שיטת הרזיה חדשה: לאכול לפי הגנים שלך

האם בכוחנו לאכול כדי לשנות את גורלנו? לא סתם להפסיק לאכול מזונות שמעלים את הכולסטרול או מעמיסים על מערכת העיכול, אלא לשלוח באמצעות המזון מסרים מכוונים ל־DNA שלנו, מסרים שיתכנתו את הקוד הגנטי שלנו מחדש וירחיקו את המחלות שהוא צופן לנו בעתיד?

ד”ר פיטר ד’אדאמו, דוקטור לנטורופתיה וכותב הספר ”לחיות נכון לפי סוג הגנים שלך” (הוצאת מודן), מאמין שכן. ד’אדאמו שכתב בעבר את רב המכר העולמי ”אכול נכון לפי סוג הדם שלך” (הוצאת מודן), לוקח את התיאוריה שלו צעד נוסף קדימה וקורא לנו לא להסתפק בהתאמת הדיאטה לסוג הדם, אלא לנסות להתאים אותה לגנים שלנו.

התיאוריה של ד’אדאמו נשענת על שני תחומים הנמצאים כיום בחיתוליהם. הראשון הוא המגמה של האינדיבידואליות התזונתית - המלצות תזונתיות המתאימות באופן אישי לאדם במקום ההמלצות המוכרות כמו לא להפריז בבשר אדום, לאכול דגי מעמקים, עלים ירוקים וכו’.

התחום השני הוא האפיגנטיקה, מדע העוסק בשינויים גנטיים שאינם נובעים משינוי בקוד (ברצף) הגנטי. שינויים אלה נובעים לרוב מתגובת הגנים לסביבה. דוגמה לשינוי אפיגנטי היא האופן שבו ילדיהם של אמהות שידעו רעב לפני ההיריון, נולדו עם נטייה להשמנה במהלך חייהם ואף ילדו (בתורם) ילדים עם נטייה להשמנה. הרעב של האם השפיע, כנראה, על הגנים של העובר וגרם להם לשינוי אפיגנטי, שאף עבר בתורשה.

ד’אדאמו שמפגיש בין שני התחומים האלה, טוען שבאמצעות דיאטה מותאמת אישית אפשר לחולל שינויים אפיגנטיים אצל אנשים. התוצאה: תכנות מחדש של הגנים וחיים בריאים וארוכים.

זהו את הגנוטייפ

איך יודעים איזו דיאטה מתאימה לנו? לדברי ד’אדאמו מדובר בתורה לא מסובכת מדי. כל מה שהיא מחייבת אותנו זה להכיר את הגנוטייפ שלנו. הגנוטייפ הוא מושג שד’אדאמו שאל מתחום הגנטיקה, ופירושו האופן שבו הגנים מוצאים את ביטויים. אלא שד’אדאמו משתמש בו במשמעות שהוא עצמו ממציא. לטענתו, גנוטייפ הוא שם לטיפוס פיזיולוגי/פסיכולוגי של אדם, המאגד בתוכו היבטים ותכונות מסוגים שונים - החל מאפיונים פיזיולוגיים (כמו צורת שיניים, מבנה גוף, יחסי אורך בין חלקי הגוף ועוד), אפיונים ביולוגיים (סוג דם, חומציות וכו’), דרך אפיונים פסיכולוגיים (אימפולסיביות, אופטימיות, סובלנות) וכלה בסיכונים לבעיות בריאות (נטייה לאלרגיות, לסרטן או לדלקות).

לטענתו, הסיבות שבגללן יש לנו גנוטייפ מסוים שונות ומשונות. אחת מהן קשורה לשאלה באיזה פרק קדום בתולדות האנושות נוצר המבנה הגנוטייפי שלנו: תקופת הציד, תקופת הליקוט, תקופת הנוודות, תקופת הקרח (החוקר), תקופת הנדודים (המורה) או תקופת המלחמות. אופן ההתמודדות באותה תקופה מכתיב את התגובה של בעל הגנוטייפ לאירועים סביבו, למזון, לחיידקים וכו’, אך לא רק לאירועי העבר הרחוק, אלא גם לאירועים שקרו במהלך ההיריון ובזמן הילדות המוקדמת.

שישה טיפוסים

יש לציין שהשיטה אינה מבוססת בשום צורה על מחקרים מדעיים. הספר אינו מוכיח שהאנושות אכן נחלקת לטיפוסים כאלה, או שהתזונה שהוא מתאים להם אכן יעילה עבורם. עלינו פשוט להאמין לאינטואיציה ולניסיון הקליני של הכותב. גם הלוגיקה של התיאוריה שלו דומה יותר ללוגיקה של מיתולוגיה או ספרות מאשר רפואה ומדע. אבל מי שמחפש אסתטיקה ימצא אותה כאן בשפע.

חלק מיופייה של תפיסת הגנוטייפ הוא האופן שבו היא מתייחסת לאפיוני הגוף הייחודיים שיש לכל אחד מאיתנו. התיאוריה בוחנת סוגי אפיונים שרופאים ותזונאים מערביים מתעלמים מהם לגמרי. למשל, יחסי האורך בגופנו, צורת טביעות האצבע, הנטייה להסמקה והרגישות לקפאין, אלה הם נתונים שמובאים בחשבון בזמן האבחון. ד’אדאמו טוען שההבדלים הפיזיולוגיים האלה מבטאים את סיפור התפתחותנו ברחם ולכן יכולים לגלות לנו הרבה על הסיכונים הבריאותיים שלנו.

יש אולי מי שיתלהב מהאופן שבו הוא מסביר באמצעות אפיונים פסיכולוגיים את הסיכונים הבריאותיים שלנו. כך, למשל, ההסבר הכורך בין הנטייה של הצייד לעוט על טרפו לנטייה שלו להסתער על אויבים מדומים וללקות באלרגיה. באותו אופן ההתנהלות החסכנית והזהירה של גנוטייפ המלקט גורמת לו לאגור קלוריות, להשמין וללקות בסוכרת. הפן הספרותי גולש אל השמות שהוא מעניק לגנוטייפים: הצייד, המלקט, המורה, הנווד. ובינינו, לא נחמד יותר להיות מלקט מאשר בעל נטייה לעודף כולסטרול?

בכל מקרה, הגדולה של החלוקה הזאת היא ביכולתה להתאים דיאטה שתעזור להימנע מהסיכונים הבריאותיים האורבים לאנשים מגנוטייפ מסוים. למשל, הציידים יכולים לאכול בשר, מערכת העיכול של הנוודים שהיו רועים בעברם מותאמת למוצרי גבינה, ומערכת העיכול של יוצאי החברה החקלאית מותאמת לדיאטה ים תיכונית.

מובן שהדיאטה עצמה פרטנית למדי ויש לקרוא אותה בעיון או ללכת למומחה. בארץ פועלים כמה מטפלים בשיטה, ביניהם דבורי גיתי־יוסף, עורכת הספר במהדורה העברית (ראו מסגרת). על קצה המזלג הנה פירוט ששת הטיפוסים. זהו את עצמכם.

הצייד

הצייד נשאר נאמן לעקרונות שעבדו עבורו בתקופה שבה נהג לצוד את טרפו. הוא מלא אדרנלין, נכון להסתער, ומגיב לסביבתו באופן תוקפני ואימפולסיבי תוך עלייה של האדרנלין וגיוס של כל מערכות הגוף. בעיות הבריאות העיקריות שלו מובנות בקלות על רקע זה: הוא אינו בודק היטב על מי הוא מסתער ולכן מסתער בכל כוחו גם על קרדית האבק, מה שמעלה אצלו את הסיכון לאלרגיות. מעבר לזה, העובדה שגופו נדרך מול איומי הסרק של החברה המודרנית (פקקי תנועה וחשבונות טלפון מפוצצים), גורמת לכך שגופו לעולם לא יכול להירגע ונשחק מהלחץ המתמיד.

מאפיינים מרכזיים:

• מבנה גוף רזה וכחוש או רזה ושרירי
• סימטריה בין שני חלקי הגוף
• הקמיצות ארוכות מהאצבעות המורות
• שיניים חותכות בצורת את
• לסת מרובעת
• בעל דם מסוג O
• מונע על ידי אדרנלין
  

סיכונים בריאותיים: נטייה לאלרגיות ולמחלות אוטואימוניות (מצב שבו מערכת החיסון של הגוף תוקפת איבר או מערכת אחרת בגוף. למשל, אסתמה או דלקת מפרקים שגרונית), דיכאון, בעיות מעי כמו צליאק, בעיות מפרקים וסרטן במערכות הרבייה בגיל מתקדם (יותר אצל גברים).

מה צריך לאכול? תזונה נטולת אלרגנים כמו גלוטן המצוי בחיטה ובלחם. יש להימנע מרוב הגבינות (גבינה שווייצרית, מוצרלה, פטה ועוד) ולהתנזר מקפה לגמרי. עם זאת, הצייד יכול ליהנות מאכילת בשר אדום.

צייד מפורסם. מייקל ג'ורדן בפעולה (צילום: gettyimages imagebank)

המלקט

דפוס התגובה של המלקט נצרב בו בתקופה שבה האנושות ניזונה מליקוט צמחים וזרעים. כשהוא נפגש עם מזון הוא מנסה להפיק ממנו את המרב כדי שיוכל להשתמש בו בתקופה של חסך ורעב.

מאפיינים מרכזיים:

• מבנה גוף מרופד (אפילו במשקל תקין)
• אצבע מורה ארוכה מן הקמיצה
• מרווח צר בין הרגליים
• טביעות אצבע א־סימטריות
• לסת בצורת שקד
• סוג דם O או B
• RH שלילי
• ראש אלגוריתמי, נטייה לפתרון בעיות ולפעילות מוח ארוכה ומרוכזת.
  

סיכונים בריאותיים: בשל נטייתו של המלקט לחסוך ולשמר הוא נוטה להשמנה, לסוכרת, ללחץ דם גבוה ולתת־פעילות של בלוטת התריס. מעבר לזה הוא בעל סיכון יתר לאלצהיימר, לדיכאון ולסרטן במערכת הרבייה בגיל מתקדם (יותר אצל נשים).

מה צריך לאכול? בשל נטייתם להשמנה רבים מהמלקטים נוטים להתנסות בדיאטה, אבל למעשה, מכיוון שגופם נוטה להילחם ברזון ולחוש רעב, הם צריכים לאכול מספיק כדי להגיע לתחושת שובע. המלקט צריך להימנע מרוב סוגי העוף (בעיקר תרנגולת ופרגית), אך יכול לאכול הודו, טלה וכבש וכן סוגים רבים של דגים. עליו להימנע מרוב מוצרי החלב (מוצרלה, פטה, וגם חלב ושמנת), וכן מרוב סוגי האורז (מלא, לבן, פרא וחיטה נבוטה), אך הוא יכול לאכול קינואה, לחם פשתן ודברים נוספים. לעומת זאת, קפה לא נכלל בתפריט שלו.

המורה

המורה קרוי כך לא כי הוא נוטה לתפוס כל חיידק ולהעמיד אותו בפינה על התנהגות לא נאותה, אלא כיוון שהוא נוטה ללמוד בזהירות ובקפידה את סביבתו לפני שהוא מגיב. למעשה, ד’אדאמו רואה בו את השריד למהגרים שהיו צריכים להתוודע לאלמנטים זרים ולא לתקוף באימפולסיביות כל גורם לא מוכר. לכן המורה גמיש, סתגלן, סובלני, רגוע, מאוזן ויצירתי, מה שגורם לו להיות בריא יחסית ולהזדקן בצורה טובה.

מאפיינים מרכזיים:

• מבנה גוף שרירי (רואים את הגידים מתחת לעור)
• קומה נמוכה עד בינונית
• חוסר סימטריה ביחסים בין האמה לקמיצה בין שתי הידיים
• לסת מרובעת
• פלג גוף עליון ארוך מהרגליים
• סוג דם A או AB
• RH חיובי
• שמחת חיים טבעית
• נפש של אמן
  

סיכונים בריאותיים: סבלנות היתר גורמת לו להיות פתוח גם כלפי חיידקים או תאים לא תקינים, מה שמביא רגישות לזיהומים ולסרטן. המורה סובל מדלקות אוזניים כרוניות בילדות, בעיות מעי, קיבה וריאות כרוניות, זיהומים בקטריאליים וסיכון גבוה לסרטן השד בגיל מאוחר.

מה צריך לאכול? גופו של המורה מתאים לצמחונות. ההמלצה הייחודית היא להרבות באכילת גבינות כחולות בעלות עובש, שיכולות למנוע צמיחת יתר של חיידקים במעי. עברו כחקלאי גורם לכך שביכולתו לאכול מגוון מזונות טריים (דגנים, ירקות ומאכלי ים), אך לא לעכל שומן מן החי ולכן עליו להימנע מבשר אדום ומרוב סוגי העוף. עם זאת, הנדודים כנראה הכינו אותו להפסקות קפה, ואין לו בעיה בעיכול המשקה המעורר.

סיכון יתר למגוון מחלות. מלקטת קלאסית, אופרה ווינפרי (צילום: AFP)

החוקר

החוקר הוא דמות מובהקת פחות מן הצייד והמלקט, והדימוי שלו קושר טוב פחות בין ארכיטיפ מסוים לבעיות בריאות. עם זאת, ד’אדאמו לא משאיר אותו חסר סיפור. לטענתו, החוקר הוא צאצא של עידן הקרח ובזכות זריזותו הצליח לקפוץ ולצוף על גושי קרח שנשארו כשהכל סביבו נמס. גופו של החוקר מסוגל לפתור בעיות באופן מרשים, ולכן החוקר הוא מהגנוטייפים הבריאים יותר. שמו מסמל לא רק את העובדה שהוא מסוגל לפתור בעיות, אלא גם את העובדה שהוא עצמו מהווה תעלומה בריאותית.

מאפיינים מרכזיים:

• לא פעם שמאלי
• אצל נשים – קמיצות ארוכות יותר מהאצבע המורה, ואצל גברים להפך
• מבנה גוף שרירי לרוב
• תווי פנים מסותתים וראש רחב
• לסת מרובעת
• שיניים חותכות בצורת את
• פלג גוף עליון ארוך יותר מרגליים
• רגיש לקפאין
• בעל נטייה לאנמיה
• יזם, עוסק בתפיסות וברעיונות משתנים
  

סיכונים בריאותיים: החוקר מתקשה לסלק כימיקלים זרים מהגוף, מגיב לתרופות באופן שלילי, ונוטה לסוגים שונים של אנמיה. מיוחס לו גם סיכוי גבוה יותר לסוכרת נעורים, אוטיזם, דיסלקציה, אלרגיות למזון וסרטן השד.

מה צריך לאכול? החוקר צריך לייעל את חילוף החומרים ומנגנוני פירוק הרעלים שלו, לכן עליו להישמר מגבינות כחולות המכילות עובש וממזונות המכילים לקטינים (חלבונים קושרי סוכר) או אלרגנים. מותר לו לאכול כמות מוגבלת של בשר אדום והוא יכול להפיק תועלת מדגי אוקיינוס שמנים, אבל עליו להימנע מביצים רגילות ומקפה.

הלוחם

הלוחם הוא גיבור נעורינו. הוא יפהפה, חזק ובריא בנעוריו, אבל כפי שהדימוי שלו מבהיר, הוא מסוג בעלי המקצוע שצריכים לפרוש מוקדם או במילים אחרות, הגיל ממהר לפגוע בו והוא מזדקן באופן מואץ. הלוחם הוא דמות שהוכשרה על ידי חברות חקלאיות מאורגנות שאימנו מתוכן אנשים כדי להגן עליהן. כבר בגיל 40 הוא ממהר להשמין, מערכת כלי הלב והדם שלו מותשת, והמעי שלו מתעייף ונוטה לעצירות או לגזים. עם זאת הלוחם, כפי ששמו מעיד, יודע להילחם במחלות (סרטן והתקפי לב) ולשרוד אותן.

מאפיינים מרכזיים:

• בעל סוג דם A או AB
• נוטה להסמקה או האדמה
• יחסי סימטרי בין האצבע המורה לקמיצה
• רגליים ארוכות יותר מפלג הגוף העליון
• בעל חזה מעוגל בגיל מתקדם
• נטייה לסנטר נסוג עם הגיל
• מהיר חימה, צריך ללמוד להירגע
  

סיכונים בריאותיים: כפי שניכר מן הנטייה שלו ”לאבד את זה עם הגיל”, הלוחם נוטה להשמנה ולרעות החולות המתלוות לה: עמידות לאינסולין, מחלות לב, יתר לחץ דם ושבץ. גם מערכת העיכול שלו מתעייפת ונוטה לבעיות.

מה צריך לאכול? הלוחם שייך לגנוטייפ שצריך לעבור לתזונה צמחונית. הדיאטה האידיאלית בשבילו היא ים תיכונית המשלבת בין דגים, שמנים, דגנים, פירות וירקות ומאכלים עשירים בנוגדי חמצון היכולים להגן על העורקים ועל הלב ומאיטים את תהליך ההזדקנות. 

לוחמת. מזכירת המדינה הילארי קלינטון (צילום: AFP)

הנווד

הנווד הוא שרידים לחברות הרועים שנדדו במהירות, לא פעם על סוסים, ונחשפו לאקלים, לצמחייה ולבעלי חיים שונים. הוא סובלני וחביב, אבל בדומה למורה, גם מערכת החיסון שלו פתוחה ולא נוטה לתקוף במהירות חיידקים או גופים זרים וכאן הסיכון שלו.

מאפיינים מרכזיים:

• סימטרי
• גובה קיצוני: נמוך או גבוה
• רגליים בדרך כלל ארוכות יותר מפלג הגוף העליון
• שיניים קטנות
• נטייה לג’ינג’יות ולעיניים ירוקות
• דם מסוג B
• RH חיובי
• אופטימי ונהנה בדרך כלל מהחיים
  

סיכונים בריאותיים: הסובלנות של מערכת החיסון מביאה לכך שהוא מגיב בפתיחות גם לנגיפים ולחיידקים ולכן נוטה למחלות נגיפיות מתמשכות, יבלות וטפילים, וכשהמערכת מתעוררת, היא נכנסת לפעילות יתר ומעלה את הסיכון למחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית, זאבת (לופוס), טרשת נפוצה וניוון שרירים (ALS).

מה צריך לאכול? מוטב לנווד לאכול בשר אדום ודגים מאשר עוף כמו תרנגולת או פרגית (אפשר לאכול הודו). החלבונים שבדג מסייעים לחיפוי המעיים ועדיף להמעיט במאכלים מכילי גלוטן. בשל עברו כרועה מערכת העיכול שלו מורגלת בעיכול מוצרי חלב, ורבים מאלה מותרים לו. קפה, לעומת זאת, הוא צריך לשתות במתינות.

נועז ומקדים את זמנו  

”התזונה הזאת היא דוגמה לרפואה מונעת במיטבה”, טוענת גיתי־יוסף. ”בעוד שבדיקות סקר יכולות אולי לאתר מחלות בשלב המוקדם, תזונה כזאת מכוונת למנוע את המחלות. מכיוון שכל אחד מאיתנו ייחודי מבחינה גנטית, רק אם נלמד על הייחודיות שלנו, נוכל לדייק”.

עד כמה המלצות התזונה על פי הגנוטייפ באמת שונות מהמלצות התזונה הרגילות?

”לפעמים הן שונות מאוד. אם ניקח למשל אדם שיש לו כולסטרול גבוה, הרי שלפי כללי התזונה הרגילה כדאי לו להימנע ממאכלים עתירי כולסטרול. אבל ד’אדאמו מתייחס לא רק לסימפטומים אלא גם לסיבת הבעיה. לטענתו יש אנשים שסובלים מכולסטרול גבוה, למשל, לא כי הם אינם מפרקים כולסטרול אלא מכיוון שהרגישות שלהם לחלבוני חיטה משבשת את פעולת האינסולין (וזה גורם לעלייה ברמת הכולסטרול). לאנשים כאלה הוא לא ימליץ להימנע ממאכלים עתירי כולסטרול אלא דווקא מחיטה ולקטינים”.

מבקרי התיאוריה טוענים שמדובר בתיאוריה חסרת בסיס שלא נתמכת בנתונים או במחקרים.

”אמת, השיטה שלו לא זכתה לביסוס מדעי. הוא לקח ידע שמצוי בחיתוליו ופרסם אותו. הוא התבסס על הניסיון הקליני העשיר שלו וצירף אותו עם מחקרים על אפיגנטיקה שהראו שתזונה יכולה לשתק גנים בתוך זמן קצר יחסית. ד’אדאמו פשוט מקדים את זמנו. הוא לקח על עצמו אתגר גדול מאוד ועשה משהו נועז ואולי אפילו חצוף. מניסיון אישי אני יכולה לומר שהדיאטה הקודמת שלו, של תזונה לפי סוג הדם, שיטה שאני מטפלת לפיה כבר 12 שנים, שיפרה פלאים את מצבם של המטופלים. אז אולי חבל לחכות עוד 30 שנה עד שמישהו יוכיח את התיאוריה שלו”.

הניסיון לאבחן את עצמך יכול להוביל לבלבול. מה השיטה הטובה ביותר לעשות זאת?

”אני עצמי עובדת עם מחשבון הגנוטייפ המתקדם שמתבסס על נתונים מדויקים שמופקים מתוך בדיקות מעבדה הבודקות סוג דם, RH (+ או -), סטטוס ההפרשה (סוכרים המאפיינים את סוג הדם. הם קיימים אצל כולם בדם אך אצל חלק מהאנשים הם מופרשים גם בנוזלי הגוף האחרים וכדי לבדוק אותם נדרשת בדיקת רוק). לזה אני מוסיפה את החישובים של מדידת הקמיצה אל מול האצבע, מדידת פלג הגוף העליון ביחס לאורך הרגל והשוואה בין שוק לירך. ששת הנתונים האלה מספיקים כדי לדעת לאיזה גנוטייפ אתה שייך”.

האם אדם יכול לאבחן את עצמו רק מקריאת הספר?

”קריאת הספר מאפשרת אבחון עצמי אם כל הציוד הנדרש קיים. כלומר, תוצאות בדיקות המעבדה, הנדרשות (סוג דם, RH ובדיקת רוק) וסרט מדידה. מחבר הספר מציע למכירה מחשבון גנוטייפ בסיסי, שעוקף את הצורך בבדיקות מעבדה, באתר www.genotypediet.com. אפשר לרכוש אותו באמצעות הדואר במחיר 32 דולר, כולל בדיקת סוג הדם

(22 דולר ללא בדיקת סוג הדם)”.

מה ההבדל בין הבדיקות?

”מניסיון, המחשבון הבסיסי אינו מדויק. לא פעם יוצא שהמטופל מתאים לשני סוגי גנוטייפים ויש צורך בשאלות מדריכות כדי להגיע לגנוטייפ הנכון”.

גיתי ומטפלים נוספים מספקים את השירות תמורת תשלום. בדיקת סוג דם תעלה 150 שקל, בדיקת רוק 250 שקל, ומי שיבחר לעבור את כל האבחון ישלם 500 שקל.