר נכתב על ידי הרב קוק במאמרו – "חזון הצמחונות והשלום." במאמר זה מציג הרב קוק את
    חזון התורה על איסור אכילת בשר, וכפי שהיה אצל אדם הראשון. ההיתר לאכילת בשר ניתן אחר המבול אולם בהסתייגות רבות, שנועדו להזכיר לאדם את החזון השלם של איסור אכילת בשר. כמו כן, מצוות רבות נועדו ללמד יסוד מוסרי זה, ולקרב אליו את האדם.

     

    וכך הוא כותב לגבי איסור אכילת בשר וחלב: האדם צריך להכיר את מציאות החלב כדי שהאם תוכל להניק את הגדי שלה, ולא למען האדם. "בן אדם! אזניך תשמענה דבר מאחריך קול אלהים בכח הקורא לך: "לא תבשל גדי בחלב אמו" לא, תעודת הגדי איננה דוקא להיות לברות לשיניך החדות ... וזוללותך באכילת בשר, והחלב ממילא לא נועד להיות לתבלין לך למלאות את תאותך השפלה..." דבר זה יביא להכרה "...כי חיי החי לא נוצרו בעבור קיבתך התאוונית, והחלב עיקרו נועד להיות למזון למי שעבורו בא הטבע למלא את תפקידו, כמו שחלב שדי אמך היה לך למבטח בימי הנקתך". כלומר, איסור התערובת נועד להזכיר לאדם, כי עיקר מטרת החלב הוא עבור הגדי והעגל, ולא עבור האדם. לימוד זה נועד לעדן את האדם ותאוותיו, ולהיות רגיש ומוסרי לעולם החי.

     

    הסבר זה מצטרף להסברים של מצוות נוספות, שנועדו לחנך את האדם לרגישות ומוסריות לכל הבריות. אני מקווה שהסברים אלו יועילו לבקשתך. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים