שתף קטע נבחר

שכיות החמדה בקבוצת עקרב

קבוצת עקרב היא מקבוצות הכוכבים המעניינות ביותר שיש בשמים. יגאל פת-אל מציע לכם לא שלפחד מעוקץ העקרב ולהרים את המבט לכוכבים המרהיבים שמרכיבים את העקרב השמיימי

בימים אלה של סוף חודש יולי ותחילת חודש אוגוסט, קשה שלא להבחין באחת מקבוצות הכוכבים הבולטות בשמים – קבוצת עקרב המצויה מעל האופק הדרומי בתחילת הערב.

 

קבוצת עקרב בולטת בזכות הכוכב הראשי שבה – אנטרס, לו הקדשתי את אחת מהרשימות הקודמות. אנטרס, המציין את ליבו של העקרב, מצוי בין שני כוכבים המציינים את העורקים היוצאים מלב העקרב.

 

מימין (ממערב) לאנטרס ישנה שורה של שלושה כוכבים בהירים המאונכים לאופק ומציינים את ראש העקרב. יחד עם השלישייה הנוספת שאנטרס במרכזה הם מרכיבים את אחת מקבוצות הכוכבים הישראליות – "ג" הדרום, המוכרת לכל מי שעשה ניווטי לילה.

 

לזיהוי קבוצת עקרב אפשר להיעזר במפת הקבוצה ובמפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה.

 

ראש העקרב

נתחיל עם הכוכב העליון בשלישית הכוכבים המציינת את ראש העקרב. כוכב זה מצוין באות היוונית β ושמו – גרפיאס, שמקורו אינו ברור. זהו כוכב כפול יפהפה בגוון כחלחל שנראה היטב גם במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים.

 

הכוכב המרכזי בשלישיה, המצוין באות  δ קרוי דצ'ובה, שם שנובע מהשם הערבי – אל-ג'בה, המצח. כוכב זה מגלה התנהגות מעניינת מאוד בשנים האחרונות; עד לפני מספר שנים אורו השתווה ואף פחת מאורו של הכוכב β שמעליו, אולם מאז החל להתבהר וכעת אורו עולה על אורו של β.

 

הכוכב המעניין הבא מצוין באות ζ והוא מציין את הנקודה הדרומית ביותר בגופו של העקרב. גם כוכב זה הוא למעשה צמד של כוכבים שנראים היטב גם בעין. הכוכב הראשי הוא ענק כחול, שעצמת ההארה שלו משתווה לעצמת ההארה של 60 אלף שמשות!

 

הכוכב השני הוא כוכב כתום ומרחקו קטן בהרבה מזה של "שכנו" ועומד על 150 שנות אור "בלבד". הבדל הצבעים נראה היטב במשקפת שדה ובטלסקופ.

 

הכוכב הכחול שייך לאחד מצבירי הכוכבים היפים בקבוצת עקרב, צביר המצוין במספר הקטלוגי NGC6231. צביר זה נראה בלילות חשוכים כעננה קטנטנה מצפון לכוכב ζ  ובטלסקופ או משקפת אפשר להבחין בעשרות כוכבים, רובם כחולים וצעירים מאוד, כאשר לפחות ל-20 מהם עצמת הארה המשתווה לעצמת ההארה של 20 אלף שמשות כל אחד.

 

עוקץ העקרב

בקצה השמאלי, המזרחי של קבוצת עקרב מצויים שני כוכבים המקבילים לאופק. זהו עוקץ העקרב. המזרחי בינם קרוי שאולה, שנובע מהשם הערבי אל-שאולה, העוקץ.

 

גם כוכב זה הינו ענק כחול המאיר בעצמה של כ-9000 שמשות. זהו גם כוכב שאורו משתנה. הסיבה לשינויי עצמת האור של הכוכב היא פעימות מחזוריות של הכוכב.

 

אם נמשיך את הקו שמתווים שני כוכבי העוקץ מזרחה, כדי 5 פעמים המרחק בינם, נגיע לצביר כוכבים יפהפה. זהו צביר הממוספר במספר M7. זהו צביר עשיר, שנראה בקלות במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים גם מתוככי עיר מוארת, אז אפשר להבחין בכמה עשרות כוכבים הממלאים את שדה הראייה.

 

זהו גם צביר "זקן" מעט מהצביר הקודם וגילו נאמד ביותר מ-220 מיליון שנה, עדיין ינוקא בהשוואה לשמש. מרחק הצביר מהשמש כ-780 שנות אור. כמה מעלות צפונית מערבית מ-M7, באופן שיוצר משולש שווה צלעות בינו לבין עוקץ העקרב, מצוי צביר נוסף, זהו הצביר M6, הקרוי גם צביר הפרפר.

 

צביר זה עני יותר מקודמו, אף גם בו אפשר להבחין בכמה עשרות כוכבים הפזורים על שטח זוויתי גדול במשקפת שדה קטנה ובטלסקופ קטן. שני הצבירים, M6 וכן M7, שוכנים על רקע אינספור כוכבים של שביל החלב ומומלץ לסרוק את כל האזור של קבוצת עקרב במשקפת שדה ובטלסקופ קטן.


 

הצביר הפתוח M7 על רקע אינספור כוכבים של שביל החלב. הכתמים השחורים הם אזורים קרים וצפופים של אבק המונע מעבר אור דרכו. צילום: מיכאל צוקראן

 

השבוע במערכת השמש

השבוע עומד בסימן התמעטותו של הירח המצוי ברבע האחרון שלו ב-3 באוגוסט. כוכב חמה מתרחק אט-אט מזרחה מהשמש, מבסס את מעמדו ככוכב ערב, ואפשר לראותו כמה מעלות מעל האופק בשעה 8 עד 8:30 בערב.

 

נוגה ממשיך להיות כוכב הערב ונראה בוהק מיד לאחר השקיעה בכיוון מערב. מאדים מתקבץ עם שבתאי ב-31 ביולי כאשר הוא חולף כ-2 מעלות דרומית לו. שבתאי, העטור בטבעותיו ומלווה בירחיו הבהירים, ממשיך להוות את האטרקציה של שעות הערב והלילה כאשר הוא ממקום בקבוצת בתולה. צדק כבר נראה לפני חצות מעל האופק הדרום מזרחי כשהוא נע מזרחה. הירח ימצא כמה מעלות צפונית לאורנוס ולצדק ב-30 ביולי.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
 האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
קוסמוס
מומלצים