שתף קטע נבחר
צילום: gettyimages imagebank

קיץ של הופעות בגדה: "התנגדות דרך תרבות"

ההופעה של בוני-אם הייתה גולת הכותרת, אבל כל הקיץ - גם במהלך הרמדאן - הפסטיבלים וההופעות בגדה לא פסקו. במפתיע, הרבה יותר להקות הגיעו מאירופה מאשר מארצות ערב השכנות. ומה חושבים בגדה על תופעת המועדונים?

בתופים, במחולות. אחרי ארוחת שבירת הצום של חודש הרמדאן, ישבו בשבוע שעבר כשלושת אלפים בני אדם בפארק סמא בשכם. בין דרמות סוריות ומצריות שהוקרנו על מסך ענק, הופיעה לפניהם להקה ספרדית עם רקדני פלמנקו, שגם שרו שירי-עם ספרדיים והלהיבו את הנוכחים.

 

מדינה בדרך - סדרת כתבות ב-ynet

  

שכם היא לא דוגמה יוצאת דופן. בחודשים האחרונים הפכה הגדה המערבית למוקד הופעות אחד גדול ולמרכז תרבות בולט במזרח התיכון. בין האירועים ניתן למנות את "פסטיבל פלסטין הבינלאומי למחול ולמוסיקה". עשרות אלפי צופים הגיעו לצפות בעשרות להקות ואומנים שהשתתפו בפסטיבל.

 

בפסטיבל רמאללה סחפה ראש העירייה, ג'נט מיכאיל, את תושבי עיר הבילויים לריקודים ברחובות ובחניונים, שהפכו לבמות תרבות. מלבד שני אלו, נערכו גם "פסטיבל ירושלים" ו"פסטיבל הקולנוע הבינלאומי". גם ג'נין - "בירת המתאבדים" של ימי האינתיפאדה - זכתה למנת הופעות משלה.

 

להקות ממדינות ערב חששו להגיע

ברשות מכנים את הפריחה כ"התנגדות דרך התרבות", והכותרת של רבים מהאירועים הייתה "פלסטין נאבקת ומתגרה במצור". מרי דביט, ממארגני פסטיבל רמאללה, סיפרה ל-ynet: "רצינו להביא לרחוב את תחושת השינוי ואת התהליך התרבותי החדש שאנחנו עוברים, ובעיקר להעניק את התחושה והשותפות הזו לאנשים שלא מגיעים בדרך כלל אל מרכזי התרבות". 


להקות ממדינות ערב לא הגיעו. "בוני-אם" ברמאללה (צילום: עסאם רימאווי)

 

באופן מפתיע, בניגוד להיענות גוברת של להקות מצרפת, ספרד, איטליה, ג'ורג'יה ומקומות נוספים בעולם, דווקא הלהקות ממדינות ערב היו מעורבות פחות בחגיגות.

 הסיבה: חוסר היכולת להגיע או חשש שמא יואשמו בנורמליזציה עם ישראל, אם יצטרכו לעבור בה בדרכם לשטחים.

 

ברשות מייחסים להשתתפות הלהקות הבינלאומיות סמליות גדולה. "הלהקות האלה לא מגיעות כדי להרוויח כסף, אלא כדי לתמוך בעם הפלסטיני במאבקו לחירות ולעצמאות", אמרה אימן אל-חמורי, מנהלת "פסטיבל פלסטין".

 

שרת התרבות ברשות הפלסטינית, סיהאם ברגותי, אמרה ל-ynet כי משתתפי האירועים אומרים למעשה כי הם מתנגדים לכיבוש ודבקים בעקרונות הלאומיים הפלסטיניים. "בסך הכל אלה צריכים להיות החיים הנורמלים והטבעיים, ולא צריך להתייחס לדבר כאל אירוע או תופעה נדירה כי אנשים חייבים לנשום, אנשים חייבים לצרוך תרבות, ככה זה הטבע האנושי וככה זה בכל מקום".


פסטיבל פלסטין למחול ולמוסיקה ברמאללה (צילום: עסאם רימאווי)

 

לדבריה, לא מדובר במהפכה תרבותית, אלא בתוצאה של היציבות הביטחונית בגדה. "תמיד חיי העם הפלסטיני היו מלאים פעילויות ויצירה תרבותית, אך בשנים האחרונות הייתה התכווצות בעשייה וביצירה, וכשהסתמנה לאחרונה סוג של יציבות ביטחונית, עם עידוד בולט של הממשלה לעשייה ולאירועים התרבותיים, גורמי תרבות ברשות החליטו לחזק את היוזמות התרבותיות כדי להעשיר את חיי הפלסטינים".

  

נרגילה אאוט - דיסקוטקים אין

גולת הכותרת של הקיץ הייתה ללא ספק הופעתה של להקת "בוני-אם" ברמאללה מול קהל של אלפי צופים. ההופעה, אשר סוקרה בהרחבה בתקשורת העולמית, סימלה יותר מכל את התקופה החדשה ברשות ואת הפריחה התרבותית.

 

אולם, במסגרת הפריחה הזו יש גם נושאים מעוררי מחלוקת ברשות. אם בעבר הבילוי הבלעדי היה לשבת בבתי קפה עם נרגילה,

הצעירים הפלסטינים בוחרים היום גם במועדוני הלילה ובדיסקוטקים.

 

כלי התקשורת השמרנים, המזוהים עם הזרם האיסלאמי ברשות, מיהרו לתקוף את האופנה החדשה שמאיימת לשלוט בסדר היום החברתי והתרבותי של אלפי צעירים. במקרה של הגדה אפשר לומר בוודאות ש"ההצגה חייבת להימשך". אבל במזרח התיכון כמו במזרח התיכון, שלל אפשרויות - דוגמת כישלון השיחות המדיניות הקרובות בוושינגטון - עלולות להחזיר את הגלגל חזרה לאחור.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עסאם רימאווי
הזמר הצרפתי פדיל בהופעה ברמאללה
צילום: עסאם רימאווי
כבשו את רמאללה: בוני-אם בהופעה
צילום: gettyimages imagebank
תחושת שינוי. מרי דביט
באדיבות רשת אל ערבייה
מומלצים