קרן הנפט הנורבגית מחרימה את אפריקה ישראל

• הקרן הנורבגית: גם וול מארט ובואינג בחוץ
  

ועדת האתיקה המפקחת על השקעות הקרן, שהיקפן 440 מיליארד דולר, הזהירה כי הקרן מסתכנת ב"תרומה להפרות מסוכנות של זכויות אדם במצב מלחמה וקונפליקטים, בכך שהיא משקיעה בחברות ישראליות אלה". 

מאפריקה ישראל נמסר בתגובה: "אפריקה ישראל וחברות הבנות אינן מעורבות מזה זמן בפיתוח נדל"ן או בבנייה למגורים בישובי הגדה המערבית, לפיכך אין בסיס לטענות המועלות על ידי קרן הפנסיה הממשלתית של ממשלת נורבגיה".

גורמים בחברה מסרו ל-ynet, כי אפריקה ישראל, באמצעות דניה סיבוס, היתה חברה קבלנית שביצעה פרויקטים עבור חברת בוימלגרין, אולם פעילות זו אינה קיימת כיום.

המוחרמת הקודמת: אלביט מערכות

לפני כשנה הודיעה קרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה על מכירת אחזקותיה בחברת אלביט מערכות, שסיפקה ציוד בקרה ומעקב לגדר ההפרדה.

קרן הנפט של נורבגיה הוקמה כדי להשקיע באופן יעיל והוגן את רווחי המדינה מנפט, באופן שיתמוך בחיסכון הממשלתי, יממן את הוצאות הפנסיה וידאג לשיקולי השקעה ארוכי טווח - למען הדורות הבאים.

נורבגיה מחזיקה אמנם רק ב-1% מעתודות הנפט העולמיות, אך היא יצואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, בעיקר בגלל שיטות הפקת הנפט היעילות שלה. "קרן הנפט" של נורבגיה היא קרן ההון הממשלתית היחידה בעולם שמנוהלת על ידי ממשלה דמוקרטית.

האחריות על ניהול הקרן נמצאת בידי משרד האוצר הנורבגי. הניהול בפועל מתבצע על ידי הבנק המרכזי הנורבגי, שמשקיע את כספי הקרן בניירות ערך ואיגרות חוב מחוץ למדינה, בהתאם לקווים מנחים שמפרסם האוצר.

הקריטריונים העיקריים לפסילה של השקעה בחברה מסויימת הם: הפרה שיטתית או חמורה של זכויות אדם, שמוגדרת כרצח, עינויים, שלילת חירות, עבודה כפוייה, עבודת ילדים וניצול אחר של ילדים; הפרות חמורות של זכויות הפרט במצבי מלחמה או סכסוך; הרס סביבתי חמור; שחיתות חמורה; הפרות חמורות אחרות של נורמות אתיות יסודיות.