שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בי"ס שרואה כל ילד וילד

    מכירים בי"ס שבו לכל ילד יש אפשרות לביטוי אישי, מקום שבו רואים כל אחד? אביחיל אינו מוסד פרטי יוקרתי, אלא בי"ס ניסויי של משרד החינוך - עם חזון ענקי ותוכנית מיוחדת שעובדת נהדר. יכול להיות שאפשר להגשים חלומות במערכת החינוך? בסדרה חדשה נספר לכם על כמה בתי"ס שעושים את זה

    "אני מרגישה שהילדים עוברים שינויים אישיים ורואה צמיחה אישית בכיוונים שאני אוהבת, כמו אחריות ועצמאות", אומרת יעל, אם לילדים בכיתה ב' ו-ה' בבית הספר הניסויי אביחיל, בית ספר אזורי הנמצא במושב אביחיל צפונית לנתניה. "מורגשים מצד אחד חופש והקשבה לדברים שהם רוצים ומצד שני זו מסגרת מאוד ברורה. אני מרגישה שזו מסגרת שאוהבת ילדים ו'סופרת' אותם".

     

    משפחתה של יעל עברה מאזור המרכז לאזור השרון לפני כשנה וילדיה לומדים זו השנה השנייה באביחיל. "בבית הספר הקודם, הקשיים שעלו אצלם לא קיבלו מענה וטיפול אפקטיביים ולכן ייצרו רגישויות ופגיעוּת. בשנה היחידה באביחיל, הרגשתי שהם הולכים ומתחזקים".

     

    הכתבות הקודמות בסדרת בתיה"ס הניסויים:

      

    חדר ישיבות עיסקי או כיתה?

    כ-15 ילדים היושבים מסביב לשולחן אליפטי גדול מקדמים את פני. אילולא הצבעוניות השונה וגיל הנוכחים, ניתן היה לחשוב שהוזמנתי לישיבה רבת משתתפים בחדר ישיבות של חברה עסקית. המנהלת ציפי מרחיים נכנסת לחדר אחרי. כולם יושבים בשקט. יש משהו מוזר בשקט הזה למי שמכיר את זמזום הרקע בכיתות בבתי הספר בארץ.

     

    "אתם אוהבים את בית הספר?" אני שואלת והם עונים פה אחד: "כן!". הילדים שבחדר בכיתות ב'-ו' ונראה שהם רגילים במפגשים רב גיליים. "למה אתם אוהבים את בית הספר?" אני מקשה והשאלה הזו פותחת פתח לשיחה ארוכה בה הם שוטחים בפני את הייחוד של בית הספר מנקודת מבטם, גאים להיות שגרירים, מסבירים ומנמקים כל דבר, נותנים דוגמאות והכל בהתלהבות ובאיפוק.

     

    כמעט בכל בית ספר בארץ, תוכלו למצוא ציטוט או שניים של יאנוש קורצ'ק מפארים את הקירות. תיתקלו גם בסיסמאות המדברות על גישה הומאנית לתלמיד באשר הוא אדם. הכוונות טובות כמובן, אבל נראה כי בשגרת היומיום, פעמים רבות סיסמאות לחוד ואילוצי המערכת לחוד. בביה"ס אביחיל, לקחו את משנתו של קורצ'ק צעד אחר צעד ותרגמו אותה הלכה למעשה.

     

    "את יכולה לדבר על עקרונות כמו שיתוף והדדיות", מסבירה מרחיים. "אבל אם לא תבני תוכנית ותקבעי מסגרת וזמן קבוע במערכת לדברים הללו, זה לא יבוא לידי ביטוי. ישנה גם חשיבות רבה לעקביות במשנתו של קורצ'אק. משהו חד פעמי לא ישפיע כמצופה".


     מנסים להגמיש את המסגרת

     

    להגמיש את המסגרת

    הכל התחיל לפני 7 שנים. מרחיים קיבלה את ניהול בית הספר, שכלל 178 תלמידים בלבד ועמד בפני סכנת סגירה, כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה באזור. לפני כן היא עבדה במסגרות חינוכיות מגוונות, כולל מסגרות לתלמידים טעוני טיפוח ומסגרות דמוקרטיות ובחרה להגיע לבית ספר ממלכתי מן המניין על מנת לנסות לחולל בו שינוי. "היה לי חשוב לנסות ולהגמיש את המסגרת כדי לתת מענה לצרכים שנראו לי מאוד חשובים, כמו למשל הצורך בהקשבה לילדים, שיתוף הילדים וההבנה שלהם למה עושים ואיך עושים. זוהי בעצם תפיסה אחרת של בית הספר כמקום בו הילד צריך ללמוד לא כי חייבים, אלא מתוך מוטיבציה ורצון".

