שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "הייתי שמנה ואומללה": איך ירדה שרון 65 ק"ג?

    שרון שרייבר, סוכנת נסיעות ומתרגמת מהרצליה, היתה שמנה מאז ומתמיד. מחלת הלב של אמה גרמה לה לחשוב על חייה - ומאותו רגע היא החליטה שהגיע הזמן לשינוי. איך שינתה את אורח חייה, ומהם סודות הצלחתה?

    למה שמנתי

    נולדתי וגדלתי בקיבוץ משגב עם, ומאז ומתמיד הייתי שמנה. מגיל צעיר היה לי נוח לחשוב שהשומן אצלי בגנים. בבית השתמשו באוכל ככלי נתינה של אהבה, וכשהבנתי שאני לא יכולה להתגבר על האוכל, החלטתי להיכנע ולאכול כל מה שבא לי ומתי שבא לי. התזונה שלי הייתה מורכבת רק מסוכרים ושומנים. אכלתי מהבוקר עד הלילה, כל הזמן. ככל ששמנתי גם התרחקתי מאנשים, וזה החמיר עם השנים.


    "התרחקתי גם מאנשים". שרון לפני הדיאטה

     

    איך הגעתי להחלטה לרזות

    בגיל 33 חייתי בניו יורק, שמנה ואומללה, עד שאחי הזעיק אותי לארץ כיוון שאמי הייתה במצב קריטי. היא סבלה ממחלת לב, שהייתה קשורה גם להשמנה שלה. ברגע שראיתי אותה, הבנתי שאם אמשיך בדרכי, אמצא את עצמי במצבה בעוד כמה שנים. במהלך החודשיים ששהיתי בארץ היה לי זמן לחשוב. ראיתי לנגד עיניי איך החיים שלי התמוססו בעיקר בגלל ההשמנה שלי, שגרמה לי להיות אומללה. הכאב שתקף אותי היה כל כך חזק, שהרגשתי שאני מוכנה להשקיע כל מאמץ ולעשות הכל בשביל לרזות. הגעתי לתחתית, ואמרתי לעצמי שאני לא נשארת במצב הזה שנייה נוספת. סוף־סוף הבנתי שההשמנה שלי היא לא בגנים - זה רק תירוץ שהשתמשתי בו.

     

    כיוון שמעולם לא עשיתי דיאטה, אפילו לא ידעתי מה לעשות עם המחשבות ועם הרגשות שהציפו אותי. ידידה של אמא שלי הציעה לי להצטרף לקבוצת תמיכה. שבוע אחרי שחזרתי לניו יורק, כבר הלכתי למפגש הראשון.


     

    הדיאטה שלי

    בעלייה במשקל מהסוג שלי האוכל הוא רק סימפטום ולכן צריך "לתקן" משהו בדרך החיים. בקבוצת התמיכה עזרו לי בבחירת התפריט: לי היה נכון להימנע לחלוטין מקמח ומסוכר, והתפריט שלי הורכב משלוש ארוחות גדולות ומשתי ארוחות ביניים, הרבה חלבונים, מעט פחמימות והרבה מאוד ירקות. כבר מתחילת הדרך פניתי לכושר, לראשונה בחיי. כשהגעתי לחדר הכושר בניו יורק, שמלא בחתיכות ובדוגמניות, הייתי בטוחה שלא יקבלו אותי. אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא מעניינת אף אחד, וכיוון שנאלצתי להסיר את משקפי הראייה שלי בזמן האימון, לא ראיתי דבר מלבד המטרה שלי. מעולם לא עשיתי שום פעילות גופנית, ולכן הגוף שלי שיתף פעולה והגיב מיד. לפני כחודשיים אפילו רצתי על המסלול במהירות עשרה קמ"ש – מה שלא יכולתי לעשות אפילו כנערה.


    מ-142 קילוגרם ל-77 (צילום: דן לב)

     

    סודות ההצלחה שלי

    1. חשוב מאוד לא לעשות את השינוי לבד אלא להצטרף לקבוצת תמיכה.

    2. לעלייה במשקל היה מחיר כבד בחיי. הדרך שלי לפצות על כך היא לעזור לאחרים מהניסיון שלי.

    3. אני מקפידה להסתכל על תוויות האוכל. עצם קריאת התווית מכניסה אותי למודעות.

    4. חלק גדול מתהליך ההרזיה שלי קשור גם לעובדה שהתחלתי ללכת באדיקות לחדר כושר. אחרי האימון אני לא רוצה "לקלקל" את מה שעבדתי עליו.

    5. מוסר השכל מהבית שגדלתי בו: חשוב לעשות הפרדה ברורה בין מתן אהבה לאוכל.


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים