קבלו את ג'ון גרגורי, המאמן הכי מרתק בארץ
הוא התאהב בישראל ובכדורגל שלנו (ואפילו בשיטת הקיזוז), כמעט בכה כשנזכר בירידה עם נצרת וכבר מרגיש אשדודי לגמרי. צפו בראיון עם האנגלי שמסרב להתבגר, הרווח כולו שלנו
"לא לקח לי הרבה זמן כדי לחתום", הודה ג'ון גרגורי, כשנזכר ביום בו הגיע לאשדוד. "כשג'קי בן זקן הראה לי את האקדמיה, את חדר הכושר, את מרכז הבריאות, את הבריכה למעלה, אמרתי 'תביא לי עט, איפה אני חותם'. לא דיברנו על כסף ועל חוזה". זה גרגורי, מאמן עם רזומה מרשים של ארבע עונות באסטון וילה, אחד שכבר ראה כמה דברים בקריירה.
עד כמה שזה יישמע מוזר, גרגורי הוא מאמין גדול בכדורגל הישראלי, גם כשמדברים איתו על רעיונות ייחודיים כמו שיטת הקיזוז. "הסיום שהיה בליגת העל בעונה שעברה אחרי הפלייאוף היה מדהים. אבי לוזון וכל אנשי ההתאחדות לכדורגל שהגו את הרעיון, לא היו יכולים לחלום שזה יסתיים בצורה כזו יפה. אני אוהב את הרעיון, זה שמר את העונה חיה, אחרת היו הרבה מועדונים שהעונה שלהם היתה נגמרת בינואר-פברואר".
"לכולנו יש חלום ובמיוחד לג'קי - כולם רוצים לראות את ישראל במונדיאל. בדרום אפריקה ישראל לא היתה ואין סיבה מדוע החלום הזה לא יכול להפוך למציאות. יש כאן כישרון אדיר, יש הרבה כדורגלנים ישראלים טובים ואולי עם יותר אמביציה, מקצוענות, הדרכה ועם מאמן טוב כמו לואיס פרננדס, כל ישראל תראה שיפור. נקווה שגם כל אשדוד תראה שיפור אצלנו".
"כואב שלא עשיתי מספיק כדי להשאיר את נצרת"
אז אם הוא כבר בישראל, איך קרה שהוא נפל דווקא על קבוצת התחתית של אחי נצרת? "הפכתי למעריץ של ישראל, ודרך עיסקת העברתו של יעקובו איגביני לאנגליה וההיכרות שלי עם אבי נמני התוודעתי לליגת העל. הבנתי שיש כאן כדורגל טוב. תמיד חשבתי שאם תהיה לי הזדמנות לעבוד פה, זה יכול להיות נחמד".
"אני תמיד מחפש לחדש ולשנות דברים. הציעו לי לבוא לנצרת וסירבתי פעם אחת, ושנה לאחר מכן הגיעה שוב ההצעה. הפעם הסכמתי. הלכתי לשם וממש אהבתי את זה. זה היה הימור אדיר, באותו זמן ככל שאנשים אמרו לא ללכת, אמרתי 'מה אכפת לכם, אלה החיים שלי'. בדרך כלל ככל שאנשים אומרים לי לא לעשות משהו, אני דווקא עושה אותו. כנראה שיש איזה סוג של מרדן בתוכי. עשיתי את זה ולא התחרטתי".
"היו הרבה פעמים שחשבתי לעצמי, 'יש כל כך הרבה דברים שעובדים נגדנו, מה אני צריך את זה בחיים שלי'. אבל ככל שזה הפך להיות קשה יותר, כך רציתי יותר להישאר. המצב הכלכלי לא היה טוב, אבל היתה חבורת מנהלים שדאגה שהקבוצה תישאר בחיים. הגענו עד המחזור האחרון עם סיכוי מסוים, למרות שיכולנו לרדת בינואר", המשיך גרגורי להיזכר ואף היה על סף בכי.
"נסענו לבלומפילד, ניצחנו את מכבי ת"א אצלה בבית ומשחקים כאלה הם אלו שהשאירו אותנו בחיים. לצערי לא עשיתי מספיק כדי להשאיר אותם וזה תמיד יכאב לי. זה משהו שאצטרך לחיות איתו כל הזמן, לעולם לא אתגבר על מה שראיתי שם, איך כולם עבדו קשה כדי להישאר בחיים ואני לא עשיתי מספיק. אבל עכשיו יש את אשדוד, אז אולי יש לי קצת מזל".
"אני לא אוהב שגרה"
מאז שהגיע לאשדוד, גרגורי מנסה להמשיך את החזון של הבעלים בן זקן, בכל הקשור להקניית ערכים אירופיים במועדון. זה מתחיל באימונים קשים ובילוי עם השחקנים באקדמיה החדשה - שלוש פעמים בשבוע של יום עבודה מלא. בינתיים השידוך עובד מצוין והשחקנים מספרים על אימונים מעניינים וחיבור טוב במחנה באוסטריה.
"אנחנו מתקדמים ולאט לאט נצליח לשנות כאן דברים ונקווה שכולנו נרוויח. מדובר בדברים חדשים בישראל וזו הסיבה שבגללה אני כאן. זה תפס את תשומת ליבי, זה חדשני ואני אוהב דברים חדשים. אני משתעמם בקלות, לא אוהב שגרה. גם כשחקן לא אהבתי להגיע בידיעה לקראת מה אני הולך לעשות בדיוק".
"כשחקן, הייתי משתעמם עוד לפני שנכנסתי עם המכונית למתחם האימונים. ידעתי, 'אה הנה יום שלישי, בטח נעשה 20 סיבובים מסביב למגרש'. כמאמן אני מנסה לחדש כל הזמן ולשמור על רמת עניין גבוהה. אני אוהב דברים חדשים וכל הפרויקט הזה תפס אותי מהתחלה, כך שאני נהנה להיות חלק ממנו".
המטרה - לשחק כמו הפועל ת"א
אז מה המטרות של גרגורי באשדוד? "אני מצפה מהשחקנים שלא יפחדו מעבודה קשה, שיהיו ממושמעים, שיגיעו בזמן וייתנו את הכל. אני לא רוצה אנשים
שסתם עוברים כאן, אלא כאלה שהמועדון הזה והמקצוע חשובים להם. יש לנו הרבה אשדודים שחיים את החלום".
"הם משחקים מול ההורים, הדודים, הדודות, האחים, האחיות, החברים והמשפחה. זה מועדון כדורגל מיוחד. כל מי שעובד כאן קרוב בצורה כזו או אחרת לשני, הם מאותו חוג משפחתי ואותו חוג של חברים ולכולם יש דבר אחד משותף - כולם אוהדי אשדוד. הם רוצים שנצליח כך שכולנו מושכים לאותו כיוון, שזה משהו שחייב להיות במועדון כדורגל".
"אני רוצה קבוצה שלא תוותר, כמו שהיתה הפועל ת"א בעונה שעברה, שנלחמה עד הדקה האחרונה של המשחק האחרון. אני רק אורח כאן, אבל מרגיש אשדודי וחשוב לעשות את המקומיים גאים. אני גר ועובד כאן, לומד עברית ורק רוצה להשתלב בין כולם ולהיות אשדודי. המטרה מבחינתי היא לא להפסיד משחקים, כי אף אחד לא מתייחס למי שמפסיד. מטרה נוספת היא אולי למצוא עוד איזה ניר ביטון, עידן שדה או אופיר מרציאנו ומצטער אם שכחתי מישהו".
לפנייה לכתב/ת 