     

    יחד עם צוות בית הספר ובשיתוף התלמידים, החלו בהדרגה להתגבש העקרונות המבוססים על משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'ק, הניבט ומצוטט מכל פינה ברחבי בית הספר. לאחר שנתיים של ביסוס התיאוריה והפיכתה לתוכנית עבודה, קיבל בית הספר ממשרד החינוך את ההכרה כבית ספר ניסויי ובזכות כך הוצמדו לו ליווי מקרוב וייעוץ, ניתנו השתלמויות ותוספת שעות שתמכו במימוש החזון.

     

    "תהליך ההכרה בנו כבית ספר ניסויי היה ארוך. היינו צריכים להוכיח שאנחנו אכן שונים ושיש ביסוס תיאורטי לגישה", נזכרת מרחיים.

     

    קורצ'ק - הלכה למעשה

    "בכל אחד גנוז גם אור אנושי הנחשף ומתגלה בתנאים חינוכיים נוחים", כתב קורצא'ק והצוות תרגם את כוונתו לעקרונות של הגמשה הבאה לידי ביטוי בארגון פיזי גמיש, ארגון זמן גמיש יותר וארגון תכנים גמיש.

     

    "מטרת החינוך היא להבטיח לילדים התפתחות חופשית – מותאמת, של כל כשרם הרוחני, להעלות את מלוא כוחותיהם הגנוזים", כתב קורצ'אק והצוות בנה מערכת מתוכה 6 שעות שבועיות (כ-20% מסך השעות) הן שעות בחירה של התלמידים. שעות אלו כוללות מגוון תכנים עשיר כגון ריקודי עם, תיאטרון התנ"ך, אינטרתון (עיתון אינטרנטי) ועוד. רוב השיעורים נבנים ומועברים על ידי מורי בית הספר מתוך תחומי ההעשרה או הידע שלהם.

     

    "לראות בכל הישג קטן דבר שראוי לחיות למענו ולא לקוות להישגים נשגבים כדי שלא להתייאש אם לא הושגו", הוא כתב ובית הספר בנה שעת יעדים, בה בקבוצה רב גילית מגדירים ועוקבים ביחד עם הילד אחר היעדים שהוא מציב לעצמו פעמיים בשנה.

     

    ש', תלמידת כיתה ג', מסבירה לי איך זה עובד בעזרת המילה 'ה-צ-ל-ח-ו-ת'. ה' - התחל לחלום והצב מטרה. צ' - צור תוכנית, ל' - למד משאביך, ח' - חזק כישוריך, ו' - ודא ניצול זמן, ת' - תן גז וצא לדרך. "כך הגיע פו הדב לכוורת ולדבש שכה אהב", היא אומרת.

     

    תוך כדי התהליך חשוב לבדוק אם נמצאים בדרך הנכונה, מסבירה לי ה', תלמידת כיתה ד' וכאן בא לידי ביטוי מר ק-ס-ם: מ' - מתאים? האם היעד מתאים לי? ר' - רלוונטי? האם הוא רלוונטי? ק' - האם קבוע בזמן? ס' - האם הוא ספציפי וממוקד? ומ' - האם הוא מדיד?


     ועדת המים של כיתה א' מדריכה. התלמידים מקשיבים בשקט וברצינות

     

    שעת הילדים

    "אני רוצה לדעת, ואדע, ואדע היטב והכל ביסודיות. אעבוד ואעשה הכל בעצמי ואחר אלמד אחרים", משפט זה של קורצ'אק תורגם לשעת ילדים שבועית, בה תלמידים מלמדים נושא כלשהו אותו חקרו לעומק תלמידים אחרים.

     

    כהמחשה אנחנו נכנסות לשיעור ילדים בכיתה א'. ועדת המים, ועדה רב גילית, אחת מיני רבות בבית הספר, ביקשה להסביר לתלמידי כיתה א' על חשיבות החיסכון במים. התלמידים הצעירים מקשיבים בשקט וברצינות.

     

    "הדבר הכי בולט עבורי כאם ואני כל כך שמחה על זה, היא האפשרות לביטוי אישי, הקיימת בבית הספר", אומרת יעל. "כל ילד עם הייחודיות שלו, יכול לבוא לידי ביטוי באופן שבועי קבוע בשעות המיוחדות הללו. השיטה של היעדים בעצם מעבירה את האחריות לילדים על ההתקדמות שלהם, על העניין שיש להם, על הנקודות להתחזקות, שיכולות להיות גם כאלו שבהן הם לא חזקים, אבל גם כאלו שבהן הם חזקים ורוצים להתחזק עוד. זו שיטה שמפתחת אדם בעל ערכים, שגדל לבחור ולחשוב".

     

    אחד המאפיינים החשובים של שעות הבחירה באביחיל הוא הרב-גיליות של התלמידים. "יש משהו מלאכותי בחלוקה על פי גיל", אומרת מרחיים. "שעות רב גיליות הן פריצה של מסגרת שנותנת אפשרות לקשר מיוחד ולמענה להתפתחות שונה של ילדים בתחומים שונים".

     

    מבני בית הספר ישנים וצנועים, אך ניכר שהצוות עשה את המיטב בתכנון וארגון. כך מבנה שלם הפך ל'קמפוס אביחיל' ובו חדרי למידה ייעודיים לתלמידי בית הספר למקצועות כגון כישורי שפה, אומנות, אנגלית, מדעים וחדר שילוב. "גילינו שהניידות והמעבר לקמפוס חשוב לגיוון האווירה", מסבירה מרחיים. "הילדים אוהבים לצאת מדי פעם ממסגרת כיתת האם ולשנות את סביבת הלימוד שלהם".

     

    לדאוג לעולם ולאדם

    מועצת תלמידים קיימת כמעט בכל בית ספר, אך מועצת תלמידים העובדת על פי המשפט הבא של קורצ'אק: "אינני כאן כדי שיאהבוני, אלא כדי לפעול בעצמי, לאהוב בעצמי, אין סביבתי חייבת לעזור לי, עלי מוטלת המשימה לדאוג לעולם ולאדם", סביר שתעסוק בנושאים מהותיים ולא רק בזוטות כמו באילו צבעים תהיה התלבושת האחידה בבית הספר.

     

    משפט אחר של קורצ'אק: "לראות את הילד כל פעם מחדש ולפגשו לשיחה כל פעם מבראשית", תורגם לחונכות אישית בה התלמידים בוחרים את המורים שישמשו להם כחונכים אישיים וילוו אותם בהגעה ליעדים שבחרו.

     

    בי"ס דמוקרטי או גבולות ברורים?

    פעם בחודש מתקיימות בבית הספר שיחות בית ספריות בפורום של כלל בית הספר או 3 שכבות, בהן מועלה נושא והתלמידים מביעים את דעתם. מזכיר לכם בתי ספר דמוקרטיים? לא בדיוק. ההבדלים ברורים. "קורצ'ק אמר 'ילד אחד הוא עולם גדול ורחב, שני ילדים הם שלושה עולמות: עולמו של כל ילד לחוד ושל שניהם ביחד'", אומרת מרחיים. "אנחנו מלמדים את הילד לטפח את הכישורים של עצמו, אבל גם לדעת שהוא נמצא בתוך חברה ועם ילדים שגם להם יש זכויות. הגישה שהייתה בבתי הספר הפתוחים יותר, העמידה את הילד במרכז. אצלנו הילד במרכז, אבל גם החבר שלו וחשוב ללמוד להסתדר".

     

    "בלא ארגון, באי סדר, רק יחידים, ילדים יוצאים מן הכלל, יצליחו להתפתח", אמר קורצ'אק וכן "כבוד לזכויות הילד אינו מתירנות. חשוב שתהיה הצבת גבולות ברורים ואיסורים על מנת להבטיח חיים מאורגנים".

     

    "ארגון הסביבה וקביעת נהלים זה דבר שלקחנו חזק", אומרת מרחיים. "בכל מקום יש תקנון. השונה ממקומות אחרים הוא שאנחנו קובעים את זה ביחד עם הילדים והם שותפים גם לתכנים". לשם כך הוקמה ועדת נהלים שהיא ועדה בית ספרית חשובה.

     

    כיום בית הספר כולל 328 תלמידים ובגלל ייחודו הוא נפתח לרישום לכל אזור עמק חפר. "בגלל הייחוד שלנו, מגיעים אלינו גם ילדים שהתקשו במסגרות אחרות ואנחנו מרגישים לפעמים שאנחנו ממש מצילים אותם", אומרת מרחיים.

     

    השנה קיבל בית הספר הכרה כמרכז הפצה, שלב בו לאחר בדיקה של מדדים שונים, משרד החינוך מכריז בעצם שהניסוי הצליח ושיש עניין להפיצו בבתי ספר נוספים.

     

    "אם היו מכניסים את ההגמשות הללו והשעות המיוחדות שנותנות לילדים הרבה שמחה ומוטיבציה ללמידה, אני חושבת שאפשר היה להעשיר את הלמידה בבתי הספר ולגרום לילדים שילמדו בשביל עצמם ולא בשביל המורה או ההורים. השעות הללו נתנו הרבה צבע וייחודיות לבית הספר", אומרת מרחיים. הכפפה נזרקה וכעת מחכים רק לבתי ספר נוספים שירימו אותה.

     

    ואי אפשר לסיים כתבה על בית ספר ברוחו של קורצ'ק מבלי להביא את הציטוט מעורר ההשראה הבא "קראתי ספרים מעניינים. עתה אני קורא ילדים מעניינים. אל תאמר: 'אני כבר יודע'. אני קורא את אותו הילד פעם אחת, שנייה, שלישית, עשירית ואחר הכל אינני יודע הרבה: כי הילד הוא עולם גדול ורחב, שקיים מזמן ויהיה קיים תמיד. אני יודע קצת על מה שהיה, על מה שיש כיום, ומה יהיה הלאה?"

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ביטוי אישי לילדים
    צילום: לין גרנרוט-קפלן
    ציפי מרחיים, מנהלת ביה"ס
    צילום: לין גרנרוט-קפלן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים