שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דוד ברודט יקבל שכר של 150 אלף שקל לחודש
    דירקטוריון בנק לאומי וועדת הביקורת שלו אישרו את תנאי ההתקשרות עם היו"ר החדש, שהם טובים מאלה של קודמו, איתן רף. השכר אינו כולל בונוסים, מצנח זהב, נהג צמוד וגם הנחות בשירותים בנקאיים. האישור כפוף להסכמת בעלי המניות

    דירקטוריון בנק לאומי אישר את תנאי העסקתו של היו"ר החדש של הבנק, דוד ברודט . זאת, לאחר שגם ועדת הביקורת של דירקטוריון הבנק אישרה את התנאים. עם זאת, התנאים כפופים לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות של הבנק.

     

    חומר הרקע אשר הוצג בפני האורגנים האמורים של הבנק כלל נתונים השוואתיים אודות תנאי העסקה כלליים, שכר, מענקים וכן תנאי פרישה של יושבי ראש דירקטוריונים (ככל שמידע זה זמין ופומבי) המכהנים בתאגידים בנקאיים בישראל, ובכלל זה תנאי העסקתו של יו"ר הדירקטוריון היוצא.

     

    הדירקטוריון קבע שהיו"ר יועסק במשרה מלאה החל מה-4 באוגוסט השנה ולמשך שלוש שנים, וכי התנאים שהוסכמו הם לשלוש שנים לפחות. שכרו של ברודט יעמוד על 150 אלף שקלים ברוטו. 

     

    בנוסף, יהיה היו"ר זכאי למענק שנתי בהתאם לתוכנית התגמול להנהלה בבנק, החל משנת 2011, בהתאם לביצועי הבנק ולהחלטת דירקטוריון הבנק ואסיפת בעלי המניות. חלק ניכר מבכירי המשק מקבלים בונוס גבוה בהרבה משכרם, כך שייתכן שהכנסתו בפועל של ברודט תהיה גבוהה בהרבה.

     

    בנוסף לשכר ולבונוס, יקבל ברודט הפרשות לקופות גמל ופיצוי פיטורים, הפרשה לקרן השתלמות בגובה של 7.5% משכרו על חשבון הבנק ו-2.5% משכרו על חשבונו.

     

    ברודט זכאי גם להטבות כמקובל לבכירים בבנק : החזר הוצאות, רכב ונהג צמוד, החזקת קו טלפון קווי וכן טלפון סלולארי, ביטוח ובדיקות סקר רפואי, עיתונים ו גם הנחות בשירותים בנקאיים.

     

    מצנח הזהב כבר מוכן

     עוד קובע הסכם ההתקשרות כי ברודט יפוטר הוא יהיה זכאי ל"מצנח זהב" - כמו המצנח השנוי במחלוקת ששולם לקודמו. ה"מצנח" מוגדר כ"תקופת הודעה מוקדמת של עד 9 חודשים", כלומר, ל-9 משכורות שהיו"ר יקבל בלא לעבוד. אם ברודט יפרוש מרצונו הוא יזכה ל"תקופת הודעה מוקדמת" בת 6 חודשים, ולאחריה - עוד חצי שנה של שכר ללא עבודה שיוגדרו כ"תקופת הסתגלות". ואם לא די בכך, הוא יהיה זכאי לפיצויים בסך 150% משכרו האחרון כפול מספר שנות כהונתו.

     

    ההסכם מחייב את ברודט בתקופת צינון לאחר תום עבודתו, קובע כי במשך חצי שנה ממועד סיום עבודתו לא יכהן היו"ר כנושא משרה ולא יעבוד, בין כשכיר ובין כעצמאי, בין כיועץ ובין באופן אחר כלשהו, במישרין או בעקיפין, בכל תאגיד המתחרה בבנק, לרבות חברות ביטוח.

     

    בבנק מסבירים כי "ועדת הביקורת ודירקטוריון הבנק סבורים כי תנאי ההתקשרות עומדים באמות המידה הנהוגות במערכת הבנקאית בישראל ובשים לב לגודלו ולהיקף פעילותו של הבנק וכי הם סבירים בהתחשב בתפקידו של היו"ר, בניסיונו, בזמן שהוא יידרש להקדיש במסגרת תפקידו". 

     

    מדובר בשכר משופר לעומת שכרו של קודמו של ברודט בתפקיד, איתן רף, שעמד "רק" על 133 אלף שקלים בחודש. זאת, אף שהעסקתו של רף הוגדרה כ"70% משרה" בעוד שברודט מועסק במשרה מלאה, כך שבאופן רשמי שכרו של רף לשעה היה גבוה יותר.

     

    אבל השאלה, האם ברודט ייכנס לרשימה של "שיאני השכר" במשק, תלויה בגובה הבונוסים שהבנק יחליט לתת לרף. במידה ולא, שכרו של ברודט יהיה נמוך בהשוואה למנכ"לים בכירים בחברות הבורסאיות הגדולות.

     

    לשם השוואה, שיאן השכר של השנה שעברה היה מנכ"ל פרטנר הפורש, דוד אבנר, שקיבל שכר, בונוסים, אופציות ומענקים שונים ומשונים בעלות שכר שנתית של 19.8 מיליון שקלים, כלומר, 1.65 מיליון שקלים בחודש. כ-3 מיליון שקלים מהשכר היו מענק שניתן לאבנר על שנת 2006, כך שניתן לעשות לו "הנחה" ולקבוע כי עלות שכרו עמדה אשתקד בסביבות ה-17 מיליון שקלים "בלבד", כלומר, כ-1.4 מיליון שקלים בחודש.

     

    שיאן השכר של המערכת הבנקאית בשנה שעברה היה מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס, עם עלות שכר שנתית של 18.6 מיליון שקלים, או כ-1.55 מיליון שקלים בממוצע לחודש, ואחריו מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר, עם עלות שכר של כ-770 אלף שקלים בחודש. מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, הגיעה אשתקד לעלות שכר שנתית של כ-8.1 מיליון שקלים, כלומר, כ-700 אלף שקלים בחודש. יצויין כי גם שכרו של ברודט גבוה בהרבה מהשכר הגבוה ביותר המשולם במגזר הציבורי, המשולם לרופאים בכירים ומגיע לכ-100 אלף שקלים בחודש. 

     

    ניצח במירוץ סוער

     דירקטוריון בנק לאומי בחר בברודט לתפקיד בסוף יולי, במקום רף ששימש בתפקיד מאז 1995 והודיע לפני כשנה על כוונתו לפרוש ולצאת לעסקים פרטיים. ברודט ניצח במירוץ סוער ורוויי יצרים, שבמהלכו פרשו מרבית המועמדים, נשארי שלושה מועמדים בלבד - דוד ברודט, אהוד שפירא ומשה דברת - ששניהם נבחרו לדירקטורים בבנק.

     

     

    ברודט שימש בשנים 1994-1991 יו"ר אגף התקציבים באוצר, ובשנים 1997-1995 שימש כמנכ"ל האוצר. בנוסף, שימש בעבר גם כסמנכ"ל בתעשייה האווירית. ב-1997 מונה ליו"ר בנק מזרחי, אך כעבור כחצי שנה בלבד פרש על רקע מתיחות עם מנכ"ל הבנק דאז, ויקטור מדינה. מאז הספיק לשמש כיו"ר חברת הלוויין yes ורשת השיווק רבוע כחול. כיום הוא משמש כדירקטור בחברה לישראל שבשליטת משפחת עופר, שבנק לאומי מחזיק 18% ממניותיה.

     

    המירוץ על תפקיד יו"ר בנק לאומי היה רצוף דרמות והפתעות. מנכ"ל הבנק, גליה מאור, ביקשה להתמנות לתפקיד היו"ר, אך בנק ישראל ורשות ניירות ערך פסלו את מועמדותה, בטענה שמעבר מתפקיד פיקוחי לתפקיד ניהולי בלא תקופת צינון כרוך בניגוד אינטרסים.

     

    שלמה אליהו, שותפה של המדינה בשליטה בבנק, הציע לתפקיד את נגיד בנק ישראל, דוד קליין, אך רשות ניירות ערך פסלה גם את מועמדותו. גם בכירים

    נוספים במשק - איזי תפוחי, משה טרי, שלום זינגר, ויקטור מדינה ואריה מינטקביץ' - הציעו את מועמדם בשלב כזה או אחר של המירוץ, אך בסופו של דבר לא הגיעו ל"קו הגמר" מסיבות שונות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים