שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עריכת הדין - לאן? "חצי מחברי כבר לא בתחום"
    בלשכת עו"ד מזהירים מהצפה וטוענים ש"הרבה עו"ד חיים במשכורת לא ראויה". עו"ד צעיר: מוכרים לך לוקשים ואתה עוסק בזוטות. "היום משפטים זה יותר כ-BA כללי", אומר יו"ר המועצה לשידורי הלויין והכבלים, ניצן חן, בעל תואר במשפטים. האם לימודי המשפטים יהפכו להשכלה כללית?

    46 אלף עו"ד רשומים כחברי לשכה (חובה כדי לעסוק המקצוע) וכ-40,000, מתוכם עוסקים בעריכת דין. בלשכת עו"ד מעריכים כי יש כיום עורך דין אחד על כל כ-163 איש בישראל. כל שנה צפויים להיכנס לשוק כ-4,000 עורכי דין נוספים ותוך 3.5 שנים היחס יעמוד על אחד ל-150 איש.  

     

     

    "אין עבודה ליחס של 150 וגם לא ליחס של 163", אומר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון. הוא מוסיף ש"זה שהם עוסקים בעריכת דין, זה לא אומר שהם מצליחים לחיות מזה. לא לכולם יש עבודה, לחלקם יש עבודה נוספת, הרבה חיים במשכורת לא ראויה".

      

    ר', עו"ד צעיר העוסק במקצוע במשרד בינוני מסביר שהרבה מעורכי הדין עוזבים את המקצוע לאחר שנים בודדות, או כבר לאחר ההתמחות. "תראה, חצי מהחברים שסיימו איתי את התואר באוניברסיטה העברית כבר לא בתחום. הסיבות העיקריות לכך הן ניצול מחפיר, וימי עבודה שלא נגמרים בשכר זעום - זו 'תקופת סבל'. ככה זה כשיש יותר משפטנים בשוק מפחי זבל. אתה מסיים לימודים, ואף התמחות כעו"ד ועלול למצוא את עצמך כנציג מכירות של חברת סלולר".

     

    תנאי העבודה הם אלה שגורמים לעו"ד מרימים ידיים?

     

    "גם; סיבה לא פחות חשובה היא התפכחות מהמקצוע של אלו שהצליחו להשתחל למשרדי עורכי הדין, או במילים אחרות חוסר עניין. מלמדים אותך על הפסגות של עולם המשפט ואתה מוצא את עצמך עוסק בזוטות. כשאתה סטודנט נותנים לך את התחושה שזה מקצוע עם משמעות ושליחות. מוכרים לך לוקש שאתה אביר הצדק והרוב המוחלט של עורכי הדין מוצאים את עצמם משרתם של אדונים שיש להם כסף, כוח וזמן להסתכסך בסכסוכים קטנוניים, גם אם זה לא כלכלי עבורם, רק כי הם יכולים.

     

    "תוסיף לכך את כמויות ההיצף בעו"ד שפוגע באופן אנוש בתנאי העבודה של המתמחים ועו"ד הצעירים שמאפשרים למשרדים להתייחס אליהם כאל עבדים - ואז אתה מבין שלא כאן תמצא את העתיד שלך.  בשורה התחתונה זה לא טוב למקצוע, זה לא טוב לסטודנטים וזה לא טוב לחברה הישראלית. יש להחמיר את הרף של בחינות ההסמכה ללשכה, ואמרתי את זה עוד לפני שהוסמכתי כעו"ד. כך מי שרוצה בכך יוכל ללמוד משפטים, אך לא בהכרח ישמש כעו"ד. כמקצוע משלים משפטים הוא אופטימלי".

     

    "זה אנוכי וצבוע ונועד למנוע תחרות"

    ר' לא לבד. כוונת שר המשפטים, יעקב נאמן, ולשכת עורכי הדין להאריך את תקופת ההתמחות בעריכת דין משנה לשנתיים וייתכן שאף להחמיר דרישות נוספות נתקלות בתגובות מחאה, אך גם בתמיכה.

     

    בשלב זה לא נראה כי למי מהצדדים יש בעיה עם הפיכת תחום המשפטים להשכלה כללית, או עם ההחמרות של ההכשרה לעיסוק במקצוע. אך האם באמת יש יתרונות בלימוד משפטים למקצוע משלים? יו"ר המועצה לשידורי הלוויין והכבלים, ניצן חן, שסיים את לימודיו בקרייה האקדמית אונו, חושב שכן.

     

    "לראייתי, השגת ידע משפטי הוא אחד ממנועי הצמיחה להצלחה אישית. המצב הנוכחי שבו עורכי דין טוענים נגד מתן אפשרות לסטודנטים נוספים ליהנות מהתחום המשפטי דומה לאנשים הנמצאים באוטובוס וצועקים לנהג שלא לאסוף עוד נוסעים כי צפוף ודחוק להם; זה אנוכי וצבוע ונועד למנוע תחרות בתחום".

     

    יש מקום לכל כך הרבה עורכי דין בשוק?

     

    "כמו בכל מקצוע יש היצע וביקוש, הטובים והמצטיינים בתחום מין הסתם יימצאו מקומות עבודה כעורכי דין, מי שלא יימצא עבודה בתחום אחר והלימודים יהיו לו כעזר. פתיחת תחום המשפט למכללות מאפשר לאנשים מכל רקע, גיל ומצב סוציו אקונומי ללמוד את התחום, תוך עמידה בתנאי סף מסויימים".

     

    מה היתרון בלימודי משפטים, מבלי להיות עו"ד?

     

    "אני חושב שכיום לימודי משפטים הם כלי בסיסי שמקנה הבנה. עבורי זה יותר BA כללי. אין ספק שככל שהתחום יקיף יותר סטודנטים כך ייטב, מאחר שהמידע שרכשו ישמש להם בתחום אחר, שבו הם יצטיינו".

     

    חן מספר ל-ynet מדוע בחר ללמוד משפטים כתחום משלים: "גדלתי וצמחתי בשידור הציבורי וחשתי צורך בהשכלה משפטית עוד בתקופת היותי כתב שטחים בתקופת אוסלו א' וב', כשעלו דילמות משפטיות במהלך עבודתי העיתונאית, כגון שימוש בחומרים שלא תמיד ניתן לדעת בוודאות את מקורם, הדילמה התמידית בין זכות הציבור לדעת, שמירה על מקורות עיתונאים, צווי איסור פרסום, וצנזורה. למרות הרצון, התחלתי בלימודי המשפטים רק כשמוניתי להיות מנהל החדשות בערוץ הראשון ב-2007, ואני מתעתד להמשיך לתואר שני בתחום.

     

    עד כמה לימודי המשפטים תרמו לך?

     

    "באופן המקצועי הבנתי יותר מה זה אומר ייעוץ משפטי ושומר סף, מי שנותן את חוות הדעת לגבי מה לפרסם ואיך. בתחום האישי שיניתי קריירה למחצה - הפכתי בסוף להיות רגולטור בתחום התקשורת בגלל החיבה לתחום התקשורתי והמשפטי. החלטתי שאני רוצה לעבור לתחום המפקח גם בכדי ללמוד איך מתמודדים עם הדילמות בצד המפקח".

       

    "התגמול רחוק מלפצות על השעות והציפיות"

    דנה הררי (32), מנהלת שיווק בויטה פרי הגליל, שסיימה את לימודי התואר במשפטים במרכז הבין תחומי בהרצליה, גם כן חושבת שללימודי המשפטים, גם ללא העיסוק בעריכת דין, יש ערך רב. עם זאת, היא מסכימה עם קביעתו של ר' שהעיסוק בעריכת דין משעמם ושהתנאים בהם עובדים מתמחים הם לא ראויים.

     

    מדוע לא המשכת כעו"ד?

     

    "הישיבה הממושכת במשרד והמונוטניות לא התאימה לי. הייתי מתמחה במשרד במשך שנה, יחסית לשאר מקומות ההתמחות התנאים היו סבירים, אך כמובן שהתגמול היה רחוק מלפצות על השעות והציפיות. למזלי, למדתי גם מנהל עסקים תואר ראשון עם התמחות בשיווק, בסופו של דבר התחום הזה נראה יותר מעניין ומתאים לי ברמה האישית - ולשם הלכתי".

     

    לטענתה של הררי עודף מסיימי התואר לא יוצר זילות של המקצוע: "לא נכון למנוע או לצמצם את הנכנסים ללימודי המשפטים מכיוון שמדובר בכלי לחיים, בכל התחומים. המחשבה של אנשים שכבר סיימו תואר שביכולתם למנוע כניסת סטודנטים חדשים לתחום מחשש מתחרות, על רקע היצע המשרות המצומצם הוא לא הוגן ויש בו טעם לפגם. 

     

    לדבריה, "תחרות אינה דבר רע, צריך רק לדאוג שאין ניצול ומעבר על חוקי העבודה כלפי מתמחים. מעבר לכך, זהו תואר מועיל בכל תחום תעסוקה, כך שאין הגיון בצמצום מספר הסטודנטים הלומדים את המקצוע. בכל מקרה מסיימי התואר המעוניינים להיות עו"ד צריכים לצלוח את בחינות הלשכה, שאינן פשוטות והן זהות לכל הנבחנים, מהאוניברסיטאות והמכללות".

     

    אומנם לשכת עורכי הדין מצד אחד מעוניינת לצמצם את מספר עורכי הדין במשק, והמכללות מצד שני מעוניינות שעוד סטודנטים למשפטים ייכנסו בשעריהן - אך לפחות על דבר אחד ניכרת הסכמה: ראש לשכת עורכי הדין, גיא-רון אמר ל-ynet שהוא בעד שיותר ויותר אנשים ילמדו משפטים: "מבחינתי שכל דכפין ילמד משפטים, זה יוסיף לאיכות האזרחים במדינה". לדבריו הבעיה היא במעבר בין משפטים כהשכלה כללית ותעודת עו"ד - "צריך לעשות הפרדה בין לימודי המקצוע לבין עיסוק בו", הוא אומר.

     

    לא בטוח שלימודים להשכלה כללית  בלבד יספקו את הסטודנטים לחוגי המשפטים שמספרם רק הולך ועולה. כרגע הם מוחים, לדבריהם, על אוזלת ידה של לשכת עורכי הדין בטיפול במשרדים המנצלים מתמחים ועל הכוונה להאריך את "תקופת הסבל", ולהכביד על הכניסה למקצוע עריכת דין. כך שהאפשרות ללמוד משפטים להשכלה כללית אולי נראית כאטרקטיבית לאחר היכרות עם השוק, אך רבים מהסטודנטים והסטודנטיות לעתיד אינם רואים בכך, לעת עתה, מטרה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עורך דין לכל 163 איש בישראל
    צילום: אלכס קולומויסקי
    צילום: יוסי מימוני
    ניצן חן. למד משפטים בקרייה האקדמית אונו - להשכלה כללית
    צילום: יוסי מימוני
    ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון
    צילום: נועם מושקוביץ
    מומלצים