אומן מחכה לי, ועוד איך
במקרים רבים הנסיעה לאומן מכשירה ופותחת לבבות של אנשים, שאחר כך מתקרבים לתורה ולמצוות. אז מה הבעיה, שזה לא רציונלי? אוי נו, באמת
בסרטו של בועז שחק "you never know", שעסק בחייו של ר' שלמה קרליבך, מתאר אחד המרואיינים סצינה שבה "הרבי המרקד" שר ומפזז עם החסידים והחסידות שלו, וגדרי הצניעות שמחייבים הפרדה מלאה לא ממש נשמרים. פתאום פורץ אורתודוקס קנאי וצועק על קרליבך, והאחרון עונה לו פחות או יותר כך: "אתה צודק, אנחנו באמת צריכים להקפיד יותר, אבל כשמכניסים מישהו לניתוח לב פתוח, מטפלים קודם כל בלב שלו - ואחר כך ניגשים לציפורניים".
ובהקשר לטענותיו של הרב אמנון בזק, שתקף בחריפות את הנוסעים לאומן בראש השנה: אילו כל היהודים בארץ הקודש היו שומרים תרי"ג מצוות ומקפידים על קלה כחמורה, היינו יכולים להתחיל להידיין על הבעיות שבנסיעה לאוקראינה, אבל כידוע - זה ממש לא המצב.
אני לא יודע כמה אנשים מכיר הרב שההתקרבות לתורת ברסלב, והנסיעה לאומן בפרט, העבירה אותם חוויה רוחנית מטלטלת. אין לי בעיה אם יסבירו המסבירים שאין שם שום עניין מיסטי סגולי, אלא חוויה פסיכולוגית נטו, שיהיה. הרי בסופו של דבר, במקרים רבים הנסיעה מכשירה ופותחת לבבות של אנשים, שלאחר מכן מתקרבים לתורה למצוות והופכים להיות אנשים ויהודים טובים יותר.
לא טרנד
אז מה הבעיה? שאליבא דבזק, לא זו "הדרך". כלומר, אין זו הדרך שהוא מכיר, וכיוון שכך - הנסיעה לאומן יחד עם עוד שאר פעולות "מיסטיות" שאינן לרוחו זוכות לתואר "מסלול עוקף תורה". אני מניח שהרב בזק לא ביקר באומן, אבל את רבני ברסלב הוא לבטח מכיר, וכשאני נסעתי לאומן בראש השנה, ראיתי ופגשתי צדיקי אמת כמו הר' מורגנשטרן, הר' בזנסון, הר' ארז משה דורון ועוד רבים וטובים, לא היה נראה לי שמישהו מהם, חלילה וחס, מחפש מסלולים עוקפי תורה. אלה הם צדיקים גדולים שדבקים בדרך שהנחיל להם מורם ורבם ר' נחמן, ובהבנתם את תורתו, ברור להם שזהו המקום שבו הם צריכים לשהות בראש השנה. ועל השאלה הפרשנית האם התכוון ר' נחמן שיגיעו אליו גם אחרי פטירתו אפשר להתווכח.
הרב בזק יצא גם נגד "מדד החשיבות" של קברי צדיקים, והצבתו של הציון באומן במקום הראשון. ואני יכול להבטיח לו שאף אחד מהרבנים המעודדים נסיעה לאומן בראש השנה לא סבור שקברו של אברהם אבינו או של ר' שמעון בר יוחאי פחות חשוב מקברו של ר' נחמן. מה שיש כאן זו התמסרות לאמירה של צדיק אחד ויחיד, שהבטיח גדולות ונצורות למי שיגיע אליו דווקא בראש השנה - הבטחות שרק הוא הבטיח, ולא אף אחד לפניו, ומתוך אמונה שלמה והבנה שהציווי תקף גם לאחר פטירתו, נוהרים אליו עשרות אלפים גם 200 שנה לאחר פטירתו.
האם אין בזה גם עניין של טרנד? בוודאי שכן, אבל זה לא פוגם לרגע בטוהר הכוונה של רבים מהנוסעים. וחוץ מזה, על טרנד בלבד אנשים, ובעיקר מעוטי יכולת, לא יוציאו כל-כך הרבה כסף. בינתיים, כמויות האנשים שמגיעות לאומן, ובייחוד הרב-גוניות המדהימה שלהם, מספרת סיפור הפוך לגמרי מהטרנד הניו-אייג'י שהרב בזק מבקש לתאר.
פלורליזם דתי
לטעמי, שורש העניין נמצא בכמיהה האדירה לחיים של רוח ויצירה, כמיהה שזועקת היום מכל לוח מודעות וללא ספק הרבה פעמים משעטנזת בין חסידות פנימיות וניו אייג'. וכשהעניין הזה מתנגש בדגם המאוד רציונלי ושכלתני ששלט בכיפה (תרתי משמע), מזדעק אחד הרבנים ויוצא להגנת התורה, ומגלה לנו שוב עד כמה אין באמת מוכנות לקבל את האפשרות לאמת רבת פנים.אני עוד לא פגשתי את האיש שהנסיעה לאומן הפכה אותו לפחות יהודי או פחות דתי. להפך, רוב האנשים שאני מכיר זכו לחוויה חזקה ועוצמתית שלה הם כל-כך זקוקים אך, לפחות בינתיים, לא זוכים לקבל באף מקום אחר. והחוויה הזאת לא נשארת זיכרון בלבד, אלא היא נושאת פירות. אשמח מאוד אם בארץ יהיה משהו שיוכל להעניק חוויה דומה, אבל עד אז - לראש השנה בציון קבר ר' נחמן, ונאמר אומן!
לפנייה לכתב/ת 
