שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    יזמות וחדשנות במערכת החינוך? תתפלאו

    בזמן שכל כך מקובל להשמיץ את מערכת החינוך ולהתלונן על איכותה - פועלים להם בשקט בשקט ברחבי הארץ 110 בתי ספר ניסויים - המלאים בחדשנות וברצון ללמוד וללמד - אחרת. בסדרה חדשה בערוץ הורים, נציג בכל שבוע בית ספר מעורר השראה אחר. מהו בי"ס ניסויי? כתבה ראשונה בסדרה

    "למערכת יש נטייה לשמר את הקיים ואילו חדשנות היא מהפכנית", אומרת גנית ויינשטיין, מנהלת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך. "נהוג לחשוב שחדשנות נוצרת רק במגזרים הפרטיים. אנחנו מנסים להוכיח שבמערכת ציבורית, אפשר לפרוץ מסגרות ולתת לאנשי חינוך להביא לידי ביטוי רעיונות מקוריים וצרכים של קהילות מגוונות".

     

    המילה 'ניסוי' מעוררת רגשות אמביוולנטיים ובפרט אם אתה הוא מושא הניסוי. יש בו בניסוי תקווה לחדשנות ולפריצת דרך, אך גם חשש מכישלון ומההשלכות האפשרויות. לרוב נעדיף שלא להיות שפני ניסיונות. ובכן, מה דעתכם לשלוח את ילדיכם לבית ספר ניסויי?

     

    הכתבות הקודמות בסדרת בתיה"ס הניסויים:

      

    איך מתקבלים?

    בשקט יחסי פועלים בארץ 110 בתי ספר ניסויים ממלכתיים. נדגיש שוב, אין המדובר בבתי ספר פרטיים, אלא בבתי ספר השייכים למערכת החינוך הציבורית. מה זה בעצם אומר ואיך עושים את זה?

     

    אז נניח שקם לו בבוקר מנהל בית ספר ובליבו חלום, רעיון, חזון או גישה מהפכנית. עליו לדעת שמאותו בוקר ועד לקבלת ההכרה של משרד החינוך כבית ספר ניסויי הדרך תהיה ארוכה. הוא יידרש לשכנע את המשרד שיש לו רעיון ייחודי לפיתוח, הנותן מענה לסוגיה חינוכית מהותית.

     

    ראשית, עליו להגיש בקשה ולהשתתף בקורס 'שואפי ניסוי'. במסגרת הקורס הנמשך כחצי שנה, הוא יתבקש לבדוק האם יש בארץ ובחו"ל תיאוריות דומות, להתגבש עם הרעיון ולכתוב תוכנית מסודרת לבקשה להכרה כבית ספר ניסויי. לאחר הגשת התוכנית למדרג עולה של ועדות במשרד החינוך, תכריע הועדה העליונה, הכוללת אנשי אקדמיה ואנשים מדרגים בכירים מהמשרד. על פי נתוני גף ניסויים, למעלה מ-50% מבתי הספר יקבלו תשובה שלילית.

     

    "הלוואי שהייתי יכולה לקבל את כולם", אומרת ויינשטיין. "כל מנהל שאומר 'אני רוצה' מבחינתי בשל. בתי ספר רבים שאינם מתקבלים, אומרים שבכל מקרה הם יממשו את הרעיון". תוצר לוואי בהחלט מעניין וחשוב של הפרויקט.

     

    ניסוי של חמש שנים

    במשך שנות הניסוי, על בית הספר לגבש את הרעיון ולהביאו לידי יישום פדגוגי-ארגוני בבית הספר, שהופך להיות המעבדה בה הניסוי נבדק, נבחן ומתפתח. לשם כך עליו להקים יחידת מו"פ (מחקר ופיתוח), הכוללת מנהל מוביל ניסוי, איש תיעוד העוסק בניהול הידע, איש הערכה מתוך המוסד ויועץ אקדמי מחוץ למוסד ומרשת של גף הניסויים, המפתח ביחד עם בית הספר את הניסוי מרמת הרעיון ועד לרמה של פילוסופיה חינוכית.

     

    השנה הראשונה מוגדרת כשנת הכנה. בכל שנה נמצאים בשנת הכנה ויוצאים לדרך כ-10-15 בתי ספר. בתום השנה, על בית הספר להחליט מהם המוקדים המרכזיים של הניסוי. סך המנדט הניתן על ידי משרד החינוך לפיתוח הניסוי הוא חמש שנים, כאשר בכל שנה יש יעד מוצהר אליו בית הספר צריך להגיע.

     

    איך יודעים שהניסוי הצליח?

    "קודם כל, אם נשארים בחיים", מרמזת ויינשטיין על כך שהתהליך לא פשוט. להצלחה מדדים כמותיים ואיכותיים. "אנחנו מצפים לשינוי משמעותי בהתנהלות בית הספר, בתהליכי הלמידה וההוראה ובפדגוגיה, כך שבסופו של יום, ניתן לראות שיפור בהצלחת התלמידים, בין אם במדדי הצלחה של המשרד, כמו ציוני מבחנים ארציים ועוד, מדדים אחרים כמו פרסים של מצוינות, הכרה מקהילות בארץ ובעולם, התנהגות ומעורבות תלמידים, כגון גיוס לצה"ל ואקלים בית ספרי", מוסיפה חסי רן, אחראית תכנון ופיתוח פדגוגי בגף הניסויים.

     

    "ברוב המקרים אנחנו רואים עלייה משמעותית בביקוש ללמידה במוסד החינוכי במקומות בהם אזורי הרישום פתוחים וכן עלייה בהישגים חינוכיים באופן כללי וללא קשר ישיר בהכרח לשאלת הניסוי. גם נתוני האח"מ המתקבלים (שאלון הבודק אקלים חברתי) גבוהים במיוחד".

     

    שיא ההצלחה הוא הפיכת בית הספר למרכז הפצה בשנה השישית לניסוי. השאיפה היא שבית הספר יפיץ את התיאוריה ויישומה בקרב בתי ספר אחרים שהניסוי רלוונטי עבורם. "ברגע שיש לבית הספר 'לקוחות' זה שיא ההצלחה מבחינתו", אומרת ויינשטיין. על פי נתוני הגף, 80% מבתי הספר מצליחים להפוך למרכז הפצה והשנה עומד מספרם על 40 מוסדות בסך הכל.

     

    20% מכלל בתי הספר הניסויים נסגרו עקב חוסר הצלחה או אי עמידה בתנאים או הוקפאו לשם התארגנות מחדש בעקבות חילופי מנהלים וכדומה.

     

    "בעוד שנה-שנתיים נהיה בצרות, כי אם התקציב לא יגדל, לא נוכל לקלוט בתי ספר חדשים", אומרת ויינשטיין. התמיכה שמקבל בית ספר ניסויי אינה גבוהה במונחים כספיים ועיקרה תוספת שעות – משאב מרכזי במערכת החינוך וכן תמיכה וליווי מקצועי של אנשי אקדמיה וחינוך שפותח בפני בית הספר תשתיות ידע ונותן פלטפורמה וכלים להצלחה.

     

    "יש בארץ מנהלים עם מוטיבציה גבוהה וחלקם לא יודעים איך להוציא לפועל את היזמות המיוחדת שיש בהם. רוב האנשים רוצים לתת מענה למה שהמערכת מצפה מהם, אבל אצל חלקם יש מרכיבים נוספים שיכולים לייצר משהו טוב יותר. אנחנו הופכים אנשים מהשדה להיות פילוסופים של החינוך", אומרת ויינשטיין. "כשיש מכנה משותף, אקלים בית הספר משתנה ויש מוטיבציה גבוהה יותר למורים לייצר ולהשקיע יותר. בבית הספר נוצרת גאוות יחידה ותחושת השתייכות ליחידת עילית".

     

    פעמים רבות תוקפים את מערכת החינוך כמערכת מסורבלת ומיושנת ולעיתים אף בצדק. מצאנו לנכון להאיר פינה חדשנית ומרתקת במערכת זו. בשבועות הקרובים נספר על כמה בתי ספר כאלה ונראה את הייחוד של כל אחד ואחד מהם. כן ירבו.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים