שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    חור בלבנה

    יוצרי "גנוב על הירח" בראו עולם עשיר ומרשים ויזואלית, אבל לא הצליחו להתגבר על מגבלות התסריט הבנאלי. אנחנו נשארנו עם סרט אנימציה מבדר לילדים, אך לא יותר מזה


     

    ניתן היה לתרגם את שמו המקורי של "גנוב על הירח" ("Despicable Me") ל"נבזה שכמותי", שם מוזר לסרט ילדים בהיותו הצהרה של דמות - מן הסתם הדמות הראשית - על אופיה השלילי, ושימוש בשפה גבוהה שאינה רווחת בקרב קהל היעד של הסרט.

     

    הכותרת מצהירה שהסרט אינו מיועד רק לילדים אלא יכול לשעשע גם חובבי אנימציה בוגרים. אך מה שעובד בסרטים של פיקסאר תקף, במקרה זה, רק באופן חלקי. למרות הרמזים החיצוניים, "גנוב על הירח" הוא בסופו של דבר סרט שאכן מיועד לילדים.

     

    האנימציה מושקעת (ומצדיקה את השימוש בתלת-ממד), ישנם רעיונות ויזואליים שנונים, וישנה מידה מסוימת של תחכום בהצגת גיבור "שלילי" שאותו אמורים הצופים לחבב. אך הסרט גם סובל מליקויים שיבלטו לעיני קהל בוגר - מהלך עלילתי צפוי, עודף סנטימנטליות והתחנפות יתר לצופים.

     

    גרו (סטיב קארל) הוא קריקטורה של דמות מרושעת. יש לו מבטא רוסי כבד. הפרופיל שלו עם חוטמו דמוי המקור מזכיר את דמות הפינגווין מ"באטמן לנצח". הוא נוסע במעין טנק ענקי שכל תכליתו, כך נראה, היא לזהם את הסביבה. הוא נוטה להקפיא בני אדם שעומדים בדרכו לקניית כוס הקפה שלו בבוקר. ויש לו, כפי שצריך להיות לכל רשע אמיתי, צבא שלם של "אומפות-לומפות" שובבות בצורת טבליות צהובות, הסר למרותו.

     

    החיבה לדמות אינה מוטלת בספק. לא רק שרשעותו היא תגובה מוקצנת לסיטואציות שמעצבנות אנשים רבים, אלא שהוא גם מסומן מראש כאנדרדוג. הפשעים אינם פוגעים בקורבנות חפים מפשע, אלא הם אקטים יצירתיים וגרנדיוזיים שבהם מנסה הגיבור לזכות בהכרה. דפוס נפשי שמקבל הסבר פסיכולוגי - הכל נובע מניסיונותיו הכושלים להרשים את אימו האדישה (ג'ולי אנדרוז). זה מה שקורה כשטים ברטון ו-וודי אלן נפגשים.

     

    הגונב מגנב עטור

    בתחילת הסרט נגזלת תהילתו של גרו בידי ויקטור (ג'ייסון סיגל), מתחרה חדש בעסקי הרשע שהצליח לגנוב פירמידה שלמה. אם גרו מתגורר בגרסה פרברית לטירה גותית, טירתו של ויקטור היא מבנה אולטרה מודרני. צווארון הגולף והצעיף הסגריריים של הראשון מוחלפים בטרנינגים סרי טעם. הביישנות והמוזרות של הגיבור מוחלפות ברעשנות ובמגניבות מייגעת הממאיסה את ויקטור באופן מיידי.


    "גנוב על הירח". יפה זה לא מספיק

     

    כדי להתעלות על גניבת הפירמידה, גרו מתכנן את הפשע האולטימטיבי - לצמצם את גודלו של הירח באמצעות קרן ומקטינה ולגנוב אותו. אך לאחר שהוא פורץ (למעבדה סינית!) ומשיג את אקדח ההקטנה, ויקטור גונב אותו ממנו ומשבש את תוכניותיו.

     

    הטירה האולטרה מודרנית של ויקטור היא יעד בלתי חדיר עבור גרו. היחידות שמצליחות להיכנס פנימה הן שלוש יתומות המוכרות עוגיות שלהן ויקטור מכור. התוכנית של גרו היא לאמץ את היתומות ולהחדיר באמצעותן רובוטים בצורת עוגיות לתוך הטירה המבוצרת כדי לשדוד את אקדח ההקטנה.

     

    התירוץ התסריטאי המפוקפק להכנסת היתומות לעלילה הוא, כפי שניתן לנחש, תכליתו של הסרט. מול הפשע הגרנדיוזי כעולם של אגו לא מפותח, הכניסה של הילדות לתוך עולמו של גרו תחייב אותו להשתנות בהדרגה. לא יתומה אחת אלא שלוש - כך שיש מגוון רחב של סיטואציות שבאמצעותן ניתן להמחיש את תהליך הפיכת הגיבור להורה, משימוש בילדות למען מטרותיו האנוכיות, התגלות עולמו האפל כמחוז של קסם משעשע עבור דור עכשווי של ילדות והקשר הרגשי הבלתי נמנע המתפתח בין שני הצדדים.

     

    הקשר בין גרו והיתומות משקף שני מסלולי התפתחות. המסלול הראשון בנוסח המיוזיקל והסרט "אנני", שבו יתומה מאומצת על-ידי תעשיין עשיר ואדיש שלבו נפתח בהדרגה לקסמיה של הילדה, מהלך המהדהד בסרט בצורה כה ברורה עד שהדמויות מתייחסות אליו ישירות. המסלול השני מוכר מסרטו של קארל

    "בתול בן 40", שגיבורו הוא גבר מבוגר ובודד שביתו הוא מוזיאון לילדותו הנצחית. כאן תהליך ההתבגרות של הגיבור לא עובר דרך איבוד הבתולים המיוחל, אלא ביכולת לשנות את סדר העדיפויות ולהפוך לאב החווה את הנאות הילדות באמצעות הצאצאים.

     

    שני במאי הסרט, פייר קופין וכריס רנו, מפגינים כישרון רב בעיצוב היפה ומרובה הפרטים של העולם המוצג. אך המהלך התסריטאי הצפוי והניסיון המתמיד לשעשע את הצופים פוגעים ביכולתם ליצור רגעים של כנות רגשית אמיתית שהיו יכולים להעלות את הסרט מדרגה של בידור חביב לעבודת אנימציה שלמה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים