"אני כמעט מקרה חד פעמי של הטלוויזיה"
מתכסח עם כולם ("ריבה איבד שיווי משקל"), לא מכחיש שיפנה לפוליטיקה (ומאוכזב ממהדורות החדשות), מכחיש את ההצעה לשמש כדובר צה"ל ("אפילו לא חשבתי על זה") ומוכן ליום שאף אחד כבר לא ירצה לצפות בו. גדי סוקניק בראיון בועט
סוקניק. "חנפנות ועיגול פינות אינן תכונות שלי"
בראיון מיוחד ל-ynet, אומר סוקניק שהוא לא רואה בניתוק מלב הפריים-טיים, ניתוק אישי מהמתרחש סביבו. "זה משהו ששחיתי בו כל חיי, ואני שוחה בו גם היום. זה בדם שלי ואני כל הזמן מעורב. גם מבחוץ. לא ברמה שהייתי אז, אבל מחובר כל הזמן לאירועים ולשטח".
וכשאתה רואה את עמיתיך מביאים את מסמך גלנט?
"הייתי אומר שכל מה שקשור לאקטואליה קשה ותחקירים, בהחלט מעניין אותי. היו כבר כל מיני דיבורים לחזור. לא הכל מתאים לזמן או לתקופה, ולא כל הצעה תואמת את הציפיות שלי או את הטיימינג, אבל אני מאוד קשוב לתחום".
מסמך גלנט: גאווה עיתונאית או פספוס בשל זיוף המסמך?
"יש פה חשיבות עיתונאית גם אם המסמך מזויף. גם הצוות העיתונאי של חדשות 2 שפרסם את המסמך לא ידע בדיוק מה יש לו ביד. בהסתכלות מהצד זה סקופ ענק בחשיבותו. זה לא משנה משמעותית אם זה היה מזויף או לא. ככה זה בעיתונות - אתה חופר. בניואנסים, אולי בדיעבד, היה אפשר לעשות משהו אחר. אבל הסיפור ענק. הלוואי עלי".
לא מוכן לשתוק
סוקניק (58), עם 33 שנות ניסיון בתקשורת הישראלית, נחשב במשך תקופה ארוכה לילד הרע שבה. מתחכם עם הצנזורה, מעצבן את משה קצב, עוקץ את הקולגה לשעבר מיקי חיימוביץ' בטקס הענקת פרסים ובאופן כללי עושה מה שהוא רוצה. "אני חושב שחיים רק פעם אחת. אני מעדיף לומר את האמת שלי ככל שאני יכול. אין לי ענייין להביע דעות של אחרים או לכוון למאוויים הפרטיים של אדם זה או אחר. חנפנות ועיגול פינות אינן תכונות שלי. אני מעדיף או לשתוק - או לומר את האמת".
אולי אתה עושה את זה בכוונה, הרי סיפור מיקי חיימוביץ' לא היה פליטת פה.
"במקרה של מיקי אני חשבתי מראש על הטקסט, וגם ידעתי שאני הולך לקבל תגובה. הסיטואציה היתה מיוחדת. אחד הדברים שאני מקפיד עליהם, הוא לשתף את הצופים במה שקורה.
עם לוי, בימיו כמגיש המהדורה המרכזית. "זה בדם שלי ואני כל הזמן מעורב"
"כולם ידעו שהיא עזבה ובכל זאת אנחנו מקבלים פרס משותף כמגישי מהדורה, וזה מביך. לא אני אעבור על זה בשתיקה. וזה גם נחמד ומכניס פלפל לדברים. זה לא בשבילי ללכת לעבוד ולחזור הביתה. לא פגעתי, עקצתי בנחמדות. אהבתי גם את תשובתה. אבל זה בדיוק אני".
וכשהתכסחת עם גיל ריבה ב"אנשי היום"?
"גיל הגיע לְקדֶם תוכנית, שזה מס שאנחנו משלמים לזכיינית השידור בה אנחנו פועלים, והדברים לא הלכו בכיוון הרצוי. הוא הגיע במצב רוח מוזר, לא שיתף פעולה. היה קצת אגרסיבי וכשראיתי שזה הולך לכיון הזה התעוררתי ואמרתי 'יאללה בלאגן'. זה מה שהוא רוצה? זה מה שהוא יקבל. התחלתי לעקוץ אותו על אי שיתוף הפעולה, הוא קצת איבד את שיווי המשקל ומשם התפתח דו-שיח שהיה קצת יוצא דופן. אני אוהב את זה".
אמת מטרידה
כזה הוא סוקניק. כבר כשהיה ילד, שאלה המורה את בני כיתתו מי לא אוהב אותה. היחיד שהצביע היה סוקניק. "אני תמיד אגיד את האמת פנימית. אני לא עושה משהו רק לשם הפרובוקציה. כשעשיתי פרסומות ידעתי שזה יעורר גלי קנאה.
סוקניק מנחה את "הפוליגרף". "התעלמתי מ'מה יגידו'" (צילום: יוני המנחם)
"עשיתי את 'הפוליגרף' וידעתי שזה יעורר רעש. אולי תדמיתית לא התאמתי לתוכנית. כנראה שהתעלמתי יותר מדי מ 'מה יגידו' . היה לי דימוי מסוים ואולי עדיף היה לשמור עליו ולא להעמיד אותו במבחן. אבל אני לא חושב שמערכים אותי פחות".
יכול להיות שאתה אוהב יותר את המדיום ופחות חדשות?
"גם וגם. אחד הדברים שרציתי להוכיח בהפוגה של שלוש השנים זה ורסטיליות, שהיא לא קיימת אצל רבים. הניסיון העצום שלי על פני קולגות בכל התחומים מראה שאני מסוגל לעשות אקטואליה רכה וקשה או שעשועון פרובוקטיבי להחריד. או אפילו להשתתף בסרטונים של פיקוד העורף".
ברביעי האחרון ערך פיקוד העורף תרגיל חירום. סוקניק גויס לטובת סרטוני ארגעה והדרכה שהוקרנו בכבלים. מקורבותו לרמטכ"ל הנכנס גלנט, והזיקה של סוקניק לצבא ולתקשורת, הביאו להצבת שמו כמועמד לתפקיד דובר צה"ל הבא, לפחות במסדרונות הצבא. סוקניק מצדו מכחיש את הדברים: "אפילו לא חשבתי על זה".
באופן היפותטי, אם תקבל הצעה, תסכים?
"כמו כל פוליטקאי טוב אני לא אענה תשובות היפוטתיות לשאלות היפותטיות".
ופוליטיקה?
"בניגוד לעבר הרחוק, שלא היה על מה לדבר, הפעם אני לא יורה החוצה את המחשבה בזמן שהיא מגיעה. אבל זה לא נמצא אצלי בסדר העדיפויות".
"קמתי, מיציתי, הלכתי"
עד שהוא יגיע אולי לפוליטיקה או יחזור לצבא, בשבוע הקרוב נוכל לצפות בסרטו הדוקומנטרי של סוקניק "מתודלקים" (א', 21:00, ערוץ 2, "רשת"), העוסק בתופעת צריכת האלכוהול בקרב בני נוער "הסרט קיבל אקטואליזציה ספציפית בשבוע האחרון, עם שלוש נערות בנות 14 שהתמוטטו בעקבות שתיית אלכוהול, אחת מהן היתה במצב קריטי. עכשיו הן התאוששו. זה כמובן לא כלול בסרט, אבל זה בדיוק ממחיש את הבעיה, את התופעה שהולכת ומחריפה.
הפאב בו שתו הצעירות שאושפזו. "הקשר אקטואלי" (צילום: עידו ארז)
במלאת שנה למותו של דודו טופז, ושנתיים לפני שלסוקניק ימלאו 60, הוא נדרש לסוגיה מה יעשה עם עצמו במידה ולא ירצו אותו יותר על המסך. "כל מי שמכיר אותי יודע שהאגו שלי לא מפותח. יש לי ביטחון עצמי מפותח ודברים אחרים, אבל האגו שלי ממש לא בשמיים. הפרשה של טופז היתה מרתקת. היה בה לא מעט מוסר השכל. אם לא ירצו אותי, אלך לעשות דברים אחרים. תשמע, אני מקרה כמעט חד פעמי של הטלוויזיה בארץ. מישהו שישב בפסגה, קם ערב אחד ואומר 'די'. רבים חשבו על זה ולא מעזים. הרגשתי שמיציתי - והלכתי".
מה השתנה במהדורות החדשות מאז עזבת?
"אני לא ממש מהאנשים שחושבים שאין לך תחליף".
עובדה שאין, יונית נשארה בלי אף גבר לצדה.
"אין הנחתום מעיד על עיסתו".
איזו מהדורה טובה יותר? של ערוץ 2, 10 או 1?
"תמיד נמנעתי מלתת ציונים. לכל אחת מהן יש נקודות תורפה ויתרונות. אני יותר בוחן את העדפת הצופים, שהיא כיום ברורה, אבל דברים יכולים להיות נזילים. אני רואה או מקליט את שתי המהדורות, ומציץ גם ב'מבט' אם אני מספיק".
וכאחד שמכיר את המערכת מבפנים, קורה שאתה אומר לעצמך "מה זה צריך להיות המהדורה הזאת"?
"קורה, בהחלט קורה. אני מכיר כל כך טוב את התחום, כמו את כף ידי. אני יודע בעיקר מה קורה בערץ 2, ומכיר את האנשים שעושים את המהדורה של 10. קורה לי כמעט כל יום שאני אומר לעצמי 'כאן מרחו', 'כאן הגזימו', 'כאן מדבררים מישהו ולא את המציאות'. קורה הרבה פעמים".
לפחות עשית כסף מאז שעזבת את החדשות?
"אני לא רוצה להיכנס לתחומים האלה. אין תלונות. אם השאלה היא האם אני רואה עצמי כמי שמשוחרר ממלחמת קיום, אז התשובה היא לא".
אולי אתה לא טוב עם כסף?
"על זה אין ויכוח".
מה עם איזה ספר על חייך והסודות שאתה נושא איתך?
"זה אמור להיות כל כך מרתק. אני לא יודע אם זה יוכל להיכתב כשאני בחיים".
