שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: index open

    ביקור בית: הבמה הפרטית של אילנה אביטל

    "כל הבית הוא יצירת קומיקס אחת גדולה", אומרת אביטל על ביתה שברמת השרון. ואכן, עם מרצדס בשחור לבן, בדי קטיפה על הדלתות, ערבסקות שחורות על הרצפה ופסיפסים על המשקופים - הבית שלה נראה כמו חגיגה של צבעים וצורות

    המינוח הנכון שיכול לתאר את ביתה של הזמרת והשחקנית אילנה אביטל הוא חגיגה. הבית, שמשתרע על 300 מ"ר, הוא חגיגה שלמה של צבעים, צורות, חומרים ופרטי אמנות שאת רובם עשתה בעצמה. ביומיום הוא משמש כבמה הפרטית שלה.

     

    צילום: שי אפשטיין

     

    מעטים יודעים זאת, אבל אביטל היא גם אמנית פלסטית ולא רק בשעות הפנאי. לפני כ-5 שנים היא רכשה בית בשכונה שקטה ברמת השרון, ומאז היא מטפחת ומקשטת אותו.

     

    אביטל מעצבת בעצמה את הרהיטים, גופי התאורה וחפצי הדקורציה, ומשלבת אותם עם פריטים שונים שהיא רוכשת בשווקים או מוצאת ברחוב. "הבן שלי מתבייש כשאני אוספת חפץ שמוצא חן בעיניי בשולי הדרך", היא מספרת, "אבל כשאני מביאה אותו הביתה ומפיחה חיים חדשים, הוא מתרצה ונרגע".

     

    מכונית באמצע הסלון

    חצר הדק שבקדמת הבית אינה מסגירה את ההפתעה שמצפה לבאים בסלון, שמקדם את הנכנסים וחושף את תעוזתה העיצובית של אביטל. אם לא מוכנים לזה מראש, הנשימה אפילו נעתקת לכמה שניות - הקיר המרכזי בסלון צבוע באדום עז ובמרכזו תלויה חצי מכונית מרצדס בשחור-לבן, עם דמויותיהם של האחים בלוז בתוכה.

     

    "אני אישה של תעוזה והבית כולו מוכיח שאין לי רסן. המכונית הזאת הפכה את הסלון לנקודה המרכזית בבית. אני לא אגיד שזהו החלל האהוב עליי בבית מאחר שאני מאוד אוהבת את כל החדרים, אבל בזכות המכונית והקיר האדום שמאחוריה - הסלון הוא בהחלט ההיי-לייט של הבית".

     

    העין אינה מפסיקה לרצד לכיוונים שונים תוך כדי שיטוט ולגלות עוד ועוד פרטים שאביטל הקדישה להם תשומת לב. המשקופים ומתגי האור עוטרו בפסיפסים, רצפת הפרקט הלבנה קושטה בערבסקות שחורות, וקירות המטבח שממוקם בסמוך, צבועים בירוק צבאי שלא מסתיים בקו התקרה, אלא ממשיך הלאה בצביעה חופשית של צורות משוחררות.

     

    שידות מרוקאיות בגדלים שונים, שהודבקו עליהן אבני פסיפס מקרמיקה כתומה, הוסבו לארונות מטבח. אפילו המקרר לא נותר עירום והוא חופה בעבודת חומר מיוחד המבוסס על מלט שהרכיבה אביטל.

     

    אל הקומות העליונות של הבית עולים במדרגות אדומות. בקומת הביניים נמצא אולפן של אביטל, שהוא מעין מקדש קטן ואינטימי לדרך המקצועית שעשתה. זהו החדר "השקט" ביותר מבחינה עיצובית בבית, למעט קיר אחד שמחופה כולו בעבודות קומיקס צבעוניות - ז'אנר שאהוב מאוד על אביטל.

     

    איך זה שבתוך כל החגיגה העיצובית שקיימת בבית חדר העבודה שלך הוא, איך לומר, סולידי?

    "בחדר הזה אני מפנה מקום ליצירה שלי. זה מקום שבו אני כותבת ומתרכזת ומשום כך השארתי אותו נקי יחסית, למעט קיר הקומיקס שמשתקף במראה ומוכפל בה. למעשה כל הבית הוא יצירת קומיקס אחת גדולה".

     

    תפאורה של סט תאטרון

    חדר השינה נראה כאילו נלקח מתוך סצנה של סיפורי אלף לילה ולילה. הוא מחולק לשלושה מוקדים: אזור שינה, אזור רחצה ופינת כתיבה. מעל למיטה תוספת של תקרת גבס מרחפת שמתוכה בוקעת תאורה כחולה, שמעניקה לחלל דרמטיות.

     

    הקיר המרכזי חופה בטפט עשיר בטקסטורות, ועליו תלויה מראה בשרשראות מתכת. לצידה יש פמוטים מצדפי מלט שיצרה ידי אביטל, ועל הקיר מעל המיטה מתנוססת תמונה בצבעים עזים של אישה ומלאך. "אני אוהבת מאוד מלאכים", היא מציינת וחושפת אוסף מפואר שנמצא מול המיטה.

     

    אזור הרחצה נמצא על במה שאליה עולים בשלוש מדרגות שמוארות בספוטים. פינה מבודדת מההתרחשות העיצובית בחדר נמצאת מאחורי חצי קיר עשוי עץ בחדר השינה, ובה אביטל שוקדת על הספרים שהיא כותבת.

     

    את דלת חדר השינה והדלת שמובילה לחדר הארונות הסמוך מקשטים בדי קטיפה שונים, בדומה לשאר הדלתות בבית, כאילו מדובר בתפאורה מושקעת על סט של תיאטרון. בקומה השלישית של הבית מוקם הסטודיו של אביטל, שמשמש כמעבדה שממנה יוצאים מרבית הפריטים בבית.

     

    כשיורדת החשכה, הבית הססגוני מקבל צביון דרמטי ורומנטי בזכות גוון ירקרק שמאיר את הצמחייה בחצר והאורות האדומים שמאירים את מכונית המרצדס, מה שמעצים את נוכחות הפריטים השונים. "תאורה היא אלמנט חשוב מאוד בעיצוב", אומרת אביטל, "זה דומה לאמן על הבמה, אם הוא לא יואר כמו שצריך הוא לא יוכל להופיע במיטבו".

     

    צריך הרבה זמן כדי ליצור בית כזה את מצליחה להתפנות לזה או שאת משאירה את זה לשעות הפנאי?

    "זה ממש לא נדחק לשעות הפנאי, זו המשרה השנייה שלי. אני לא מוותרת על היצירה לטובת שום דבר אחר. כל בוקר, באופן קבוע, אני לוקחת איתי את הקפה ועולה לעבוד בסטודיו עד 11:00. יש לי לוח זמנים קבוע כבר כמה שנים, רק כך שום אהבה שלי לא באה על חשבון השנייה".

     

    יש לך מושג מאיפה המשיכה לעבודה עם הידיים?

    "בטח. ירשתי את זה מאבא שלי. מגיל צעיר ראיתי בו בונה, משפץ וצובע. ואפילו היום, כשאני מסתבכת עם החומרים אני מתקשרת אליו, כדי שינחה אותי ויגיד לי מה לערבב עם מה".

     

    ואיך מגיבים האורחים?

    "בדיוק כמוך, בהשתאות ובפליאה. זה לא בית רגיל ואין דומה לו. אבל שתדעי שהחברים הקרובים שלי מכירים אותי טוב ולא היו מופתעים בכלל, מאחר שהבית שלי משקף את מי שאני ואת הדברים שאני אוהבת".

     

    הכתבה באדיבות אתר www.bvd.co.il , מבית המגזין בניין ודיור

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עשתה את הרוב בעצמה. אביטל
    צילום: שי אפשטיין
    מומלצים